צריך מידה לא מועטה של שחצנות, חוסר מודעות וחוצפה כדי לעשות את מה שעושים בחודשים האחרונים נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ ביחסם כלפי ישראל: שתי מדינות שנכשלו כישלון חרוץ וכואב בשמירה על ביטחון חיי תושביהם היהודים ועל המוסדות היהודיים במדינה, שמנהיגיהן מתעקשים להעביר את ישראל סדרת חינוך שבה תלמד איך היא אמורה לשמור על חיי היהודים בתחומיה.
אם זה לא הספיק, החליט בסוף השבוע פרידריך מרץ בתגובה להחלטת הקבינט על כיבוש עזה להטיל אמברגו נשק חלקי על ישראל, שלפיו גרמניה לא תייצא לישראל כלי נשק שיכולים לשמש אותה במלחמה בעזה.
הנושא כאן הוא לא עצם ההחלטה: זכותה של גרמניה להחליט על אמברגו נשק. אבל להמשיך לייצא נשק לישראל ולהגביל אותו באי-שימוש בו בעזה זה "ללכת עם ולהרגיש בלי". "גרמניה אמורה לקבל מישראל מערכות נשק מתקדמות, בתוכן מערכות נגד טילי אוויר", אמר לי איש שירותי ביטחון גרמני, "אתה יכול לתאר לך מצב שנתניהו יגיד למרץ: 'אני ממשיך לשלוח לך נשק, אבל אתה לא יכול להשתמש בו להגנה מפני פוטין?' זה אבסורד".
חברי סיעתו של מרץ הגיבו בזעם, גם על ההחלטה עצמה וגם על כך שהוא לא נועץ באיש לפני שהודיע עליה. ג'ו צ'יאלו, סנאטור התרבות של ברלין בעבר וחבר מפלגתו של מרץ, טען במאמר ב"בילד": "ההודעה של מרץ היא בגידה בערכי היסוד של גרמניה. כשיפציצו את מינכן או ברלין אנחנו נרד על הברכיים כדי לקבל מישראל את כיפת ברזל". גם בכירים אחרים טענו טענות קשות נגד מרץ, ואמרו שההחלטה מענישה פרטנר דמוקרטי של גרמניה ומהווה מתנה לטרור. מרץ, בניסיון לצמצם נזקים, הוציא ביום ראשון הודעה שבה ניסה להסביר את ההחלטה שלו. הודעה שרק הוסיפה שמן רותח למדורה: הוא האשים את פעולות ישראל בעזה בפילוג וביצירת מתחים פנימיים בגרמניה ובחברות אחרות באיחוד האירופי. את ההפגנות הפרו-פלסטיניות האלימות בברלין ובבירות אחרות הוא לא טרח לציין.
אבל המעשה של מרץ עלול לשאת תוצאות פנימיות חמורות עבור גרמניה. לפני הבחירות האחרונות התברר שמפלגת AFD הפשיסטית מתקרבת להישג ענק. מרץ שבר ימינה והבטיח להתנתק מהמדיניות של הממשלה הקודמת ולאמץ מדיניות הגירה תקיפה יותר, בדגש על ביטחון היהודים, ומדיניות ידידותית יותר כלפי ישראל. הוא ניצח, אבל ה-AFD זכתה להישג שיא של 20.6 אחוז – המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט.
זאב אברהמיהניתוק של מרץ מהבטחות הבחירות שלו מושך עוד ועוד מצביעים (24.4 אחוזים ל-AFD בסקרים נוכחיים). השמאל הרדיקלי בגרמניה, השותף של האיסלאם הקיצוני במדינה, חגג על ההחלטה (לשמאל הפציפיסטי בגרמניה קצת פחות אכפת שגרמניה מייצאת נשק בשווי של מעל עשרה מיליארד יורו בשנה למדינות דמוקרטיות כמו ערב-הסעודית וטורקיה). אבל הבוחרים המתלבטים בין השמרנים של מרץ ל-AFD, כבר לא יצביעו לו שוב.
