אם בתחילת שנת 2023 מישהו היה מציע לגרוע שבאויבינו להשתיל בישראל סוכן שיצליח לגרום לחורבן מעמדה של ישראל בעולם, לגל של חרמות בינלאומיים על חברות ישראליות, לסכסוך ושנאה פנימית שתקרע את ישראל, לטבח של 1,200 ישראלים ולחטיפת 250, ש-50 מהם לא יוחזרו הביתה גם אחרי כמעט שנתיים, שיזניק את מספר מקרי הרצח הפליליים בישראל פי שניים ויביא לכאוס בכל התחומים - הוא היה נזרק מכל המדרגות.
אין דבר כזה. אפילו הרקולס לא יוכל להביא לתוצאות כאלה.
והנה, ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר-גולדקנופף הצליחה לבד לגמרי לחולל את כל זה. להפוך את המותג "ישראל" הנערץ בעולם, לשם נרדף לרוצחי ילדים. את "אומת ההייטק" – מותג שיזמים השיגו בחוכמה ובכישרון במשך 30 שנות פעילות – הצליחה ממשלת החורבן להרוס לגמרי. נדמה שכמעט כל ישראלי שבילה בחו"ל בחודשים האחרונים חווה את זה על בשרו. הוא ניסה להסוות את יהדותו, ישראליותו, לא רק בגלל ענייני ביטחון. פשוט בגלל שלהזדהות בימים אלה בעולם כישראלי, זו כבר לא גאווה. זו בושה.
נוהגים לכנות את זה "השמדת ערך", מושג שלקוח מהעולם העיסקי, הפיננסי. "ערך" מתייחס לשווי של חברה, של מוצר, של השקעה או נכס, כפי שהוא נמדד בעיני בעלי המניות או השוק. זה ביטוי קר. פשטני. בעוד שמה שקורה לנו, הישראלים, זה משהו הרבה יותר אמוציונאלי: איבוד שיווי משקל פנימי, רגשי או מוסרי, ירידה בתחושת הערך העצמי, חוויה של ביקורת, של השפלה ודחייה.
זו כבר לא גאווה לומר שאני מישראל. ייתכן שהמלון לא יקבל אותך, הלקוח לא יקנה ממך, המשקיע ימשוך את כספו. רק השבוע סיפר לי חבר, שבבעלותו אחת מחברות היצוא הגדולות בישראל, כי מדינה שאליה נהג לייצא את שתיליו, ביטלה הזמנה של מיליון שתילים.
פחות מדברים על זה
סיפורים כאלה יש למכביר, כל כך הרבה דוגמאות ל"השמדת הערך" הזאת. אבל בחרתי להביא דווקא את האקדמיה. אולי בגלל ששם פחות מדברים על זה כדי לא להעצים את התופעה.
ובכן, האקדמיה הישראלית ניצבת מול גל חרמות אקדמיים חסר תקדים. בין פברואר ליוני נרשמה עלייה של 40 אחוז במקרי החרמה, והמגמה עוברת מחרמות אישיים לחרמות מוסדיים של אוניברסיטאות שלמות. יותר מ-20 אוניברסיטאות באירופה מחרימות רשמית את ישראל. הן מבטלות שיתופי פעולה, מסרבות לבחון מאמרים, מבטלות הזמנות לכנסים, מפסיקות תוכניות חילופים ונמנעות ממתן חוות דעת לקידום החוקרים.
תוכנית "הורייזון" האירופית, שהזרימה לישראל מאות מיליוני אירו, נמצאת בפני הפסקה. הירידה הדרמטית במספר החוקרים הישראלים שזכו במענק בשנה האחרונה מצביעה על חרמות שקטים ומערכתיים.
לא צריך לסיים אוניברסיטה כדי להבין מהן ההשלכות המיידיות: בריחת מוחות, ירידה באיכות המחקר, פגיעה ביכולת לגייס כישרונות מחו"ל והדרה מפרסומים ומכנסים מובילים. הנזק ארוך הטווח חמור אפילו יותר: ירידה בדירוגים וביוקרה האקדמית, פגיעה במעמד ישראל ככוח מדעי וטכנולוגי וערעור בסיסי החדשנות שמניעים את הכלכלה ואת הביטחון הלאומי. גם האקלים בקמפוסים מתדרדר: פגיעה בחופש אקדמי, אווירה של פחד ושתיקה וקשיים תפעוליים שילכו ויחריפו עם פתיחת שנת הלימודים.
