בש"ס זעמו השבוע על ההתבטאות של יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, כי תלמידים ספרדים צריכים ללמוד במוסדות ספרדיים ולא אשכנזיים. "תפתחו מוסדות חינוך חדשים כנאה וכיאה לציבור איכותי, שיהיה לבנות שלכם איפה ללמוד בנחת ובהרחבה, מבלי שיצטרכו להצטופף במוסדות שלנו", אמר גפני לחברי ש"ס בבית-שמש ביום פתיחת שנת הלימודים.
ח"כ יעקב מרגי מש"ס מגדיר את דבריו של גפני "חילול ה' גדול". לטענתו, "בכל פתיחת שנת לימודים גפני עושה את זה בשביל לקבל כותרות וכולם נופלים למלכודת שלו. גזרתי על עצמי שתיקה בנושא הזה כבר לפני כמה שנים, כי יש תהליך חיובי של מיגור התופעה. תנועת ש"ס הקימה מאות בתי ספר וסמינרים ספרדיים, כך שבנות ספרדיות לא צריכות לחזר אחר הסמינרים של האשכנזים. אבל כשאני רואה את העוולה שהנאום שלו גרם – אני לא יכול לשתוק. מתגוללים עלינו שלא בצדק. מאשימים את הנהגת ש"ס במקום להאשים את הגזען".
1 צפייה בגלריה
דרעי עם גפני. "אני ממליץ בעקביות לחתניי על חינוך ספרדי"
( | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
מרגי גם מותח ביקורת על הציבור הספרדי שלוטש עיניו למוסדות האשכנזיים. "אמא ספרדייה שמתעקשת שהבת שלה תלמד בסמינר אשכנזי ולא מקבלים אותה – שתתמודד עם הבעיה. שיבואו ללמוד במסגרות ספרדיות".
אלא שכל זה אינו מונע מראשי ש"ס לשלוח את ילדיהם ונכדיהם לחינוך האשכנזי. רוב ילדיו של דרעי למדו במוסדות אשכנזיים, אך מדובר בתקופה שבה לא היו מספיק מוסדות חינוך ספרדיים. עכשיו יש, אבל בש"ס מעדיפים את החינוך האשכנזי. שניים מנכדיו של דרעי לומדים בישיבת חברון היוקרתית בירושלים, שגם הוא עצמו בין בוגריה (אחד מהם עזב את הישיבה לאחר חתונתו). נכדתו לומדת בסמינר האשכנזי "בנות אלישבע" בעיר.
גורם באחת המפלגות החרדיות מאשים את ש"ס בצביעות. "הם מדברים על 'ש"ס דואגת' ו'ש"ס עושה' ובלה בלה – אבל את רובם המוחלט תמצא במוסדות אשכנזיים. זה מטורף. ואחר כך הם צועקים 'געוואלד'".
דרעי מספר כי דווקא פעל להוציא את ילדיו ממסגרות אשכנזיות. "אני נלחם שנים נגד האפליה העדתית הכואבת במוסדות החינוך, ופועל במקביל להקמת מוסדות חינוך איכותיים ועצמאיים", הוא אומר. "בתי הבכורה שמחה, אף שהתקבלה לסמינרים היוקרתיים בירושלים, נשלחה ללמוד בכיתה הראשונה של סמינר 'מרגלית', שנפתח באותה שנה על שמה של הרבנית מרגלית יוסף ע"ה. יתר בנותיי עברו ללמוד בתיכון 'מרגלית' במרכז העיר, חרף הנסיעות הארוכות מהר נוף. את בני יענקי העברתי מתלמוד התורה היוקרתי 'איתרי' בהר נוף לתלמוד תורה הספרדי 'המסילה', משם המשיך לישיבת 'פני יהושע' הספרדית – אף שהתקבל לישיבות ליטאיות מובילות. לגבי נכדיי, אני ממליץ בעקביות על חינוך ספרדי, אך איני מתערב בהחלטות החינוך של חתניי".
*
לאחר ההדחה הדרמטית של יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, כינס השבוע מחליפו ח"כ בועז ביסמוט את הוועדה כדי לקדם את חוק הגיוס. בהיותו אחד מנאמני נתניהו, ראש הממשלה מרגיש הרבה יותר בנוח להאיץ בו להתקדם עם החוק. "אני רוצה את החרדים חזרה בממשלה. חייבים להתקדם עם החוק", אומר נתניהו לחבריו בקואליציה.
שר בכיר מעריך: "אם אתה שולח חיילים למערכה נוספת בעזה, לא תוכל להעביר בכנסת חוק גיוס רק כדי להחזיר את החרדים לממשלה. זה לא יעבור".
שר בכיר מעריך שהתוכנית הזו אינה מציאותית. "אם אתה שולח חיילים למערכה נוספת בעזה, לא תוכל להעביר בכנסת חוק גיוס רק כדי להחזיר את החרדים לממשלה. זה לא יעבור".
אז למה נתניהו מאיץ לקדם את חוק הגיוס?
