באיזה מקצוע היית רוצה שהילד שלך יעסוק? זו אחת השאלות שנשאלו הורים במחקר הבודק זה יותר מעשור את המעמד של שישה מקצועות: מורים, רופאים, עורכי דין, עובדים סוציאליים, אנשי צבא קבע ועובדי חברת הייטק.
מנתוני המחקר עולה כי מקצוע ההייטק דורג במקום הראשון עם 80.91%, ואחריו רופא (72.6%), עורך דין (54.04%), איש צבא קבע (43.74%), מורה (39.76%) ועובד סוציאלי (33.68%). המחקר כלל סקר שהועבר בקרב 503 בוגרים מהחברה היהודית, המהווים מדגם מייצג, בחודש אפריל האחרון.
מדובר בסדרת מחקרים שמבצעת רשות המחקר של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט מדי שנה במשך יותר מעשור לבחינת מעמד המורה ביחס למקצועות אחרים. המדדים שנבדקו היו יוקרה בחברה, יוקרה בעיני המשיב, תרומה לחברה, המקצוענות הדרושה, התפתחות אישית, רצון שהילד יעסוק במקצוע ושכר ראוי.
המורים ממוקמים במקום הלפני אחרון, עם ציונים נמוכים במדדי היוקרה בעיני החברה, האטרקטיביות של המקצוע והשכר. החוקרים מצאו כי חרף העלאות שכר משמעותיות למורים - שכר המורה המתחיל עלה מ-5,600 ל-9,000 שקלים לא כולל גמולי תפקיד - ושיפור בתנאים, לא חל שינוי במעמדם הנמוך.
"במהלך השנים שיפור מעמד המורה זכה להתייחסויות של ועדות ממשלתיות רבות, שהציעו רפורמות במערכת החינוך, בהן 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה'", אמר פרופ' יצחק גילת, חוקר בכיר ברשות המחקר במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, שערך את המחקר. "השכר לבדו, שהוא גורם חשוב ומשמעותי ליוקרתו של מקצוע, אינו מספיק להעלאת מעמדו".
עוד אמר פרופ' גילת כי ב-2020, שנת הקורונה, נרשמה עלייה במעמד החברתי של מקצועות שיש להם תרומה ישירה לחברה: רופא, מורה ועובד סוציאלי. ב-2025, שנת מלחמה ועימות צבאי עם איראן, חלה עלייה משמעותית במעמד של אנשי צבא הקבע והרופאים.
המקצועות שנבדקו מתחלקים לכאלה עם סטטוס גבוה (רופא, איש הייטק, עורך דין) וכאלה עם סטטוס בינוני-נמוך (מורה, עובד סוציאלי, איש צבא קבע). הפער בין שתי הקבוצות נשמר בעקביות לאורך העשור האחרון.
"השמרנות החברתית בישראל משמרת פערים", מסביר פרופ' גילת. "למרות שתרומתם הנתפסת של מורים דומה מאוד לזו של רופאים, במיוחד בזמני משבר, המעמד החברתי של מקצוע ההוראה נשאר בעקביות נמוך יותר. מקצוע ההוראה ממשיך להיתפס כמקצוע עם מעמד בינוני-נמוך, למרות שתרומתו החברתית הוכרה במיוחד בתקופות משבר".
אבל כל זה לא מרתיע אלפי אקדמאים מתחומי עיסוק שונים, שמצטרפים לתוכניות משרד החינוך כדי להשתלב כמורים במערכת החינוך מתוך ערכים של שליחות ורצון להשפיע על עיצוב דור העתיד: בחמש השנים האחרונות למדו בתוכניות להסבת אקדמאים להוראה 16,821 סטודנטים.
אחת מהם היא סיון דואני, עורכת דין פלילית במשך 14 שנה, שב-1 בספטמבר תתחיל את השנה השנייה שלה כמורה לאנגלית אחרי שלמדה בתוכנית להסבת אקדמאים להוראה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט בשיתוף עיריית ראשון לציון. "הרגשתי שאני לא ממצה את עצמי וחיפשתי קריירה חדשה עם משמעות, שגם תאפשר לי להיות יותר בבית", מסבירה דואני. "אני מרגישה חיבור לתחום החינוך, ונרשמתי כמעט בלי לתכנן. אמרתי 'נראה לאן זה לוקח אותי'.
"התלמידים יודעים שהייתי עורכת דין פלילית ומביעים עניין רב בעולם המשפט. הרציתי בפניהם על עבירות מין ברשת ואיך להימנע מליפול במלכודת, על חוק הסרטונים ועוד. נתתי להם כלים פרקטיים להבין מה מותר ומה אסור. כשהייתי עורכת דין טיפלתי בקטינים שעברו על החוק. היום אני פוגשת אותם בצומת אחר. מבחינתי יש בזה תיקון. אני לא רק מלמדת אנגלית. מבחינתי התפקיד שלי הוא גם להיות שם עבור התלמידים, להקשיב ולכוון".
סא"ל (מיל') אילן חן הוא מחנך כיתה בגימנסיה יצחק נבון בחולון, ובמקביל מוביל יוזמה חינוכית לחיזוק הביטחון העצמי של ילדים יוצאי אתיופיה בקריית גת. "משהו בער בי מבפנים והרגשתי שהשליחות האמיתית שלי היא בחינוך", מספר חן, שמלמד בבית הספר כבר חמש שנים במקביל ללימודיו בתוכנית להסבת הנדסאים להוראה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. "אחרי שירות צבאי משמעותי חיפשתי דרך להשפיע על החברה הישראלית, והבנתי שהכיתה היא המקום שבו באמת אפשר לחולל שינוי.
"דווקא בשנים האחרונות, בצל הקורונה והמלחמה, התחוורה לי עוד יותר חשיבות תפקיד המחנך: להיות דמות משמעותית לילדים שגדלים בתקופה מורכבת ומטלטלת. כשאני רואה את התלמידים מציגים בביטחון בפני הכיתה ושומע מהורים על שיח חדש שנפתח בבית, אני יודע שהבחירה בהוראה הייתה נכונה. בחרתי להאמין שאני עוד יכול לשנות מציאות. התלמידים הם ההוכחה הגדולה ביותר לכך שזה אפשרי".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.08.25