יש תופעה חדשה ומטרידה אפילו יותר מסיפורי החרמות, והיא של אותם חברי אקדמיה שעושים חרם עצמי. אנשים שמרגישים שהם לא מעוניינים להיות בזירה הבינלאומית כל עוד המלחמה בעזה נמשכת ולנוכח האסון ההומניטרי שמתרחש שם
אבל יש תופעה חדשה ומטרידה אפילו יותר מסיפורי החרמות, והיא של אותם חברי אקדמיה שעושים חרם עצמי. אנשים שמרגישים שהם לא מעוניינים להיות בזירה הבינלאומית כל עוד המלחמה בעזה נמשכת ולנוכח האסון ההומניטרי שמתרחש שם. כל תגובה אפשרית מצד קהילה הבינלאומית מרתיעה אותם, כולל אדישות.
כל זה כמובן לא ממש מזיז לשר החינוך, יואב קיש, או לטלי גוטליב ודודי אמסלם, שאותם מעניין הרבה יותר איך מסייעים למשתמטים החרדים להגיע לאומן מאשר לפתור את בעיותיהם של המדענים הצעירים. הנושא הזה, של חרדים שנמנעים מגיוס לצה"ל ויוצאים לראש השנה לאומן, לפעמים תוך שימוש בדרכון זר או בהיתר זמני, הפך השבוע לשיח סוער. ואיך לא? רק לחשוב על עשרות האלפים שקיבלו צו 8 והולכים לבלות את החגים כבר שנה שנייה ברציפות בעזה, במקום בבית, האם יש מקומם מזה?
מסתבר שיש. למשל, ארוחת הערב ביום שלישי במסעדת "ויסטה" במשכנות שאננים בירושלים, באירוע של מועצת בנימין שנקרא "חגיגות להכרה והסדרת 17 יישובים בבנימין". כי מה חשוב יותר מהברכה של נתניהו בשם נאמני ארץ ישראל לכל השרים, השרות וחברי הכנסת של המחנה הלאומי, שלדברי נתניהו מבטיח את עתיד מדינת וארץ ישראל.
שום דבר מצחיק
גם ישראל כ"ץ לא התאפק. "שלום לישראל גנץ", אמר. "הגנץ הטוב", הסביר בגסות. כ"ץ ציין, מן הסתם כדי להצחיק, שיש בארוחת הערב הזאת יותר שרים משהיו בקבינט שהתקיים לפני הארוחה החשובה הזאת והתקצר בגלל אותה סיבה. אלא שאין בדברים האלה שום דבר מצחיק. להפך. יש את כל הסיבות להרגיש עצב ותסכול נוכח קבינט שסוף-סוף התכנס, כשעל הפרק עסקת החטופים והמלחמה בעזה, שהפך לדיון יבש, כדברי הנוכחים, שעסק בסקירה אזורית שעזה בכלל לא נכללה בה.
גם ישראל כ"ץ לא התאפק. "שלום לישראל גנץ", אמר. "הגנץ הטוב", הסביר בגסות. כ"ץ ציין, מן הסתם כדי להצחיק, שיש בארוחת הערב הזאת יותר שרים משהיו בקבינט שהתקיים לפני הארוחה החשובה הזאת והתקצר בגלל אותה סיבה
כל מילת ביקורת על הממשלה האטומה והמנותקת היא כמו עץ שנופל ביער. למי אכפת. בליכוד למדו מהיו"ר פשוט לא לשים פס. אז ישיבת הקבינט לא דנה בדברים החשובים באמת. סו וואט. אז היא נדחתה בעוד כמה ימים. מה בוער. עוד כמה ימי סיוט וגסיסה של החטופים במנהרות. עוד לילות ללא שינה למשפחותיהם המתייסרות בייסורי שאול. ובזמן שעשרות אלפים מוחים ברחובות תל-אביב על המשך הפקרת החטופים הגוועים, הממשלה חוגגת במסעדת יוקרה את האירוע החשוב של ראש מועצת בנימין.
אז מה הפלא שבמסגרת הליך ההתפקדות המחודש לליכוד, כפי שפירסמה השבוע דפנה ליאל, נרשמה התחזקות למיפקד החרדי בתנועה. יותר מ-7,000 חרדים התפקדו, מעתה והלאה, כל חברי הכנסת של הליכוד יהיו שפוטים של המיפקד הזה, שנועד לקדם את האינטרסים של הציבור החרדי, כמו חוק הגיוס למשל.
סימה קדמוןצילום: אביגיל עוזיאין משתלם יותר מזה. הכוח החזק בעולם הוא הפוקדים בליכוד. כי הדבר הכי חשוב למירי רגב, יריב לוין וכל היתר, הוא מיקומם בפריימריז. לפעמים ההפרשים בין המועמדים יכולים להיות של 15 קולות בלבד. כך שפוקד שמגיע עם 200 מתפקדים שנשמעים לו, הוא לא פחות ממלך העולם. ומי שמביא 1,000 מתפקדים, הוא סגן אלוהים.
7,000 מתפקדים? נו, זה כבר אלוהים.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.08.25
