הוויכוח הציבורי סביב התנועה לאיכות השלטון אינו חדש. יש שמבקשים להציג את פעילותנו כפוליטיקה בתחפושת, יש שטוענים שאנחנו "חוצים קווים" מול מערכת המשפט, ויש שמנסים לייחס לנו אג'נדה סמויה. האמת הפשוטה היא זו: אנחנו פועלים למעלה מ-35 שנה מתוך מחויבות מלאה לערכי שלטון החוק, טוהר המידות ואמון הציבור במוסדות המדינה. התנועה לא רק מבקרת את השלטון המרכזי, אלא גם מגנה על חושפי שחיתות, נאבקת בשחיתות בשלטון המקומי ופועלת לשמירה על משאביו הכלכליים של הציבור.
העקרון המנחה אותנו הוא אמון הציבור במערכת השלטונית ובמערכת המשפט. זהו תנאי יסודי לכהונת כל שופט ושופטת. לכן, כשאמון זה מתערער, חובתנו להתריע. ב-21 באוגוסט הגשנו תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים כנגד השופט מנחם מזרחי, נשיא בית משפט השלום במחוז מרכז. התלונה לא נולדה מתוך יצר פולמוסי, אלא מאחריות עמוקה לשלטון החוק, והתמקדה בהחלטות חריגות שניתנו במסגרת הליך המעצר של יונתן אוריך, יועצו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעניין פרשת הקשרים הקטארים.
1 צפייה בגלריה
שופט השלום מנחם מזרחי
שופט השלום מנחם מזרחי
שופט השלום מנחם מזרחי
(צילום: הנהלת בתי המשפט)
בהחלטתו, פסק הנשיא מזרחי את שחרור אוריך בתנאים מגבילים, ובהמשך ביטל את התנאים, החלטות שעמדו לכל רוחב החזית בניגוד לעמדת המשטרה והפרקליטות. בערעור, שופט המחוזי מיכלס הפך את החלטות הנשיא מזרחי ואף מתח ביקורת קשה ונוקבת על התנהלותו, והדגיש שהחלטות בית משפט השלום היו "חריגות" ו"מעוררות תמיהה". ערכאת הערעור קבעה שהחלטת הנשיא התעלמה מהנחיות הערכאה ד'למעלה, כשדנה בשאלות משפטיות עקרוניות שאין מקומן בהליך מעצר, ובראשן מעמדו של אוריך כ"עובד ציבור". עוד נקבע שמזרחי נתן משקל חריג לעדות ראש הממשלה נתניהו וציטט בהרחבה מחומרי החקירה, גם כאלה שטרם הותרו לפרסום, באופן שעלול לשבשה.
למעשה, זו אינה הפעם הראשונה שבה ערכאת הערעור מבטלת החלטות של הנשיא מזרחי בתיק: עד כה הוגשו חמישה עררים על החלטותיו, וארבעה מהם – 80% - התקבלו. כשערכאה גבוהה יותר, בענייננו בית המשפט המחוזי, מתארת את החלטת השופט כ"מעוררת תמיהה", "חריגה" וככזו שציטטה חומרים חסויים באופן בעייתי, זוהי לא רק זכות אלא חובה ציבורית להציף סימני שאלה. שתיקה במקרים כאלה משמעה מתן לגיטימציה להתנהלות בעייתית.
כותב הטור טוען שהגשת תלונה נגד שופט כמוה כפגיעה במערכת המשפט. ואילו האמת הפוכה: לא די בכך ששופטים יישבו בדין; הם חייבים לשבת בו באחריות, במידתיות, ובזהירות הראויה. אין דמוקרטיה בלי ביקורת – גם על שופטים.
המחוקק עצמו קבע מנגנון לנציב תלונות הציבור על שופטים, המאפשר לכל אדם להגיש תלונה על התנהלות שיפוטית הפוגעת באמון הציבור. כשם שהתנועה פונה למבקר המדינה שיבקר את הממשלה ולכנסת שתפקח עליה – התנועה עושה שימוש, ולא בפעם הראשונה, במנגנון הגשת תלונה לנציבות תלונות השופטים.
ההבחנה ברורה: אין מדובר בהטלת דופי אישי בנשיא מזרחי, או בנקיטת עמדה בתיק, שכן אשמתו של אוריך תתברר בבית המשפט. אנו מבקשים בחינה עניינית של התנהלות הנשיא במקרה קונקרטי. הוויכוחים והמאבקים הם חלק מהחיים הדמוקרטיים. המטרה אינה להפיל שופטים או לפגוע במערכת, אלא להבטיח שהיא תשמש אותנו נאמנה - ביושר, במידתיות ובאמון מלא. זוהי דרכנו, וזוהי מחויבותנו.
עו"ד רותם בבלי דביר היא ראשת אגף משפט בתנועה למען איכות השלטון בישראל