ישראל יכולה להרשות לעצמה, שמאל וימין כאחד, רגע של נחת וחיוך של הנאה מרושעת, בעקבות מעצרו של המשורר המצרי עבד א-רחמן קרדאווי.
נגד קרדאווי (55), נשוי ואב לשלוש בנות, הוצא צו מעצר במצרים כבר ב-2016 בעקבות שורה של שירים וטקסטים באתרים חברתיים נגד הנשיא א-סיסי שכתב מטורקיה, אליה ברח דווקא אחרי עליית האחים המוסלמים לשלטון עם הדחת מובארק. מה הוא לא כתב? שא-סיסי "ציוני", גנב, מועל באמון הציבור ומכניס כל מה שמצרים מרוויחה לכיסו הפרטי. אילו היה מוסגר לקהיר, אפשר לנחש שהיה נזרק לכלא, ממתין חודשים ארוכים בלי משפט, וכשהיה מובא לפני חבר שופטים בבית דין צבאי, היה חוטף עונש מאסר לשנים ארוכות ונשלח לבית סוהר רחוק, בתנאים קשים.
הוא נתפס כבר בדצמבר האחרון בידי שלטונות לבנון, רגע לפני שחצה את הגבול לסוריה, אך כעבור שבוע - אחרי תחרות פרועה בין מצרים לאבו-דאבי - העלו אותו על מטוס שנחת בבירת הנסיכות במפרץ. שליט אבו-דאבי, מוחמד בן זאיד, התעקש להעביר את קרדאווי לידי רשויות החוק שלו. קרדאווי הקדיש שני שירים פוליטיים לבן זאיד, וכינה אותו בין השאר "משרתם של הציונים". זאת פעם ראשונה בהיסטוריה הלא-ארוכה של הנסיכות שאזרח זר נעצר ונחקר באשמת הסתה ופגיעה בכבוד הנסיכות ושליטיה.
גם לישראל חשבון מתגלגל וארוך עם קרדאווי. רק לפני פחות משנה כתב על יחיא סינוואר, אותו הגדיר "יקיר האומה". הוא קרא ל"ערביי כל העולם" לאחד כוחות ולסגור חשבון ארוך עם "היישות הציונית". ערב מעצרו יצא לשיטוט ברחובות דמשק, אחרי הפלת בשאר אסד. על ראשו וכתפיו נחה כאפייה פלסטינית מפוספסת בשחור ולבן, הוא הצטלם עם עוברים ושבים שידעו בדיוק במי מדובר, וקרא קריאות נאצה נגד "עם ישראל הרוצח".
כמו אביו, איש הדת המפורסם יוסוף קרדאווי שהוציא פסק הלכה שקרא לרצח יהודים וישראלים בכל מקום, הוא קבע באחד משיריו כי "הדרך לשחרור פלסטין עוברת דרך רצח ישראלים". אבל באווירה האנטי-ישראלית שסוגרת עלינו בשנה האחרונה, המשורר המצרי-טורקי הפך ליקיר ארגוני זכויות האדם ברחבי העולם. יש לו פרקליטים בהתנדבות, ופעילים, בעיקר נשים, שקוראים לשליט אבו-דאבי לשחרר את "מגן האיסלאם" מהכלא.
סמדר פרי צילום: יריב כץקרדאווי היה בטוח בפופולריות שלו ברחוב הערבי. הוא נזהר לא להגיע לקהיר, ולא חלם שדווקא נסיכות אבו-דאבי תלכוד אותו. בסרטון האחרון שצילם, במסוף הגבול הלבנוני-סורי, הוא חרז חרוזים שעלו לו ביוקר על "השליטים הערבים הציונים חסרי הבושה במצרים, איחוד הנסיכויות וסעודיה שעושים יד אחת נגד המשטר החדש בדמשק". כן, גם עם סעודיה הוא פתח חשבון, אבל השליט בן סלמאן לא טורח למצמץ. אפשר בהחלט לנחש שהייתה כאן עבודה מאחורי הקלעים: זה מקרה יוצא דופן שבו לבנון הסכימה להסגיר, סעודיה החליט לוותר, ובאיחוד האמירויות מוכנים להתמודד עם הביקורת הבינלאומית.
כדאי גם לשים לב להערה שהשמיע פרקליטו הלבנוני של קרדאווי, כשהסביר מדוע הקליינט שלו הוסגר לאבו-דאבי. "מצרים היא מדינה ענייה שלא מביאה תועלת ללבנון. האמירויות בהחלט תורמות (הרבה כסף)", אמר, "וישראל? לא ביקשו ולא היו מקבלים".
