לבדיחה הידועה לפיה כל העולם פוחד מנשיא ארה"ב, שפוחד מאשתו שפוחדת מעכבר, יש מקבילה חרדית: בדגל התורה פוחדים מה יגידו באגודת ישראל, באגודה פוחדים מה יגידו בעדה החרדית, בעדה פוחדים מהרב עמרם בלוי המנוח (ממייסדי נטורי קרתא), והרב בלוי פוחד מיענטע המשוגעת – אישה שמסתובבת במאה שערים ואומרת שהוא ציוני בסתר. אלא שמאחורי ההומור מסתתרת האסטרטגיה של ההנהגה החרדית, שמובילה לתהליך שבו כולם מפסידים – ובעיקר עולם התורה.
נושא הגיוס הוא כמובן הדוגמה הבולטת ביותר, שמוביל כל יום למחוזות הקצנה חדשים. עצירים בכלא הופכים לגיבורים, ומדינת ישראל מתוארת כ"יותר גרועה מהגרמנים יימח שמם", כמו שטען השבוע אחד מבכירי רבני דגל התורה. "כמו בשואה", הוסיף הרב, "הם חשודים שהם יכולים להמית אותנו בתאי הגזים. רשעים, אנטישמים". אלא שגם בנושאים אחרים, בציבור החרדי דוגלים במאבק חסר פשרות על כל הקופה, גם אם הם עלולים להפסיד את כולה. לדוגמה, הרבנות הראשית נמצאת במבוכה מאז שהורה בג"ץ לאפשר לנשים לגשת לבחינות הרבנות. הרבנים הראשיים התפלצו והם כרגע ניצבים בפני שוקת שבורה.
זה לא היה חייב להיות ככה: העתירות מצד ארגוני הנשים הדתיות הוגשו מזמן. מתן כהנא, כשכיהן כשר הדתות, מצא פתרון ביניים: המבחנים ייערכו במשרד לשירותי דת ולא בתוך הרבנות, והם מאפשרים קבלת תעודה מקבילה ולא תעודת רב. כל הצדדים יצאו מרוצים ובג"ץ לא נדרש להתערב. אולם אז חזר המשרד לידי ש"ס וכחלק ממדיניות המחיקה של מהלכי השר הקודם – בוטל המסלול החליפי.
מה שבלתי נתפס בעיני רבים הוא שמלחמת הדת החרדית חזקה יותר מהמלחמה עצמה. ב-8 אוקטובר 23' הייתה להנהגה הזדמנות היסטורית: להחליט שהגיעה השעה להפריד בין תלמידי חכמים למי שלא לומד ולכן ראוי שיתגייס לצבא. כובשי בית המדרש – כבודם במקומם. עובדי פיצריות בבני-ברק יכולים להיכנס תחת האלונקה. קרנו של עולם התורה רק תעלה והמילה "אברך" תחזור למשמעותה המקורית: יהודי שרוכן על הגמרא רוב שעות היום, ולא כל מי שנרשם בישיבה בשביל פטור.

ניכר כי גם באופוזיציה היו מסוגלים לקבל פשרה שכזאת. אולם הפנס שצריך להידלק בציבור הרחב, שעולם התורה באמת יקר לליבו והוא לא קרדום פוליטי לחפור בו, הוא שההתעקשות של החרדים שלא לאמץ את המתווה היא חלק מתפיסת עולם שלמה. מבחינת ההנהגה הרבנית – האשכנזית וכיום גם הספרדית – חרדי צריך לחיות מיום היוולדו ועד מותו בתוך החממה החרדית. הוא ילך רק למעון ולגן ילדים בפיקוח ובאישור "הגדולים", גדולי התורה שמנווטים את הזרם שאליו הוא משתייך, הוא ייחשף לעיתון ילדים שאושר על ידי ההנהגה הרוחנית, וגם מסלולי לימוד מקצוע יהיו תחת המטרייה החרדית בלבד. שליחתו לצבא, גם למסגרת חרדית, מוציאה אותו מידי הרבנים למקום שבו הם אולי מלווים ומפקחים אבל לא נותנים את הפקודות. וזה מבחינתם כבר "גזרת שמד". גם רבני ש"ס וחברי הכנסת של המפלגה, שחלקם שירתו בעצמם בצבא ואף שירות משמעותי ונותרו חרדים למהדרין – נסחפים אחרי הקו הלוחמני ביותר.
התוצאה היא בניית חומות שהולכות ונהיות גבוהות ומבוצרות יותר בין המגזר החרדי לכל היתר. ככה הופכים גם את תלמידי החכמים האמיתיים, שכל דף גמרא מבחינתם באמת נועד לזכות את עם ישראל, לבעיה ביטחונית וחברתית, אתגר של ממש. כך לא מגינים על עולם התורה: ככה הורסים גם אותו.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.08.25