לו חיפשו הנשיאים טראמפ ופוטין כותרת מתאימה לפגישת הפסגה שלהם באלסקה, הפזמון הידוע של ביטלס Back in The USSR ("בחזרה בברית-המועצות") בהחלט יכול היה להתאים. לא במקרה הגיע אליה שר החוץ (האנטישמי) של רוסיה סרגיי לברוב בחולצת טי עם הדפס CCCP - ראשי התיבות של ברית-המועצות. לא במקרה השתמש הנשיא פוטין בדבריו כלפי אוקראינה בביטוי הלקוח מהלקסיקון הסובייטי, "אומת אחות" - שמשמעו חבל ארץ לא-רוסי הנשלט מהקרמלין ומהווה רכיב בלתי נפרד באימפריה הרוסית החדשה שפוטין חותר לכונן. כבר באביב 2005 הגדיר פוטין את פירוק ברית-המועצות - מהלך שהביא בין השאר ריבונות מדינית לאוקראינה, לליטא, ללטביה ולאסטוניה - כ"קטסטרופה הפוליטית הכי גדולה של המאה ה-20", והזהיר מפני "התפשטות חיידק הפירוק". הפלישות לאוקראינה, ב-2014 וב-2022, נועדו לבטל את השלכותיה של אותה קטסטרופה ולהתחיל בשיקום האימפריה.
יעדי-העל של התוקפנות הרוסית לא השתנו גם אחרי פגישת הפסגה בשבוע שעבר של ראשי מדינות מערב אירופה ואוקראינה עם הנשיא טראמפ בבית הלבן: סיפוח אוקראינה הלכה למעשה כצעד מכריע בכינון רוסיה הגדולה החדשה. בדומה לשני הנשיאים האמריקאים הדמוקרטים הקודמים, אובמה וביידן, גם טראמפ הרפובליקני לא מוכן לשלוח את חיילי ארה"ב להתייצב מול חיילי רוסיה בחזית האוקראינית. רוסיה תמשיך לכן לחתור למימוש כוונותיה האימפריאליות בכוח הזרוע, ברבבות הרוגים אחר רבבות הרוגים, בזריעת הרס אחר הרס.
בהיעדר נכונות להילחם, החרפת העיצומים הכלכליים נותרה האמצעי המערבי היחיד לנסות ולרסן את הדהירה הרוסית. אמצעי מפוקפק: רוסיה מצאה דרכים יצירתיות לעקוף את הסנקציות. מותגים מיובאים מאירופה וארה"ב הוחלפו בתוצרת מקומית או בתוצרת סינית, הודית וברזילאית, בין השאר. הנפט הרוסי משווק בסבבי מכליות חשאיים ונמכר בעולם היטב ולא במחירי רצפה. שער הרובל מול הדולר התייצב, וכך גם שיעור האינפלציה. מעמד הביניים הרוסי אמנם מסתייג מהתמשכות המלחמה, אך לא יוצא למחאה המונית גלויה נגדה. הוא מסתפק בקיטורים שקטים. המשטר של פוטין שורד גם שורד.
בהיעדר נכונות להילחם, החרפת העיצומים הכלכליים נותרה האמצעי המערבי היחיד לנסות ולרסן את הדהירה הרוסית. זהו אמצעי מפוקפק
כאן המקום להיזכר ב"וועידת השלום" במינכן בספטמבר 1938. הנציגים הגרמנים בהובלת היטלר הציגו דרישה לסיפוח "אזורי גבול" בצ'כוסלובקיה שבהם היה רוב לאוכלוסייה ממוצא גרמני. הבריטים (בהובלת ראש הממשלה צ'מברליין) הסכימו לסיפוח, אך דרשו התחייבות גרמנית לשלום נצחי במרכז אירופה. ממשלת צ'כוסלובקיה לא הוזמנה כלל, ולאחר המעשה קיבלה ערבויות מבריטניה וצרפת להגנה על גבולותיה החדשים, מנוסחות בתקיפות. כעבור חצי שנה פלש הצבא הנאצי לצ'כוסלובקיה, פירק אותה וסיפח את חלקיה. בריטניה וצרפת לא נקפו אצבע להגנת בעלת בריתן, נכנעו לדעת קהל מקומית. בספטמבר 1939 פתחה גרמניה במלחמת העולם השנייה.
עם כל ההבדלים העמוקים - רוסיה של פוטין אינה גרמניה הנאצית, ואוקראינה, ההודפת בגבורה את המתקפה ואף הולמת במעמקי רוסיה, אינה צ'כוסלובקיה חסרת האונים וחסרת הצבא - המסגרת של ההסכם האמריקאי-אירופי-רוסי הנדון כעת (והרחוק ממימוש) מזכירה לא במעט את המסגרת של הסכמי מינכן. רוסיה אמורה לקבל לשליטתה את אזורי הגבול באוקראינה שכבשה וגם את אלו שעדיין לא כבשה, ואוקראינה אמורה לוותר על חברות בנאט"ו ולהסתפק בערבויות ביטחוניות מעורפלות אמריקאיות ואירופיות לשמירה על גבולותיה החדשים. אלא שהיא כבר קיבלה ערבויות דומות מארה"ב ובריטניה ב-1994 בפסגת בודפשט - והן נותרו על הנייר.
ב-1938 אמר הפוליטיקאי הבריטי האופוזיציונר צ'רצ'יל: "מול דרישות גרמניה יכלה ממשלת בריטניה לבחור בין חרפה למלחמה. בוועידת מינכן היא בחרה בשתיהן; קיבלה חרפה ותקבל מלחמה". אזהרה קודרת שראוי לזכרה.