"זו השיטה שלו. להרוויח זמן. לעבוד על החרדים. הרי ביבי מושך אותם כבר מהחתימה על ההסכם הקואליציוני. בכל פעם הוא מבטיח להם שעוד רגע יהיה חוק גיוס".
בשיחות עם גורמים פוליטיים סיפר אדלשטיין כי העריך שהחרדים יעשו הכל כדי לא לעמוד ביעדים שנקבעו בהצעת החוק, לכן סירב להיכנע חרף האיומים לפטרו. "חששתי שהם יערבבו את המערכת, שהם ירמו. הנוסחה מדברת על מי שלא לומד תורה. אז הם היו מרמים ורושמים את האנשים שלהם כלומדי תורה. בסוף היו מתגייסים 500 חרדים וכל הסיפור הזה היה נופל עליי".
השבוע כינס ביסמוט את הוועדה פעמיים לדיון על חוק הגיוס. הוא מנסה להיות יצירתי ולקדם מתווה זמני של שנה שבו יגייסו חרדים ב"הוראת שעה", כדי להימנע מכאב הראש של חוק שיהיה קשה מאוד להעביר בכנסת – פוליטית (לא מובטח רוב) וציבורית (מחאה). אדלשטיין, שהגיע לישיבות לראשונה מאז הדחתו, מתח ביקורת על על כך שביסמוט אינו ממשיך עם נוסח החוק שהוא הכין. "אין בי שום אהבה מיוחדת לנוסח הזה, זאת הייתה פשרה", טוען אדלשטיין. "אבל אם הכוונה בדיונים היא להגיע לפחות מהנוסח שהצגתי, זה בוודאי זה לא יוביל לגיוס חרדים".
יועצו לשעבר, מעין סמון, היה נחרץ עוד יותר: "הדיון על חוק הגיוס היה פארסה גדולה. ח"כ ביסמוט הוא אדם חביב, אבל אפילו הוא לא כזה תמים. אני משער שגם הוא יודע שזה היה דיון סרק, שמטרתו הבלעדית היא מריחת זמן. עובדים על כולם ויורקים בפרצופם של משרתי המילואים".
*
ביום ראשון נפגשו בחיפה ארבעת ראשי המפלגות הערביות – מנסור עבאס (רע"מ), אחמד טיבי (תע"ל), סאמי אבו-שחאדה (בל"ד, שלא עברה את אחוז החסימה) ואמג'ד שביטה (מזכ"ל חד"ש; ח"כ איימן עודה פורש בסוף הקדנציה). על הפרק: קידום איחוד המפלגות הערביות וחזרה למתכונת של "הרשימה המשותפת". המטרה: לחסום הקמת ממשלת ימין בראשות נתניהו בבחירות הבאות. סקר עומק שהזמינו ראשי המפלגות הערביות ממכון HIVE מצא כי לרשימה כזו יש פוטנציאל של 15 מנדטים. כלומר – לשחזר את ההישג ההיסטורי בבחירות 2020.
הדרך למימוש המהלך, בהובלתו של ח"כ טיבי, רצופה מהמורות. ישנם גורמים במפלגות הערביות שפחות מתחברים לשיתוף פעולה עם בל"ד, ששמה נקשר בעבר עם טרור. ואילו עבאס, שעשה היסטוריה והיה שותף לממשלה ציונית בישראל, אינו מוכן לטרוק את הדלת בפני שיתופי פעולה עתידיים עם ממשלה אחרת שתקום.
הפתרון המסתמן: האיחוד עצמו יהיה לצורך מקסום האלקטורט הערבי אבל אחרי הבחירות כל סיעה תוכל להתפצל. "אנחנו מתווכחים על נוסח ההסכם כדי לאפשר לכל הצדדים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה", אומר גורם באחת המפלגות הערביות
הפתרון המסתמן: האיחוד עצמו יהיה לצורך מקסום האלקטורט הערבי אבל אחרי הבחירות כל סיעה תוכל להתפצל. "אנחנו מתווכחים על נוסח ההסכם כדי לאפשר לכל הצדדים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה", אומר גורם באחת המפלגות הערביות. "בנט, ליברמן, לפיד וגנץ הצהירו כבר אחרי 7 באוקטובר שהם רוצים ממשלה ציונית ללא מפלגה ערבית. אז למה להכשיל את הקמת המשותפת רק בגלל הסיכוי הנמוך שרע"מ יהיו שותפים בממשלה אחרת?"
ח"כ טיבי, שמוביל את המהלך, כופר בהנחה שהאיחוד דווקא יסכל הקמת ממשלה חלופית בהיעדר רוב לגוש השינוי. "אני בטוח שזה ימנע מנתניהו, סמוטריץ' ובן גביר להקים ממשלת ימין", אומר טיבי. "נכון שכל ממשלה אחרת שתקום לא תהיה ממשלת החלומות שלנו, אבל הבחירה היא בין הרע לרע פחות".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.09.25
