להקת אואזיס התאחדה. אחרי 16 שנות שתיקה, האיחוד הזה עבור המעריצים הוא לא סתם אירוע בידורי, אלא חיבור מחודש לזיכרונות, לנעורים ולזהות התרבותית שלהם. בספטמבר, באותו סוף שבוע שבו עשרות אלפי חסידי ברסלב יעמדו צפופים סביב הקבר של רבי נחמן באומן, עשרות אלפי חסידי אואזיס יעמדו צפופים מול הבמה בלונדון. בא לי להיות שם. לא, לא באומן - בעלייה לרגל השנייה. השווה.
אתה שומע דרעי, אליהו רביבו, הרב שלום ארוש - סמנו לעצמכם. סביב ראש השנה זה מתאים לי בול. לשיר איתם את Whatever - "כל עוד יש מוזיקה, אני חופשייה"? מה יכול להיות יותר טוב מזה לפתיחת שנה? תרשמו. אני מבקשת ככה: טיסה, סידורי אבטחה - בכל זאת יש אנטישמיות בעולם - לינה במלון, מנגו, מאפה סקון נטול גלוטן, ודברו עם הבריטים שידאגו לי לתשתיות וכניסה חלקה. ההופעה היא באצטדיון וומבלי בלונדון, סבבה?
רבי נחמן מברסלב, שנולד ב-1772, היה דמות שנויה במחלוקת בעולם החסידי. הוא לא הנהיג המונים, אלא קבוצה מצומצמת. ובכל זאת, הוא הניח יסודות רבי-עוצמה: שיחות התבודדות אישיות, שבה אדם רשאי להסתובב לבדו ב"פארק קנדה" ולדבר לעצמו, את האיסור להתייאש ואת שמחת החיים, כן, גם אחרי 7 באוקטובר. תלמידו רבי נתן הפך את חיבתו של נחמן לראש השנה למצוות עלייה לקבר.
הנהגה מושחתת ומנותקת, ששולחת ביד אחת ילדים של אחרים למות במלחמת נצח משיחית, שולחת ביד השנייה, ואף מממנת, עשרות אלפי משתמטים משירות לנופש "הכל כלול"
במאה ה-19 נסעו לשם עשרות; תחת שלטון ברית-המועצות הסתננו בחשאי יחידים, ורק אחרי נפילת מסך הברזל בשנות ה-90 המצווה הפכה לתופעה המוזנת באמצעות עסקנות פוליטית. הפיכת הנסיעה מאירוע פרטי-רוחני לשחיתות מובנית ניכרת במספרים: בעוד שבעבר הנוסעים מימנו בעצמם את מסעם, כיום המדינה מקצה מיליוני שקלים מתוך התקציב הציבורי כדי להבטיח את קיומו.
בשנת 2023 הועברו כארבעה מיליון שקלים לטובת לוגיסטיקה בגבולות, ואילו השנה, השנה שבה המדינה נמצאת במשבר החמור בתולדותיה, כשכל כיסיה מרוקנים, הוקצו עשרה מיליון שקלים - תשלום ישיר למולדובה עבור שימוש בתשתיותיה ולמימון סידורים בישראל עצמה. והרי ברור שככל שמספר הנוסעים גדל, כך גם גדלה עוצמת הלחץ הפוליטי ומפלגות חרדיות מציגות את התקציב כהישג לבוחריהן.
40 אלף איש המעוניינים לבקר אדם מת
השנה צפויה המדינה לממן 40 אלף איש המעוניינים לבקר אדם מת ולהגביר אנטישמיות בעולם עקב ההתנגשות עם האוכלוסייה המקומית ותלונות סביב הרעש והלכלוך. לו הייתה המדינה ממנת 40 אלף אזרחים המעוניינים לבקר להקה חיה שמסריה הם אהבה, חירות, שחרור תחושות של טינה ונקמה - Don’t Look Back in Anger - יש מצב שזה היה עוזר לה קצת יותר.
דניאלה לונדון דקל לא די שהילדים שלנו מקבלים כעת צווי גיוס, צווי 8 כדי לרדוף אחרי מחבלים בפירים, להיות זרוע מבצעת להרעבה המונית ולחסל כל סיכוי להשבת החטופים, אלא שאותה הנהגה מושחתת ומנותקת, ששולחת ביד אחת ילדים של אחרים למות במלחמת נצח משיחית, שולחת ביד השנייה, ואף מממנת, עשרות אלפי משתמטים משירות לנופש "הכל כלול".
המשפט "אין ייאוש בעולם כלל", המשפט המזוהה ביותר עם הרבי נחמן - היה אמור להיות קריאה לחיים. אבל מה שעולה מתוך הפרשייה הזו הוא הפוך: ייאוש מהרעיון של מדינה חפצת חיים, דמוקרטית ושוויונית.
