הקרב על המשך המלחמה: לא רק הציבור חלוק בשאלת המשך הלחימה הישראלית ברצועה: גם בקרב הפיקוד הבכיר של צה"ל יש מחלוקת מקצועית חריפה ביחס לסוגיית החטופים וכיבוש העיר עזה. למעשה, קיימות שתי אסכולות. האחת, שאותה מוביל הרמטכ"ל אייל זמיר, שמעדיפה לסגור עכשיו עסקת חטופים חלקית – כזו שחמאס כבר מסכים לה. עסקה כזו תייתר או תדחה למועד מאוחר יותר, לשיטתו, את הכיבוש המלא של העיר עזה, וזאת רק כשיתבררו תוצאות המשא ומתן הכולל לשחרור החטופים ולהפסקת המלחמה אחרי שתבוצע העסקה החלקית.
האסכולה האחרת, שעליה נמנים כמה אלופים ותתי-אלופים בתפקידי פיקוד שדה בכירים, טוענת שצריך לחתור היישר לעסקה כוללת שבמסגרתה יוסכם עם חמאס על שחרור כל החטופים, ויוסכמו תנאים לסיום המלחמה שיהיו קבילים על ממשלת ישראל, יושם קץ לשלטון חמאס ברצועה ויישובי העוטף יקבלו ביטחון ארוך טווח.
כניסת טנקים לשכונת סברה בעיר עזה
צריך להדגיש כי מדובר במחלוקת מקצועית, ולא במחלוקת פוליטית-אידיאולוגית כמו זו שקיימת בקבינט בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שרוצים להתנחל מחדש ברצועה, לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ושרים אחרים שבינתיים שוללים זאת.
ההיערכות לכיבוש העיר עזה - עוד כותרות:
בין שתי האסכולות במטכ"ל יש לפחות שתי נקודות הסכמה: הרמטכ"ל והאלופים המצדדים כמוהו בעסקה חלקית אינם מוציאים מכלל אפשרות שצה"ל יכבוש את העיר עזה בסופו של דבר, אך הם מבקשים לתת תחילה את החבל הכי ארוך שאפשר כדי להשיג את שחרור כל החטופים ומטרות המלחמה באמצעות משא ומתן. המו"מ, גם לשיטת הרמטכ"ל, ייעשה תוך כדי הפעלת לחץ צבאי מסיבי על חמאס באמצעות פינוי אוכלוסייה של כמיליון ורבע נפשות, ואחר כך פעולות אגרסיביות שתלכנה ותתעצמנה בהדרגה.
הרמטכ"ל סבור שלא צריך למהר עם הפעולות האלו. לדעתו צריך תחילה להטיל מצור על עזה, רק אחר כך לפנות את האוכלוסייה ורק אחר כך יבוא תורו של התמרון האגרסיבי למקומות שבהם, על פי המידע המודיעיני הבדוק, אין חטופים. כל זאת בהדרגה כדי לשמור על חיי החטופים ולצמצם את מספר הנפגעים בקרב הלוחמים בשטח.
הרמטכ"ל גם רוצה להשתמש במינימום צוותי קרב חטיבתיים תוך כדי ביצוע המצור והתמרון כדי למזער את השחיקה של האנשים והציוד בצה"ל, בעיקר במערך המילואים. אלמנט נוסף בתוכנית הרמטכ"ל הוא הסיוע ההומניטרי שיוכנס כדי לשקם את הלגיטימציה הבינלאומית שאבדה כמעט לגמרי. המגרעת העיקרית של תוכנית הרמטכ"ל היא שאינה מאפשרת הפעלת לחץ רצוף על חמאס והיא דורשת הרבה זמן, אולי אפילו שנה, כדי להגיע לתוצאות.
6 צפייה בגלריה
החזרת הסיוע - כדי לגייס מחדש לגיטימציה. חלוקת מזון ברצועה
(צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)
האסכולה השנייה של האלופים ותתי-האלופים טוענת שאם נלך לעסקה חלקית נאבד את המומנטום ונפסיד את היכולת למנף לטובתנו את הלחץ העצום שחמאס נתון בו. מדיווחי המודיעין וגם מהכרזות חמאס והמתווכות עולה בבירור שחמאס לוקח ברצינות את האיום לכבוש את הרצועה, ולצד ההיערכות הצבאית להתמודד עם כוחות צה"ל שייכנסו לעיר, הוא מחפש כל דרך כעת כדי למנוע את הכיבוש שבחמאס יודעים, לדברי גורמי מודיעין, שצה"ל ישלים ללא קושי מיוחד.
