700 ימים אחרי 7 באוקטובר, ניצנים של התחלה חדשה נראים בניר עוז: אנשי הקיבוץ נתנו בתחילת השבוע הוראה לכלים להתחיל להרוס את הבתים שניזוקו ואת אלה שנרצחו בהם תושבים בבוקר הטבח, כשבמקביל שש משפחות ראשונות חזרו לשכונת "החלוץ" שמורכבת מבתים משופצים וחדשים. אחת מאותן משפחות היא זו של רון בהט, שחזר לניר עוז עם אשתו ושתי בנותיהם לפני כשבועיים, וממלא תפקיד שהוא מגדיר "אחראי שיקום פיזי, משהו כזה".
לדברי בהט, "בנובמבר נהיה 100 איש בקיבוץ, עד סוף 2026 יחזרו עוד משפחות, ועד אמצע 2027 ניר עוז כבר יהיה מלא. גם את ראש השנה נחגוג פה. אנחנו בשלבים אחרונים של תהליך תכנון ומחשבה של בניית הקיבוץ. מאוד מרגש לראות את החיים שחוזרים. וכמה שלא נעים להגיד – זה בלי המדינה".
כשברקע הלחימה ברצועה נמשכת ואף מאיימת להתרחב, בהט מביע אופטימיות. "אין לי חשש לניר עוז, הוא יקום ויהיה חזק יותר, גדול יותר", הוא אומר, חרף ההחלטה של משפחות רבות שלא לחזור ליישוב אחרי הטבח. "אין בכלל ספק שיהיה פה מקום מדהים. אנשים נרתמים. יש ארבע משפחות מבחוץ שעוברות לגור פה כדי לעזור לנו לבנות, להחזיק, וליצור את הבסיס לקראת החזרה הגדולה. הן באות לפחות לשנתיים ואולי הן גם ייקלטו בהמשך אם זה יתאים".
בקיבוץ, שחלק מחבריו עדיין חטופים ברצועת עזה ושרק לשישה מבתיו לא נכנסו המחבלים, יש חלקים שצריך לטפל בהם ברגישות יתר, וגם אליהם התייחסו בניר עוז. "הגענו להסכמה שאנחנו משאירים אזור שנקרא 'אזור התלבטות', שכולל בתים שרופים, בתי חטופים ועדויות לאירועים הקשים. באזור הזה נטפל בצורה מבוקרת ואיטית יותר", מסביר בהט, "וכל זה כשאנחנו נלחמים כל יום על החזרת החטופים.
"אחת המחשבות היא לרכז את חומרי הבנייה מהבתים ההרוסים ולבנות 'תל זיכרון' שישמש עדות חיה לצמיחה מתוך ההרס", מספר בהט. "מחשבות נוספות הן להקים גן זיכרון, חדר הנצחה, שימור שרידים וסיפורי בתים".
על החזרה לניר עוז מספר בהט כי "זה הדבר הכי טבעי והכי נכון לי ולמשפחתי. זה משמח לראות את המקום חי, לראות פה אנשים. עבדנו כל כך קשה כדי להגיע לשלב הזה, וסוף סוף זה קורה. זו אבן דרך משמעותית, ויש עוד דרך לפנינו. עבור חלק מהמשפחות שהחליטו לחזור המעבר מעט מורכב יותר, כי הילדים עוד לומדים בכרמי גת, אבל כל מי שפה רוצה לראות את המקום הזה חי ופורח ולהיות שותף לבנייה מחדש. זה מחמם את הלב ומשמח מאוד".
כשהוא מביט במפת הקיבוץ, אומר בהט כי "אנחנו שומרים על אותו DNA ובו בזמן מרחיבים את הקיבוץ. ניר עוז ישתנה, אין ספק, אבל יש ערכי יסוד שנשמור עליהם: ערבות הדדית, שהייתי שמח שהייתה עוברת גם לממשלה, חינוך וקהילתיות. אני מאמין שהרבה אנשים מהקהילה מחכים לראות שהמקום חוזר לחיים ושיש תחושת ביטחון, ואז גם הם יבואו. הייתי שמח שבסוף כולם יחזרו לכאן, אבל יותר חשוב שלכל משפחה יהיה הכי טוב שאפשר איפה שתבחר לשקם את חייה. הדלת שלנו תמיד פתוחה. ניר עוז תמיד יהיה הבית שלהם".
כאמור, נוסף על המשפחות שחוזרות לניר עוז, יצטרפו לקהילה ארבע משפחות חדשות שמועמדות לקליטה בקיבוץ. "עדיין לא פירסמנו שאנחנו קולטים, ואנחנו מקבלים אין-סוף פניות. השייכות והרצון לקחת חלק במשהו שהוא גדול יותר מהמעגל האישי שלך – הוא אדיר. עכשיו אנחנו מפוקסים בשלב החלוץ, השלב הראשון, ורואים איך מחיים את ניר עוז מחדש. אחר כך נתפנה לקליטה. אנחנו נחושים להפוך מסמל אסון לסמל תקומה.
"זה לא נתפס שכבר 700 יום יש חטופים בעזה, מתוכם תשעה מניר עוז", אמר בהט בכאב. "לא נסלח ולא נשכח - עד שהם יחזרו לא נפסיק להילחם ולא נהיה שלמים באמת".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.09.25
