מאחורי הקלעים מתנהלת תחרות סמויה בין סוריה ללבנון על הידוק הקשרים עם ישראל. שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני נועד בפריז פעמיים בתוך חודשיים עם מקורבו של ראש הממשלה נתניהו, השר רון דרמר, ולפי סוכנות הידיעות "רויטרס", קיים פגישה נוספת עם "קבוצת ישראלים", בלי נוכחותו של דרמר, לדון בהיבטים ביטחוניים נוספים. מקורות אמריקאיים מתעקשים כי בחודש הבא, כשיגיע ראש הממשלה נתניהו לנאום בעצרת האו"ם, תמתין לו פגישת היכרות עם הנשיא הסורי. לפי שעה, ירושלים ודמשק מהדקות חזק את השפתיים: אין אישור, אין גם הכחשה.
1 צפייה בגלריה
אבו מוחמד אל ג'ולאני
אבו מוחמד אל ג'ולאני
נשיא סוריה א-שרעא
(צילום: AP Photo/Francisco Seco, File)
בצד הלבנוני מסתמנת תמונה מעניינת לא פחות. הנשיא ג'וזף עאון, אולי הראשון בין מנהיגי לבנון המודרנית שלא מעורב בשחיתות כלכלית או כספית, מדבר - בזהירות - על אפשרות של שלום עם ישראל. בוושינגטון עובדים כבר עכשיו על רעיון להקים באזור הדרום, הסמוך לגבול הישראלי, אזור מסחר וחקלאות, כדי לקשור את עסקי הסחר ולהעביר ידע ישראלי בתחומי החקלאות ללבנונים. האם זה ייצא לפועל? עאון אמר בראיון לערוץ "אל-ערבייה" הסעודי ש"כל האפשרויות פתוחות", והדגיש שאם יוזמת השלום הסעודית מ-2002 תקרום סוף-סוף עור וגידים ותוביל מדינות ערביות לשלום עם ישראל, ללבנון לא תהיה מניעה להצטרף. הוא מתעקש שאין פגישות סודיות בין לבנונים לישראלים.
בינתיים לבנון מתמודדת עם הנחישות של איראן לתקוע את רגליה גסות. בניגוד לסוריה, שסילקה את כוח אל-קודס עם הדחת אסד, ללבנון יש בעיה. בשבוע שעבר נחת עליהם עלי לריג'אני, מזכ"ל המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן. עאון נאלץ לקבל אותו, אבל פניו הביעו חמיצות, ולאחר מכן סיפר שאמר לו שלא יתיר לאיראן להתערב בענייני לבנון. מי שעוד מוטרד מכך הוא ראש הממשלה הלבנוני נוואף סלאם, שחמישה מתוך 24 שרי ממשלתו החדשה מזוהים עם חיזבאללה והמפלגה השיעית. גם בפרלמנט של ביירות מסתמנת חלוקה דומה בין הסונים, השיעים, הדרוזים והנוצרים-מארונים.
מאז מבצע הביפרים וחיסול נסראללה, חיזבאללה נחלש באופן משמעותי - אבל לא נעלם. המזכ"ל החדש נעים קאסם מקפיד לשאת נאומים, אבל, כמו שאומר לי איש אקדמיה בכיר בביירות, אף אחד לא מקשיב
מאז מבצע הביפרים וחיסול נסראללה, חיזבאללה נחלש באופן משמעותי - אבל לא נעלם. המזכ"ל החדש נעים קאסם מקפיד לשאת נאומים, אבל, כמו שאומר לי איש אקדמיה בכיר בביירות, אף אחד לא מקשיב. חיזבאללה גם הפסיק לחלק מנות מזון לתושבי הרובעים העניים בביירות, ובערים נוספות, כדי לשמר את אהדתם. אם יצליחו לאסוף מהם את הנשק, סופם להיעלם.
לא במקרה נבחר השגריר האמריקאי בטורקיה תומאס ברק כמתווך לענייני סוריה ולבנון. הוא מציע שישראל תעצור את ההתקפות מהאוויר בשמי לבנון, יורש העצר הסעודי ידאג להשקעות באזור הגבול עם ישראל, וביחד עם ארה"ב יהיה פטרון להסכמים בין ביירות לירושלים. כמה קל ופשוט - אם רק זה יתגשם.
עם סוריה זה מסובך יותר. החשדנות הישראלית כלפי הנשיא א-שרע עדיין קיימת. דרמר וקבוצת המומחים הישראלים אמנם יושבים במשך שעות עם שר החוץ שיבאני ומתרשמים לטובה, אבל הדרוזים, בני בריתנו, ממשיכים להתלונן על פגיעה באחיהם מהצד הדרומי של הגבול. אלה מזהירים, ואלה ממליצים לנצל את ההזדמנות שעלולה לא לחזור.