הפסקת אש ל-60 יום לצורך שחרור חלק מהחטופים תאפשר לחמאס להתאושש, תעכב או תסכל לחלוטין את פינוי האוכלוסייה מהעיר עזה, מעט הלגיטימציה שיש עוד לישראל בזירה הבינלאומית תישחק עוד יותר ומה שהכי חשוב, לפחות לנתניהו, טראמפ יאבד את הסבלנות וידרוש מנתניהו לסיים את המלחמה. המפקדים הבכירים שדורשים לכבוש את עזה טוענים שהתוצאה תהיה שנצטרך לעשות זאת בסופו של דבר, אך בינתיים, בגלל רעב או מחלות, נאבד חטופים ולגיטימציה בינלאומית ולא נשיג את כל מטרות המלחמה.
לפי מפקד בכיר בצה"ל: עדיף ללחוץ עכשיו, כשחמאס זועק לעזרה, ולא לתת לו אפשרות להתאושש. הוא וחבריו לדעה חוששים שאם נלך לעסקה חלקית ונשתהה, נאבד את האפשרות לקחת לחמאס את המאחז החשוב ביותר שלו ברצועה, העיר עזה. כך, חמאס יישאר ברצועה וימשיך לפעול בה כארגון גרילה, והמלחמה תימשך עוד שנים רבות. בנוסף הם טוענים שחצי מהעיר עזה כבר בידינו – אנחנו בזייתון, בדרג' תופאח, טנקים מסתובבים בשכונת סברה. הבכיר מוסיף שבכל מקרה נצטרך להיכנס לעזה כדי להשמיד את מערך המנהרות העיקרי שמתחתיה. אם לא יושמד מערך המנהרות הזה - יישובי העוטף לא יוכלו לישון בשקט, הוא אומר.
6 צפייה בגלריה
החלטת הקבינט מהווה פשרה בין האסכולות. זמיר, נתניהו וכ"ץ בבור בקריה, שלשום
(צילום: מעיין טואף/ לע״מ)
לכן, אסכולת בכירי המטכ"ל המתנגדת לעסקה חלקית דורשת לבצע לאלתר ובמהירות את ההשתלטות על העיר ולעצור רק אם וכאשר חמאס יסכים לשחרר את כל החטופים ויקבל את התנאים של ממשלת ישראל.
פינוי, מצור ותמרון
הוויכוח הזה בתוך המטכ"ל אינו חדש ולפעמים הוא גם מגיע לידיעת הציבור, למשל כאשר דווח על הוויכוח בין מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, לבין מפקד פיקוד דרום, האלוף יניב עשור, בדבר הכללים לאישור מטרות לתקיפה אווירית. למעשה, זו מעין שלוחה של הוויכוח הבסיסי הזה בין שתי האסכולות בפורום מטכ"ל.
המעניין הוא שההחלטה שקיבל הקבינט המצומצם השבוע, בהמלצת ובדחיפת נתניהו, מהווה למעשה פשרה בין שתי האסכולות המקצועיות הצבאיות. הוחלט שהולכים למשא ומתן על עסקה כוללת ולא חלקית, ושהמו"מ יתנהל תחת אש, כולל כיבוש עזה, אם חמאס יעמוד בסירובו. המתווה הצבאי הוא זה שהמליץ עליו הרמטכ"ל - הכנות הומניטריות וצבאיות שמתנהלות כבר כעת, אחר כך פינוי האוכלוסייה, אחריו מצור ובהמשך תמרון למוקדי התנגדות בתוך העיר.
הכותרת
המבצע לכיבוש עזה יימשך עמוק לתוך 2026 | יואב זיתון
23:34
לא לחינם הרמטכ"ל מכנה את המתווה הזה "מרכבות גדעון ב". השוני בין המתווה שהציע הרמטכ"ל למה שמתבצע כעת הוא בעיקר בלוח הזמנים שנתניהו מבקש לקצר, ובכך תומך באנשי האסכולה הלוחמנית יותר במטכ"ל. אגב, נתניהו עושה את זה לא כל כך משיקולים צבאיים, אלא מפני שהוא חושש מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
האלופים שדורשים לכבוש את עזה עכשיו מחזקים את נתניהו בדרישתו, בכך שהם טוענים שהמודיעין שבידינו טוב מספיק, והאמצעים האחרים שאנחנו נוקטים גם הם יעילים כדי למנוע פגיעה בחטופים החיים שנמצאים בעזה, ואשר לשיטתם חמאס ישמור עליהם מפני שהם הנכס היחיד שנותר לו במצב הנוכחי.
על פי הנוהג והחוק הצבאיים הרמטכ"ל הוא הפוסק אחרון. החלטתו מחייבת את כל הצבא ועמדתו, כפי שהוא מציג אותה לדרג המדיני או לציבור, היא עמדת הצבא כולו. אבל גם האלופים שמחזיקים בדעה האחרת מזו של הרמטכ"ל, גם אחרי החלטת הקבינט, אינם מוותרים בקלות ולוחצים בדרכים שונות ליישם את גישתם.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.08.25
