האמרה המפורסמת המיוחסת לאלברט איינשטיין (ונראה שלא בצדק), אומרת שאי-שפיות או טיפשות משמעותן לעשות את אותה פעולה שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה. במקרה של פעולה קרקעית נרחבת בעיר עזה, אין יותר מדי טיפשים. מעטים בישראל מצפים לתוצאה שונה: הרמטכ"ל ובכירים אחרים במערכת הביטחון בישראל מבינים שעוד מאותו הדבר, כלומר הרחבת הפעולה הקרקעית לשכונות בעיר עזה שבהן צה"ל כבר פעל בעבר - לא תביא לשינוי בתמונת המצב. חמאס לא ייכנע, החטופים לא ישוחררו ולהפך - יש סיכוי לא קטן שחלקם ייפגעו ‑ ולצה"ל יהיו לא מעט נפגעים במסגרת פעולה שכזו. הרבה מאוד פלסטינים ייפגעו, כולל מחבלי חמאס אך גם אזרחים רבים, והביקורת הבינלאומית נגד ישראל ‑ שגם כך מגיעה לשיאים חדשים ‑ תשבור שיאים נוספים. גם מבצע מרכבות גדעון ב', צפוי כנראה לאותה תוצאה כמו מרכבות גדעון א'- שתואר על ידי תא"ל גיא חזות בחוות דעת שכתב עבור צה"ל, ככישלון. סביר להניח שחזות לא יכתוב את הדוח על מרכבות גדעון ב', אך הוא יכלול כנראה כמעט את אותם הסעיפים: ישראל תמשיך לספק סיוע הומניטרי לרצועה ובכלל זה לחמאס, לישראל אין תוכנית ריאלית ליום שאחרי הפעולה בעיר עזה ורגע לאחר שייצאו כוחות צה"ל, שרידי חמאס ישובו ויתמקמו שם.
ובכל זאת, יש לא מעט גורמים בישראל, בעיקר בקואליציה ובקרב תומכיה בתקשורת, שמנסים לשווק את הפעולה הקרקעית החדשה כקונץ-פטנט שלא נוסה עד כה. אך פה צריך להזכיר למי שמנסה להשכיח שצה"ל כבר פעל במרכז העיר עזה: בצפון בשכונות כמו רימאל, שייח' רדואן, דרומה משם בדרג' תופאח, סברה, במרכז העיר ממש ליד האוניברסיטה האיסלאמית, אוניברסיטת אל-אזהר, ליד הנמל והיכן שהיה בעבר המרכז השלטוני של חמאס. יתרה מכך: צה"ל כבר השמיד רבים מהמבנים של ממשלת חמאס ומיטב בנינו נלחמו שם ונהרגו שם, בתל אל הווא, בשג'עייה בדרום העיר, בזייתון ובמחנה הפליטים שאטי שבצפון העיר. פעולה קרקעית נוספת שם אכן תפגע בעוד תשתיות של חמאס ובפעיליו, אך הארגון לא יניף דגל לבן וגם לא יתעמת ישירות עם צה"ל, אלא יפעל כארגון גרילה או טרור וינסה לזנב בכוחות הפועלים שם. מן הסתם אפשר לנחש שבכירי חמאס כמו עז א-דין חדאד ואחרים כבר נדדו דרומה, למקומות שבהם צה"ל פעל בפעם המי יודע כמה ויצא מהם מפאת מחסור בכוח אדם ושחיקה, שמחמירה רק יותר ויותר בשבועות האחרונים.
יש לא מעט גורמים בישראל, בעיקר בקואליציה ובקרב תומכיה בתקשורת, שמנסים לשווק את הפעולה הקרקעית החדשה כקונץ-פטנט שלא נוסה עד כה. אך פה צריך להזכיר את מה שמנסים להשכיח: צה"ל כבר פעל במרכז העיר עזה
אך עבור ממשלת נתניהו, המטרה - המשך המלחמה, מקדשת את האמצעי - המשך המלחמה. אין כאן תוחלת של ממש, וספק אם אפילו בממשלה יושב שר אחד שבאמת, בתוך תוכו, מאמין שהדבר יקרב את קץ המלחמה או יביא לשחרור החטופים. אך זה בהחלט יסייע לשמירת הקואליציה ולתמיכה של מפלגות הימין הקיצוני בנתניהו. האם הדבר יוביל לכיבוש הרצועה או סילוק האוכלוסייה המקומית שם? ייתכן שלשם מכוונת ממשלת ישראל, אך הדרך לשם עוד ארוכה, אפילו ארוכה מאוד. בינתיים הממשל האמריקאי ממשיך לתת גיבוי למהלכים של ממשלת ישראל בעזה, ולכן אולי לנתניהו ושריו פשוט לא אכפת ממה אומרת דעת הקהל בישראל ובוודאי שלא מדעת הקהל הבינלאומית.
במקביל לפעולות להנצחת המלחמה בעזה, ממשיכה ממשלת ישראל לפעול להחלשת הרשות הפלסטינית בגדה, מדינית וכלכלית. השגריר האמריקאי מייק האקבי, שנחשב לידיד ישראל, הזהיר לאחרונה בכירים ישראלים מפני התמוטטות כלכלית של הרשות. בשיחה עם ברק רביד מ-N12 אמר האקבי: "אם הכלכלה הפלסטינית תקרוס לחלוטין, זה לא יהיה ניצחון עבור אף אחד. זה יוביל להסלמה ולייאוש גובר. אנשים נואשים עושים דברים נואשים". נראה שגם הממשל האמריקאי מודאג מהכוונה של ישראל לספח אליה שטחים ובמקביל מהאפשרות של קריסת הרשות, שמעלה חשש אמיתי להידרדרות ביטחונית הרבה יותר חמורה מזו שידענו עד כה בגדה. אלא שבמקביל הממשל האמריקאי עושה לא מעט צעדים שמערערים עוד יותר את הרשות לפחות מבחינה מדינית, כמו ההחלטה למנוע את כניסתו של היו"ר אבו-מאזן ובכירי אש"ף לארה"ב לנאום בעצרת הכללית של האו"ם. המדיניות המעט מבולבלת של הממשל האמריקאי רק מסייעת כרגע לממשלת ישראל שהמלחמה בעזה לא הספיקה לה, וכעת מנסה לערער את השקט היחסי והמתוח שיש בגדה המערבית.
אבי יששכרוף צילום: יובל חןלתוך הוואקום שמותירה וושינגטון בסוגיה הפלסטינית נכנסות שחקניות מוכרות אחרות, כמו צרפת וסעודיה, שיוזמות ועידה מדינית שבמרכזה הקמת מדינה פלסטינית. ניתן לשער שלא מעט מדינות בעולם יתמכו במהלך שכזה, בעוד ממשלת נתניהו תמשיך להתעלם מהמצב של ישראל בדעת הקהל העולמית.
