קבינט שמסיים מוקדם דיון כדי לא להחמיץ אירוע במסעדה, ממשלה העוסקת באובססיביות בטיול השנתי לאומן, בשעה שהמונים קוראים לשחרור חטופים. שרים שממהרים להצטלם עם ראש מועצה, בשעה שאביו של רום ברסלבסקי אומר למפגינים שבנו גוסס בשבי.
1 צפייה בגלריה
(צילום: יאיר פלטי, אמיר אטינגר)
אלה הם ימינו בזמן האחרון, ואין סמלי מכך. האירוע במסעדה היה של מועצת בנימין, הדגמה לכך שאין דבר חשוב יותר לנתניהו ושות' מהבייס המתנחלי. המיקום היה בירושלים, במשכנות שאננים. ומשכנות שאננים זו דרך טובה להגדיר את הרוח השלטת בממשלה.
הדיון בקבינט לא עסק בהסכמת חמאס להגיע להפסקת אש ולהשיב 10 חטופים בחיים. בימים האחרונים שמעתי טענות כאילו ההסכמה הזו איננה אמיתית; כאילו יש גורמים בחמאס שלא מוכנים לחתום על עסקה כעת. המתווכות מתעקשות שההצעה רצינית מאוד, ועל השולחן. אך כעת, אחרי שממשלת ישראל קיבלה את מה שרצתה וחמאס ירד מהעץ, נתניהו כבר מעמיד תנאים אחרים. וצריך לקרוע את מסך הערפל: ממילא אין עסקה שאיננה עסקה לסיום המלחמה והשבת כל החטופים.
גם המהלך שחמאס מסכים לו הוא רק שלב ראשון בדרך לסיום המלחמה; תוך 60 יום אמורה להיות הסכמה גמורה על הפסקת אש קבועה ושחרור שאר החטופים. אז התנאי שמעמיד נתניהו – שמעתה, עסקה תהיה לסיום המלחמה ולהשבת כל החטופים בלבד – הוא ריק לחלוטין. הרי גם העסקה שישראל פוצצה לפני כמה חודשים, לכאורה כי סברה שחמאס לא יסכים לפירוק מנשקו, הייתה עסקה לסיום המלחמה.
מאחורי הקלעים יש המהום קבוע על מהלכים גדולים לסיום המלחמה, על מו"מ בנתיב אחר, שמרוכז אישית בידי רון דרמר, כזה שקושר את המרכיבים כולם לעסקה אזורית. עוד רגע נקום כולנו לחדשות גדולות, מבטיחים מי שמבטיחים.
מאחורי הקלעים יש המהום קבוע על מהלכים גדולים לסיום המלחמה, על מו"מ בנתיב אחר, שמרוכז אישית בידי רון דרמר, כזה שקושר את המרכיבים כולם לעסקה אזורית. עוד רגע נקום כולנו לחדשות גדולות, מבטיחים מי שמבטיחים
לצערי, המתווכות לא מאשרות שזה המצב העובדתי, ונשמעות מיואשות לחלוטין מירושלים. הלחץ הפנימי על חמאס בזירה הפלסטינית והערבית הגיע לשיא לפני כשבועיים. זה קשור למצב בעזה, וגם לאיומי ישראל לכבוש את העיר. כפי שפירסם אור הלר השבוע, הרמטכ"ל זמיר הבהיר לראש הממשלה ולשר הביטחון כ"ץ שמבצע מרכבות גדעון עמד ביעד של להביא תנאים לעסקת חטופים. ההמלצה המקצועית של צה"ל היא לקחת את העסקה שנמצאת על השולחן – לאור הסיכון לחיי החטופים בכיבוש העיר עזה.

יש שיגידו שזו נאיביות בכלל לבקש הסברים

אל מול המצב הזה, ראש הממשלה ושר הביטחון חייבים לספק הסבר לציבור הישראלי ולמשפחות החטופים, לפני כל אירוע והזדמנות לצילום. עד לפני חודש, ובעצם פחות, הם רצו את העסקה במתווה וויטקוף. עכשיו הם מתעקשים שחמאס צריך להסכים כבר כעת גם על פירוק מנשק, וגם פירוז עזה, ועוד שורה של מרכיבים אחרים – שגם הם יודעים שייקח זמן רב להסכים עליהם. יש שיגידו שזו נאיביות, בכלל לבקש הסברים כאלה: הכל פוליטיקה קטנה וקטנונית על חשבון צה"ל והחטופים. שימור הקואליציה הוא הערך המקודש ביותר, ותו לא.
בואו נניח את זה בצד לרגע. עניינית, כמובן שעדיף לסיים מיד את המלחמה, לוודא שחמאס לא ישלוט בעזה ולקבל את כל החטופים. אך אף אחד מהנושאים והנותנים לא חושב שזה אפשרי תוך זמן קצר. ההערכה הרציונלית ביותר ששמעתי היא שנתניהו מכוון לתרחיש ביירות 1982: ללחוץ את חמאס עד המעוזים האחרונים, ואז להוציא את העסקה הטובה ביותר האפשרית, כולל גלות ושחרור חטופים. אך לבנון של לפני 40 שנה איננה עזה של 2025. המשבר ההומניטרי ברצועה, מספר הנפגעים החפים מפשע בכיבוש עזה, הבידוד הבינלאומי והנזק העצום שמתחולל יום-יום, היערכות חמאס לפריצת צה"ל, השחיקה הנוראה בכוח אדם במילואים וגם בציוד, ובעיקר החשש לחיי החטופים – כל אלה הופכים את המהלך הזה למסוכן מאוד. להימור פרוע של קבינט שממהר לסיים ישיבות כדי להגיע למסעדה, בעת מלחמה.
ביג קצר עם נדב אילנדב אילצילום: אביגיל עוזי
שוב, כדאי להקשיב לאביו של רום ברסלבסקי, אופיר. "שנתיים אנחנו מחכים, חודש אנחנו רואים אותו גוסס, וכלום לא נעשה. כאילו זה בכוונה. אני לא מאמין לאף אחד, לא לראש הממשלה ולא לממשלה הזו. היחיד שאומר את האמת ובלי פוליטיקה זה הרמטכ"ל".
כדאי להקשיב לרמטכ"ל זמיר גם לגבי היכולת להגן על חיי החטופים במבצע כיבוש שכזה. ירי הפגזים השבוע בידי צה"ל לבית החולים נאסר והרג המחלצים שם הוא הדגמה לתופעה כללית ברצועה, שהתאפיינה גם בהרג בשוגג של החטופים בשג'עייה שהניפו דגל לבן וצעקו "הצילו", עוד בדצמבר 2023. אם מישהו חושב שזה יהיה אחרת בכיבוש היעד האורבני הקשה ביותר ברצועת עזה, הוא חי באשליה קטלנית.