השבוע הסתיימו שידורי הסדרה "ההתנתקות" בכאן 11. הישראלי הממוצע, שבשנתיים האחרונות נחשף לעזה בעל כורחו, גילה דרכה גם את ההתיישבות שהייתה שם: קטעי המעבר בסדרה הציגו תיעוד ארכיוני של גוש קטיף. הווילות אדומות הגג, הדקלים וחוף הים הצחיח עוררו געגוע בלב מי שהיה שם - אך לא חדרו אל לב הקהל הרחב. על רקע הדיון על תפקידו של השידור הציבורי, נדמה שהתוכנית - המבוססת על סיפור אמיתי - אכן מממשת את היעד של גיוון התכנים.
הסדרה מציגה היטב את מי שלקחו חלק באירוע: הם דתיים, הם ימנים, הם מאמינים במדינת ישראל כאתחלתא דגאולה או לפחות גדלו על הנרטיב הזה, ויש להם את צדקת הדרך. למרות שהאופנה השתנתה רבות ב-20 השנים האחרונות, מטיעון אחד המתיישבים לא הרפו: תוכנית ההתנתקות הייתה הונאה פוליטית. בערגה, הם מנופפים באמירתו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, שלפיה "דין נצרים כדין תל-אביב". המגדילים אף יזכירו שמדובר בתגובת-נגד לתוכנית התנתקות שהוצעה על ידי ראש מפלגת העבודה, עמרם מצנע. כששרון הציע לסגת מעזה, שערי הרצועה כבר היו כבדים מנשוא על הציבור הישראלי. הפיגועים, הפצמ"רים והשהות הממושכת דחפו את הציבור לחפש מוצא חלופי. סקרים מאז הראו שרוב הציבור תמך בהתנתקות. אפילו נתניהו, שדרש משאל עם, הודה במליאה כי במשאל כזה יתמוך בנסיגה.
הסדרה מתארת את הדרמה הפוליטית בסטריאוטיפים. הקצין הדתי המעוטר, שקידומו נחסם בשל כיפתו, זוכה למסלול קידום אם יסכים לפקד על הגירוש. סגנו הקיבוצניק מהעוטף נשוי לפעילת שלום שמפגינה נגד ההתיישבות ברצועה. אבל האמת היא שהאויב של המאבק בהתנתקות לא היו השמאלנים מהקיבוצים, אלא הראשל"צים האדישים. אלו שתמכו בשרון כי הבטיח לבלום את הטרור, וזרמו איתו כשהזהיר מפני אלימות מתנחלים.
מטה המאבק הבין כבר אז את מה שברור גם כיום: ההתנתקות לא הייתה רק מהקרקע, אלא גם מהמתיישבים עצמם. הציבור הישראלי לא היה מחובר למתנחלים ולא הכיר אותם. המסקנה המיידית הייתה מבצע פנים אל פנים, במסגרתו המוני מתנחלים חצו את הקו הירוק לערי המרכז והשפלה וניסו לדבר על ליבם ולהכיר. בשביל ההתנתקות זה כבר היה מאוחר מדי; החולה מת. למרות זאת, ייתכן שהניתוח הצליח.
האויב של המאבק בהתנתקות לא היו השמאלנים מהקיבוצים, אלא הראשל"צים האדישים. אלו שתמכו בשרון כי הבטיח לבלום את הטרור, וזרמו איתו כשהזהיר מפני אלימות מתנחלים
בעבר כל כלי תקשורת החזיק כתב שטחים שסיקר את המתנחלים בעין אנתרופולוגית, בסגנון "מה עושים המשיחיים האלו על הגבעות?" מאז 7 באוקטובר שאלת פינוי המתנחלים הפכה לאוקסימורון. הניסוי שהציע שרון בהתנתקות כשל. תוצאותיו של סקר של "מאגר מוחות" שנערך לציון 20 שנה להתנתקות ממחישות זאת היטב. על אף שברור ל-76 אחוז מהנשאלים כי ההתנתקות הייתה טעות, רק 52 אחוז מהציבור תומך בחידוש ההתיישבות ברצועה.
עקיבא לםבשטח, המציאות משתנה. יישובים מוסדרים, חוות מוקמות, כבישים נסללים. אבל מתחת לפני השטח עדיין מרחפת שאלה - אם ביום שאחרי - המלחמה, נתניהו, טראמפ - יבוא איזשהו מצביא חדש עם תוכנית התנתקות חדשה, כששאלת המדינה הפלסטינית תחזור, מה יעלה בגורל המתנחלים? הגירוש ירד מהפרק לא מתוך אהבה למתנחלים, אלא מתוך ההבנה מה המחיר האמיתי של ויתור לערבים. גם 20 שנה אחרי, נדמה שהיחידים שהמתנחלים חשובים להם הם המתנחלים עצמם.
