אורי, דניאל, אריאל, איתי, נועם ונועה כיכבו במשך שנים רבות בראש רשימות התלמידים שעלו לכיתה א' ושיקפו את רוח התקופה. אך השנה, את הרשימות מובילים שמות מקראיים כמו אסתר, רחל, אביגיל, רבקה וחנה בקרב הבנות ודוד, יוסף, משה, יצחק ואברהם בקרב הבנים. השינוי במגמה משקף גם את המהפך הדמוגרפי המסתמן במדינה.
בשנת 2015 היוו ילדי כיתות א' בחינוך הממלכתי 42% מהשנתון, ואילו ילדי החינוך הממלכתי-דתי והחרדי היוו 33.6%. כעת, 10 שנים אחרי, 40.2% מילדי כיתות א' ילמדו בחינוך הממלכתי-דתי והחרדי, ו-36.9% ילמדו בחינוך הממלכתי. בחינוך הערבי ישנה ירידה בשיעור התלמידים ביחס לכלל ילדי כיתות א', מ-19% ב-2015 ל-15% השנה.
3 צפייה בגלריה
180,600 תלמידי כיתות א' יצעדו השנה לראשונה אל בין כותלי בתי הספר
(צילום: shutterstock)
180,600 תלמידי כיתות א' יצעדו ב-1 בספטמבר בפעם הראשונה אל בין כותלי בתי הספר ויתחילו מסע של 12 שנות לימוד. המהפך בקרב המגזרים משתקף באופן מובהק בשמות התלמידים, כשרק לפני שנים אחדות בלטו שמות מודרניים - שבהדרגה פינו מקום לשמות מהמקורות.
שרה הוא השם המוביל בטבלת השמות הנפוצים של תלמידות העולות השנה לכיתה א', אחריו אסתר, תמר, רחל, אביגיל, יעל, רבקה, שירה, אדל וחנה.
בקרב הבנים השם המוביל הוא דוד ואחריו יוסף, יהודה, משה, חיים, יצחק, אברהם, רפאל, ישראל ואריאל. במגזר הערבי השם מוחמד נותר יציב בראש הרשימה, ואחריו אחמד, אדם, יוסף, מחמד ועומר. בקרב בנות ערביות השם המוביל הוא מרים, ואחריה שאם, ג'ורי, לין, נור וליאו.
ד"ר חנן יצחקי, ראש התוכנית לזיכרון ולמורשת במכללה האקדמית לחינוך אפרתה, מסביר כי שמות הילדים העולים לכיתה א' בקרב הציבור היהודי ממחישים את תהליכי השינוי הדמוגרפי בחברה הישראלית. "הורי ילדי כיתה א' הרבה יותר מסורתיים, הרבה יותר שמרניים והרבה יותר מחוברים למקורות היהודיים", טוען ד"ר יצחקי. "כל עשרת השמות הבולטים בקרב הבנים הם שמות המופיעים בתנ"ך, שמות האבות, שמות מלאכים או השם חיים, שם מסורתי יהודי כבר דורות רבים, כך גם שמות הבנות, ברובן הן גיבורות התנ"ך".
פרופסור ניסים ליאון, סוציולוג ודמוגרף מאוניברסיטת בר-אילן, אומר כי נתוני העולים לכיתה א' מצביעים על שתי מגמות: ישראל בגבולותיה היום צפויה להפוך מבחינה אתנית ליהודית ודתית יותר, שתהיה נתונה להשפעה גוברת של הקהילות היהודיות והציוניות. לדבריו, יש שיראו בנתונים עוד הוכחה להתפתחותה של ישראל החדשה. הוא מציג תמונת מצב חברתית ואתנית מורכבת בישראל: אוכלוסייה יהודית יותר, עם גידול משמעותי בקהילות החרדיות והציוניות-דתיות.
הוא מדגיש בנוסף כי המערכת החינוכית החרדית נשארת מנותקת מהמודרניזציה, בעיקר בקרב בנים, מה שמעמיד אתגר משמעותי לעתיד המדינה בשמירת יכולות ידע וחדשנות. עם זאת, החברה החרדית מורכבת ומכילה קבוצות הפועלות לשינוי ומגמת השתלבות מודרנית, בעיקר בקרב הנשים.
פרופ' ליאון מוסיף כי "יוצאי החינוך הציוני-דתי, גם נשים וגם גברים, מחזיקים לרוב בהון לימודי שמאפשר להם השתלבות בלימודים גבוהים, שתורמים לתחזוקתה המודרנית של המדינה". לפיכך, הפרופ' קורא למדינה להתמקד בשינוי חקיקתי ותמיכה במעבר לחינוך מקצועי ואקדמי, כדי להבטיח שילוב רחב יותר של אוכלוסיית החרדים במערכות החברה והכלכלה המודרניות.
הילקוט מוכן, שרה ודוד נרגשים
שרה ארואס, ממושב שובה שבמועצה האזורית שדות נגב, נרגשת מאוד לקראת העלייה לכיתה א' בבית הספר "בארות" במושב בית הגדי הסמוך לנתיבות. "אני שמחה ממש ומחכה להתחיל. אני אוהבת ללמוד, להכין שיעורים ולצבוע", היא מספרת. הילקוט החדש שבחרה, עם איורים של דמויות סרט האנימציה לילו וסטיץ' כבר מחכה לה, מוכן, עם כלי כתיבה ומחברות.
אימה ג'ואנה מספרת שהיא מאוד אוהבת שמות מהתנ"ך, ומסבירה היא בחרה בשם שרה משום שבתה נולדה בפרשת חיי שרה. "אני אוהבת את השם, אבל הופתעתי לשמוע שהשם שרה הוא הנפוץ ביותר כיום בקרב הבנות שעולות לכיתה א'", ציינה. "שרה למדה בגן אנתרופוסופי ותמשיך ללמוד בבית ספר כזה ומחכה להמשך החוויה של למידה בכיתת יער וביצוע עבודות מלאכה בבוץ, כשהיא יכולה ללכת יחפה, ליצור יצירות אומנות בצבעי מים, לנגן ולסרוג. שרה אוהבת ללמוד, היא מאוד סקרנית ומחכה להתחיל".
דוד ביתן מנתיבות עולה לכיתה א' בבית הספר החדשני "נווה שרון" בעיר, וממתין בציפייה לתחילת השנה. הילקוט החדש מוכן, והבגדים החדשים שילבש ביום הראשון כבר מוכנים ומגוהצים. "אני שמח לעלות לכיתה א', אני אהיה עצמאי", הוא אומר. אימו עדן מספרת שבסביבתם הקרובה ישנם ילדים נוספים עם השם דוד, ולכן היא לא הופתעה שזה השם שמככב בראש הרשימה.
"בחרנו את השם דוד על שם דוד המלך", היא מספרת, "זה שם מקסים ולא נדוש. כמובן שהסברנו לדוד מי הוא דוד המלך, הוא אוהב מאוד את השם שלו". עוד שיתפה האם עדן כי בנה דוד מתרגש מאוד לקראת העלייה לכיתה א', וממתין לכך בציפייה: "דוד ילד סקרן שאוהב ללמוד ולדעת".
פורסם לראשונה: 00:00, 22.08.25
