הנה תקציר קציר הדמים מהימים האחרונים: ביום שישי לפנות בוקר נורו נור סואלחה ובעלה בביתם בכפר מושרייפה שבוואדי ערה. היא נפצעה אנושות והוא נפצע באורח קשה. אתמול בבוקר מתה נור מפצעיה, בת 30 הייתה בהירצחה. במוצאי שבת נמצאו שני בני אדם ללא רוח חיים ברכב שרוף בחורשה בין כפר ברא לכפר קאסם. כתבנו חסן שעלאן דיווח כי המשטרה פתחה בחקירה בחשד לרצח כפול. מבדיקה ראשונית עולה כי שני הנרצחים הם תושבי כפר קאסם. על פי החשד, השניים נורו למוות בנקודה אחת ולאחר מכן העבירו אותם הרוצחים, שזהותם לא ידועה, לחורשה ושרפו אותם בתוך הרכב.
שלושת מקרי הרצח הללו קיבלו מעט מאד תשומת לב בשיח התקשורתי והרשתי. מי שמע בכלל שהמשטרה עיכבה בזירת הרצח הכפול בערב שבת שני כתבים שבאו לסקר עוד אירוע רצח בחברה הערבית? אולי לא שמעתם על זה כי מדובר בשני כתבים ערבים: חסן שעלאן שלנו, וכתב "הארץ" דיאא חאג' יחיא. הם הזדהו כעיתונאים ולמרות זאת עוכבו בזירה, בוצע בהם חיפוש ולאחר מכן נלקחו לתחנת המשטרה שם זיהה אותם אחד הקצינים שמיהר לשחררם.
השר האחראי על זרוע אכיפת החוק הוא לא רק עבריין מורשע, הוא גם גזען פשיסט. החל מדרג של מפקד תחנה אי-אפשר להתקדם היום במשטרה מבלי להתחנף אליו וליישר איתו קו, גם אם המשמעות היא התעלמות מהחוק, אותו חוק שהמשטרה אמורה לאכוף
הרצח של נור סואלחה והרצח הכפול במשולש הדרומי מעלים את מספר הנרצחים בחברה הערבית ל-168 קורבנות מתחילת השנה. רק 16 ממקרי הרצח פוענחו, פחות מעשרה אחוזים. אפשר לייחס את זה לרמה הנמוכה של פיקוד המשטרה. איתמר בן גביר אכן השתלט על הארגון והביא אותו לרמת ביצועים עלובה. את המחיר משלמים קודם האזרחים הערבים.
צפצוף של המשטרה עצמה על החוק
השר האחראי על זרוע אכיפת החוק הוא לא רק עבריין מורשע, הוא גם גזען פשיסט. החל מדרג של מפקד תחנה אי-אפשר להתקדם היום במשטרה מבלי להתחנף אליו וליישר איתו קו גם אם המשמעות היא התעלמות מהחוק, אותו חוק שהמשטרה אמורה לאכוף. רק לפני שבועיים קיבלנו דוגמא מצוינת לצפצוף של המשטרה עצמה על החוק כשבן גביר הגיע לביקור במאחז בשם "מעלה תדהר". מדובר במאחז לא חוקי במזרח גוש עציון ובן גביר הגיע אליו כשהוא מלווה במפקד מחוז ש"י, ניצב משה פינצ'י ומפקד מג"ב איו"ש, תת ניצב ניסו גואטה. התלווה אליהם אלישע ירד, פעיל ימין קיצוני המעורב בהקמת מאחזים לא חוקיים שנעצר לפני כשנתיים בחשד למעורבות ברצח פלסטיני. הביקור הבלתי ייאמן הזה הוא העדות הכי טובה למה שקרה למשטרת ישראל. רוח השר שורה על הארגון והראשונים להיפגע מכך הם אזרחי המדינה הערבים. מספר הנרצחים בחברה הערבית שובר שיאים זו השנה השנייה ברציפות וחוסר המעש של המשטרה זועק לשמיים.
עודד שלוםצילום: אביגיל עוזימעשי הרצח הפכו עניין שבשגרה. לא רק מקרי הרצח הפכו לשגרה, המוות בכלל נוכח בחיינו כעניין טבעי, בטח כשמדובר במוות של ערבים. ביום שבת לפני עשרה ימים ארעה תקרית מזעזעת בחוף יפו. קבוצה של צעירים ערבים ממזרח ירושלים נכנסו לים ונקלעו למצוקה. הים היה סוער ואחד מהם, אמין חליל, טבע ומת. שלושה אחרים נאבקו בקושי בגלים. גולש שהיה בקרבת מקום ניסה לסייע להם. סירת שיטור של המשטרה התקרבה אליהם והם נאחזו בה. אולם משום מה השוטרים הפעילו את מנוע הסירה בקרבתם וכתוצאה מכך נגרם אסון: בהאא שוויקי נהרג מפגיעת המדחף והשניים הנוספים נפצעו בינוני. מח"ש אומנם חוקרת את התנהלות השוטרים באירוע אולם מעבר לכך הסיפור הזה עבר די בשקט. כלומר הוא דווח, גם פה אצלנו, אבל התאדה די מהר. ניתן רק לשער מה הייתה עוצמת השיח והזעזוע אילו היה מדובר ביהודים. אולם גם למוות של יהודים נהיינו אדישים. בואו נודה, כבר אי-אפשר להתכחש לכך: מציאות חיינו כאן לא בריאה ולא נורמלית. הנה, שלשום נהרג סגן אורי גרליץ בפיצוץ מטען צה"לי בחאן-יונס. גרליץ הוא ההרוג ה-899 של צה"ל מפרוץ המלחמה. הוא הותיר הורים, אח גדול ואחות קטנה.
