במציאות שאיתה מתמודדת מערכת החינוך בישראל, הכוללת מחסור חמור במורים, נאלצים מנהלי בתי הספר להתפשר על האיכות ולקלוט גם מורים ללא הכשרה. הבעיה היא שההשפעה של מורים פחות משכילים על הישגי התלמידים היא קריטית.
ניתוח של אתר מדלן עבור ynet ו"ידיעות אחרונות" חושף את הערים שבהן המורים הם המשכילים ביותר, ואת אלה שבהן נמצא אחוז המורים המשכילים הנמוך ביותר. המסקנה היא שערים מבוססות, בעיקר במרכז, נהנות מכוח הוראה משכיל ומוכשר יותר - ואילו ברשויות מוחלשות רמת ההשכלה של המורים נמוכה באופן מובהק.
פרופ' איריס בן דוד הדר, מומחית בתחום מדיניות מימון החינוך מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, אומרת שמחקרים בינלאומיים מוכיחים שהשכלת המורים היא הגורם החזק ביותר להצלחת התלמידים. לדבריה, מחקר שנעשה באוניברסיטת סטנפורד בחן נתונים ממדינות רבות, ומצא כי השכלת המורים חזקה יותר מכל גורם אחר בחיזוי הישגי התלמידים - אפילו יותר מרקע משפחתי וממעמד חברתי-כלכלי.
מעמיקים פערים
הנתונים מישראל חושפים תמונה מזעזעת של אי-שוויון בתחום. הערים המובילות בהשכלת מורים שייכות לאשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים (7-9): נס ציונה (54.4%), רמת השרון (51.4%), הוד השרון (51.1%) וראשון לציון (51%). בצד השני, כל הערים בתחתית הרשימה שייכות לאשכולות נמוכים (1-3): ביתר עילית (14.5%), בני ברק (14.6%), אלעד (15.9%) ובית שמש (26.3%).
לדבריה, המנגנון הישראלי הופך את מערכת החינוך מכלי לצמצום פערים לגורם שמעמיק אותם. "בתקצוב בתי הספר התיכוניים קיים מרכיב של עלות-שעה, המבוסס על השכלת המורים וותק. בתי ספר ביישובים מבוססים מקבלים תקצוב גבוה יותר דווקא בגלל שהמורים שלהם משכילים יותר, וכך נוצר מעגל קסמים לטובת בתי ספר מבוססים. התוצאה מתבטאת בנתונים הקשים של ישראל במבחנים בינלאומיים. יחס ה-95:5 (ההפרש בין העשירון העליון לתחתון) בישראל עומד על 2.3, לעומת 1.6 בממוצע ב-OECD. זהו יחס גבוה מאוד המצביע על פערים חריגים ברמה הבינלאומית".
"שיעור המורים בעלי תארים מתקדמים משקף היטב את המורכבות החברתית בישראל ואת הפערים שנוצרו בה לאורך שנים", אומר מנכ"ל מדלן, טל קופל. "באופן כללי, ערים מבוססות במרכז הארץ נהנות מכוח הוראה משכיל ומוכשר יותר, בעוד שבפריפריה רמת ההשכלה של המורים נמוכה באופן מובהק. אמירה זו נכונה רק למגזר היהודי, בעוד במגזר הערבי התמונה מורכבת יותר: בלא מעט ערים ערביות בפריפריה יש אחוז גבוה מאד של מורים משכילים - אולי בגלל המחסור בתעסוקה הולמת בענפים אחרים".
שירין נטור חפי, מנהלת האגף לחינוך ערבי במשרד החינוך, אומרת כי "בשפרעם יש מודעות מאוד גבוהה ללימודים והשכלה. המורים בחברה הערבית לומדים לתואר שני משום שהשדה החינוכי נתפס כמקום להתפתחות מקצועית".
הדרישה בפינלנד
ד"ר מירב אסף, ראש בית הספר ללימודים מתקדמים וראש התוכנית לתואר שני במכללה האקדמית לחינוך קיי, אומרת כי בתקופה שבה עולם הידע משתנה ללא הרף, יכולת למידה טובה של המורים היא קריטית. זו הסיבה שמדינות שונות כמו פינלנד דורשות תואר שני כתנאי סף להוראה. "תארים מתקדמים מציידים את המורים ביכולות אורייניות גבוהות וביכולות ביקורתיות".
פרופ' טלי נחליאלי, רקטור המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, מוסיפה: "מורים שלא למדו לתואר שני בדרך כלל מעצבים ומפתחים את דרכי ההוראה שלהם באופן אינטואיטיבי, בעיקר על בסיס ההתנסויות שלהם בכיתה".
התיכון שרוב המורים בו בעלי תואר שני
רוב המורים בתיכון גולדה בנס ציונה (87.3%) הם בעלי תואר שני ומעלה. ההשכלה הגבוהה של המורים בגולדה, בשילוב איכות הוראה לצד אכפתיות מכל תלמיד, באות לידי ביטוי בהישגי בית הספר, שרשם 99.6 אחוזי זכאות לבגרות.
מנהל קריית החינוך גולדה, ירון גרבר, מעודד את המורים להמשיך ללמוד ומאפשר גמישות במערכת. "תארים מתקדמים משכללים את היכולת שלנו כמורים לחקור, מחדדים סקרנות וחשיבה ביקורתית. אלה רלוונטיים מתמיד היום, בעידן של שינויים תמידיים".
חמישה מהמורים בבית הספר בעלי תואר דוקטור ו-50 בעלי תואר שני, מתוך 63 מורים. סגנית המנהל, ד"ר אפרת אשר, מדגישה שבנוסף לדרישות האקדמאיות, בבית הספר מגלים גמישות והכלה ומעניקים חיבוק. "חום והישגיות אינם אוקסימורון", טוענת אשר. "מורי בית הספר מלווים את תלמידיהם לאורך הלימודים וגם מגיעים לסיומי מסלול בצבא ולחתונות".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.09.25
