רחוב אלנבי נחשב בעבר לאחד מצירי המסחר ההיסטוריים והעמוסים בתל אביב. נשים מכל הארץ הגיעו אליו כדי לחפש שמלה נוצצת לאירוע באחד הבוטיקים; חנויות התכשיטים והשעונים הציעו סחורה נוצצת בחלונות ראווה עמוסים; בני נוער פקדו את דוכני הבגדים, הנעליים והתיקים הזולים; עסקי אוכל טרנדיים צצו בו ללא הפסקה; וכששקעה השמש נפתחו שלל מקומות בילוי שהמונים חיכו בתורים ארוכים כדי להיכנס אליהם.
אבל בשנים האחרונות משהו לא טוב עובר על רחוב אלנבי. בחסות העבודות להקמת הרכבת הקלה הפך הרחוב המיתולוגי לאתר בנייה כמעט לכל אורכו. תנועת כלי הרכב והאוטובוסים נאסרה, ואת ההילה האורבנית החליפו אבק ורעש לאורך כל שעות היממה. כתוצאה מכך, גם תנועת המבקרים ברחוב פחתה באופן דרמטי.
8 צפייה בגלריה
העבודות ברחוב אלנבי. "אם זה היה פרויקט פרטי מזמן כבר היו מסיימים אותו"
(צילום: יאיר שגיא )
פרויקט הרכבת הקלה לא רק שינה את הנוף ברחוב אלנבי, אלא גם טילטל את חייהם של בעלי העסקים הוותיקים, שרבים מהם מתקשים לשרוד. מלחמת "חרבות ברזל" נתנה מכה נוספת למי שממילא היה במשבר עמוק. סיור בין החנויות מגלה סיפור של חלומות שנבנו במשך עשרות שנים, וכעת נמצאים על סף קריסה.
יוסף הלפר (65), בעליה של חנות הספרים הוותיקה "ספרי הלפר" באלנבי 87, מלווה את הרחוב מאז תחילת שנות ה-90. "שלחתי מארצות הברית עשרת אלפי ספרים ופתחתי פה חנות חלום", הוא מספר בגאווה. בחנות שלו מצויים כיום כ-60 אלף ספרים בשפות שונות, אבל אין מי שיקנה.
"הספרים הם חיי, אבל אין אנשים", הוא מספר בצער, "פעם היו כאן 40 חנויות ספרים שונות. עכשיו אני כמעט היחיד שנשאר. העסק היה בעלייה עד שהתחילו העבודות, אבל פתאום זקנים לא יכולים להגיע, נהגים לא יכולים לפרוק סחורה - אז אנשים פשוט מוותרים. לפעמים אני גורר קרטונים של ספרים בשיא החום וחושב שאמות בדרך. יש לי תאוריה שכל זה מכוון כדי לייבש אותנו, העסקים הקטנים. אולי המטרה היא שכשתהיה רכבת, אנחנו כבר לא נהיה פה בכלל".
גם ללי קוחטי, שמנהלת עם בתה חנות בגדים לנשים ("Maya’s"), מתארת מציאות בלתי נסבלת. "אנחנו פה כבר 24 שנה", היא מספרת, "פעם היו באים אלינו מכל הארץ. היום אנשים פשוט לא נכנסים. יש ירידה של 70% במכירות. אנחנו סגורים בין מחסומים, אין תחבורה ציבורית ועבודות הרכבת הקלה לא זזות. השטח מולנו סגור כבר שנה ולא עובדים בו. העצים נעקרו, השמש קופחת ואין צל. אנחנו מתייבשות פה. אם זה היה פרויקט פרטי מזמן כבר היו מסיימים אותו".
רמי רחימי (83) מחזיק בחנות תשמישי קדושה שפועלת כבר 38 שנים. "עד שהתחילו העבודות הייתה פרנסה", הוא מספר, "הרכבת והמלחמה חיסלו אותנו. עכשיו אני במכירת חיסול, ובקרוב סוגר. זה עסק שבניתי מאפס, וזו הדרך שהוא נגמר. אנשים היו באים לפני שבתות, לפני חגים. היום הרחוב ריק".
איציק כהן (76), בעל חנות האופנה "Rene", מספר בעיניים דומעות: "פתחתי פה ב-2022. בהתחלה הייתה עבודה יפה, תיירים הגיעו. מאז שהחלו העבודות הייתה 50% ירידה. ואז פרצה המלחמה, ונשארנו עם 5% מהמכירות. יש ימים שאני לא פותח בכלל את הקופה. אני שם מוזיקה בחנות ומנסה לשמוח, אבל זה שוק מת. רוב החנויות מסביב נסגרו. אנשים לא רוצים לשכור פה יותר".
משה סיסו (65), בעל חנות תכשיטי הכסף "סיסו", פועל באלנבי כבר שלושה עשורים. "לא תיארתי לעצמי שכך זה ייגמר", הוא מסכם בצער, "העבודות גמרו אותנו. אני מוכר את הסחורה והולך לפנסיה. הרעש, האבק, הקידוחים - זה פשוט בלתי נסבל. לפעמים כשהיו עובדים מולי הייתי סוגר בצהריים והולך הביתה. לא יכול לשמוע את הרעש. זה עצוב לי מאוד. לא תכננתי לסגור".
הסיפורים של הלפר, קוחטי, רחימי, כהן וסיסו מצטרפים לאלה של עוד עשרות בעלי עסקים באלנבי, שנאלצים להיאבק יום-יום כדי להחזיק את הראש מעל המים. עבור רבים מהם מדובר לא רק בפרנסה, אלא גם בשברו של חלום חיים אשר נבנה במשך עשרות שנים.
הם מצביעים על שורה של בעיות שחוזרות על עצמן: חסימות כבישים, חוסר גישה לתחבורה ציבורית, רעש, אבק, פגיעה פיזית בסביבה כמו עקירת עצים, ובעיקר תחושה של חוסר ודאות אינסופית. "הארנונה חונקת, המכירות נעלמות, ואנחנו נשארים לבד", מסכם הלפר.
הרכבת הקלה אולי תביא נוחות תחבורתית לעיר כשתושלם, אך עבור בעלי החנויות של אלנבי - השאלה הגדולה היא האם יישארו שם כדי לראות אותה נוסעת.
מחברת נת"ע, שמבצעת את פרויקט הרכבת הקלה, נמסר בתגובה: "העבודות ברחוב אלנבי התחילו ביולי 2024 ואמורות להסתיים בתחילת 2026. יצוין שהעבודות מתבצעות במקטעים, וייתכן שהעבודה על חלק מהמקטעים תסתיים לפני 2026".
מעיריית תל-אביב-יפו נמסר בתגובה: "אנו ערים למצוקת העסקים בתוואי עבודות הרכבת הקלה ועושים מאמצים רבים לצמצום הפגיעה בהם ובתושבים. העירייה, בשיתוף משרדי האוצר והתחבורה, הקימה קרן סיוע לעסקים שנמצאים מול עבודות חפירה לתחנות תת-קרקעיות והגישה עזרה בהיקף סיוע של כ-9.6 מיליון שקל.
"במהלך השנים נעשו פניות למשרד האוצר להרחבת פעולת הקרן גם לעסקים שאינם צמודים לעבודות תת-קרקעיות, אולם לא הושגה הסכמה. נמשיך לעשות כל שביכולתנו לסייע בדרכים נוספות, בין היתר בהענקת פטור מאגרות והיטלים עירוניים לעסקים בתוואי העבודות. יש לציין כי הנחה או פטור מארנונה אינם בסמכות העירייה אלא בסמכות משרדי הפנים והאוצר".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.08.25
