עשרות שנים אחרי שהונחו תוכניות המתאר הראשונות שלו, מחר (שני) יתקיים טקס הנחת אבן הפינה לפרויקט המטרו של גוש דן, מיזם התחבורה הציבורית הגדול והמורכב ביותר בתולדות ישראל. באירוע ההיסטורי צפויים להשתתתף ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת התחבורה מירי רגב, אנשי נת”ע שמופקדת על ההקמה, שרים ואישי ציבור נוספים.
מדובר באות הפתיחה לעבודות שצפויות לשנות את פני התחבורה במטרופולין תל אביב - הלב הפועם של הכלכלה הישראלית, שסובל מדי יום מפקקי ענק. המועד הרשמי לסיום העבודות הוא ב-2035, אך כעת כמעט ברור שהמטרו לא יגיע ליעד במועד.
סאגת "חוק המטרו"
הרעיון להקים רכבת תחתית בגוש דן עלה לראשונה בשנות ה-70, כשכבר אז הובן שהעומס על כבישי המרכז בלתי נסבל. בשנת 1998 אושרה תוכנית מתאר ראשונה לרכבת תחתית, אולם היא נותרה על הנייר בלבד. ב-2016 החליטה הממשלה לקדם תוכנית כוללת לשלושה קווי מטרו - צעד שנתפס כהתקדמות דרמטית - אך מאז ועד היום הפך המיזם למסע מתמשך של הבטחות, עיכובים ותסכול ציבורי.
הסיבות לעיכובים מגוונות: המורכבות ההנדסית של חפירת מאות קילומטרים מתחת לעיר צפופה, הצורך בתקציבים חסרי תקדים שמוערכים כיום בכ-150 עד 200 מיליארד שקל, וגם קושי לגבש מודל מימון ארוך טווח שכולל את השתתפות המדינה, היטלי השבחה ושיווק נדל"ן סביב התחנות. בנוסף, המינוי של מנהל רשות המטרו והצוות המקצועי שהיה אמור לסייע בתכנון ובהובלת הפרויקט עיכב מאוד את ההתקדמות. מעל לכל אלה ריחפה הפוליטיקה הישראלית - שחסמה פעם אחר פעם את המיזם.
במרכז הסאגה עמד "חוק המטרו", שנועד להסדיר את הסמכויות, מקורות התקציב ותיאום הגופים המעורבים. החוק אמנם הונח על שולחן הכנסת כבר בתקופתה של מרב מיכאלי כשרת התחבורה בממשלת השינוי, אולם האופוזיציה בראשות הליכוד טרפדה אותו. האבסורד הגדול הוא שמי שהובילה את ה התנגדות הייתה מירי רגב, וזאת בטענה שהמטרו מיטיב עם תושבי גוש דן ומתעלם מהפריפריה.
אחרי הבחירות התמונה התהפכה: רגב חזרה למשרד התחבורה והחוק קודם מחדש, עד שאושר סופית בשנה שעברה. לפי בכירים במשרד האוצר, השרה רגב לא ששה לקדם את הפרויקט ובהתחלה אף שמה לו מקלות בגלגלים. רק אחרי שהגיעה להסכמות בנוגע לקידום הרכבת לקריית שמונה, שמאוד חשובה לה, הפרויקט החל להתקדם ועבודות התשתיות יצאו לדרך בחודשים האחרונים.
מנוע צמיחה כלכלי
המטרו, כפי שתוכנן, יכלול שלושה קווים – M2, M1 ו-M3, באורך כולל של כ-150 קילומטר ויותר מ-100 תחנות. הקווים יחברו בין כפר סבא ורעננה בצפון לבין רחובות ונס ציונה בדרום, יעברו בתל אביב, רמת גן, בני ברק, פתח תקווה, חולון וראשון לציון, ויגיעו בסך הכול ל-24 רשויות מקומיות. לפי התחזיות, המערכת תשרת מדי יום כשני מיליון נוסעים ותציב את ישראל בשורה אחת עם ערים גדולות באירופה ובמזרח הרחוק מבחינת תחבורה ציבורית.
יתרונותיו של המיזם אדירים: הוא צפוי להפחית באופן משמעותי את הפקקים, לקצר זמני נסיעה, להקל על זיהום האוויר ולשחרר קרקעות יקרות ערך לשימושים עירוניים חדשים. סביב התחנות מתוכננים להיבנות אלפי יחידות דיור ושטחי מסחר, והצפי הוא להתנעת גל התחדשות עירונית רחב היקף. מבחינה כלכלית, מדובר במנוע צמיחה שיכול להחזיר את ההשקעה בהגדלת הפריון ובחיסכון של שעות עבודה מבוזבזות בכבישים.
ועדיין, הדרך למטרו פעיל עוד ארוכה. על פי התכנון הנוכחי, העבודות המשמעותיות יחלו רק ב-2028. הפעלה ראשונית לפי העדכון האחרון מיועדת לקראת 2035-2037, אך גם במשרד התחבורה מודים כי קיים סיכון לעיכובים נוספים, שידחו את ההפעלה המלאה עד לשנת 2040. בין הגורמים לכך: חשש שחברות בינלאומיות יירתעו מהמצב הביטחוני והכלכלי, קשיים בהשלמת מכרזים בהיקף עשרות מיליארדים, וגם ההתמודדות עם הפקעות ועם התנגדויות מקומיות בערים שבהן יעבור התוואי.
כך או כך, טקס הנחת אבן הפינה מחר יחתום רשמית את תקופת ההבטחות ויסמן את תחילתו של עידן חדש. אחרי עשרות שנים של תוכניות מגירה, ויכוחים בכנסת והבטחות, המטרו של גוש דן יוצא סוף-סוף לדרך. אלה הולכות להיות שנים קשות לראשי הערים והתושבים, כי שטח רב בהן יהפוך לשטח עבודות עפר - יותר מ-30 מיליון מ"ק עפר יפונו - רעש ואי-נוחות. בכל זאת, אולי בתוך עשור וחצי יוכלו תושבי המרכז להשאיר את הרכב בבית, לרדת למטרו ולהגיע מתל אביב לכפר סבא או לרחובות בתוך דקות.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.09.25
