באנגלית אומרים על ממשלה מסוימת שהיא "מטפסת על סולם גבוה", בעוד שבישראל נהוג לומר ש"היא עולה על עץ". כך או כך, על סולם או על עץ, ממשלת ישראל עלתה גבוה מאוד. ומאז שראש הממשלה נתניהו הכריז על נחישותו לכבוש את הרבע הנותר של עזה ולהשיג "ניצחון מוחלט" על חמאס, פרשנים בישראל ובחו"ל שואלים: "עכשיו, כשהוא טיפס על הסולם או על העץ כל כך גבוה, איך הוא יכול לרדת?"
פתרון אפשרי אחד הוא שישראל תכריז על נכונותה לסגת לחלוטין מעזה בתמורה לשחרורם של כל החטופים. הבעיה, עם זאת, היא שחמאס הוא רשע, אך לא טיפש - ותמיד ישמור כמה מהחטופים כערבות מפני פלישה ישראלית עתידית לרצועה. בנוסף, פתרון זה יפגע מאוד בסיכויים להרחיב את הסכמי אברהם: מדינות ערב שאולי היו מוכנות לעושות שלום עם מדינה יהודית חזקה, עלולות לחשוב פעמיים לפני שיעשו שלום עם ישראל שהושפלה על ידי חמאס.
דרך אפשרית נוספת לירידה מהעץ היא לחזור על עסקת 2020, שבה, בתמורה להסכמתה שלא לספח חלק מיהודה ושומרון, ישראל קיבלה שלום עם איחוד האמירויות הערביות. כעת, בתמורה לכך שלא תפלוש לעזה, ישראל יכולה לקבל שלום עם ערב-הסעודית. במקביל, ארצות-הברית יכולה ללחוץ על קטאר ללחוץ על חמאס לשחרר את החטופים ולהסגיר את נשקו. הבעיה כאן היא המחיר שהסעודים דורשים כתמורה: מוכנות ישראלית לנקוט צעדים מהותיים לקראת הקמתה של מדינה פלסטינית. זהו מחיר שחברי הממשלה הנוכחית, ולמען האמת גם רוב האזרחים בישראל, פשוט לא מוכנים לשלם.
נותר פתרון אחרון, והוא בהחלט מחוץ לקופסה: במקום לרדת מהעץ, הממשלה יכולה להמשיך לטפס עליו, גבוה יותר. הרי חמאס מאמין שהצונאמי של הגינויים הבינלאומיים נגד ישראל ובדידותה העמוקה בעולם יכריחו אותה בסוף להיכנע, אבל מה אם ישראל לא נכנעת אלא דווקא ממשיכה ביתר שאת בתוכנית הפלישה שלה, כדי להראות לחמאס ששום התערבות בינלאומית לא תוכל להציל אותו? אל מול אפשרות ריאלית להרס ודאי, חמאס עשוי לקבל אז הסכם הפסקת אש תמורת שחרור חוטפים.
בסופו של דבר, אין דרך נטולת סכנות לשים קץ למלחמה. כל נתיב מלא מכשולים ותהומות. "הניצחון המוחלט", אפילו אם יושג, יעלה לישראל בחיי חיילים רבים ובמחיר של פגיעה במה שעוד נותר ממעמדנו בעולם
בסופו של דבר, אין דרך נטולת סכנות לשים קץ למלחמה. כל נתיב מלא מכשולים ותהומות. "הניצחון המוחלט", אפילו אם יושג, יעלה לישראל בחיי חיילים רבים ובמחיר של פגיעה במה שעוד נותר ממעמדנו בעולם. לכן, הדבר החשוב ביותר כעת הוא לאמץ מדיניות ברורה, אמיצה ועקבית. אסור להמשיך לנקוט צעדים חלקיים ולא פסקניים. ממשלת ישראל חייבת כעת להחליט אם היא רוצה לרדת מהעץ או להמשיך לטפס עליו - ולעשות זאת עד הסוף.
