בסרטון האחרון כאישה חופשייה בבגדד, במארס 2023, אליזבט צורקוב נראית במצלמת אבטחה יוצאת מבית קפה (שמו טושטש לבקשת הבעלים), צועדת בחברת גבר צעיר ונמוך ממנה. הגבר הזה חשוד כמי שהיה לו קשר לחטיפה. יצאו השניים לרחוב, וההמשך לא נראה. מכונית שהמתינה בקרן הרחוב שעטה לפתח בית הקפה. אליזבט הוכנסה בכוח למושב האחורי.
כעבור מספר חודשים יצא סרטון נוסף. הפעם הוא היה מטעם שוביה מארגון "כתאא'ב חיזבאללה", גוף טרור שפועל בעיראק בשליחות גדודי אל-קודס האיראניים. פניה של אליזבט נראו חסרי הבעה כשהיא מספרת איך הגיעה לעיראק במסווה של חוקרת אקדמית, כשבפועל - כך אמרה בווידוי הכפוי - היא עבדה בשליחות המוסד והסי-איי-איי. אף אחד, לא אצלנו ולא בוושינגטון, לא קנה אפילו מילה אחת מהטקסט המוכתב. מומחים זיהו אותות של התעללות פיזית. עם פרסום ההודעה על השחרור שלשום בלילה, דובר של ארגון ה"כתאא'ב" חשף ביוזמתו שאליזבט עברה עינויים. לחבר פרלמנט עיראקי היה חשוב להדגיש כי לא נעשו כאן עסקאות כספיות, וכי אליזבט נמסרה לאמריקאים ולא שוחררה במבצע הרואי או בעסקה.
פגשתי את אליזבט שלוש פעמים בביתי, לפני יציאתה לעיראק. היא באה מצוידת בקופסת עוגיות ואני הכנתי קפה שחור. השיחות בינינו התמקדו בעולם הערבי, שבכל פינה שלו הקפידה לבקר. התעקשתי לשאול - את באמת לא פוחדת? אולי קצת? אליזבט הסבירה לי שהדרכון הרוסי שלה, עליו שמרה מכל משמר בשנותיה בישראל, בלונדון ובארה"ב, הוא "הכיסוי המלא" לביטחונה. וחוץ מזה, הוסיפה, "אני לא באה להזיק לעיראקים, למה שירצו להזיק לי?"
כל מי שהכירו אותה לא יכלו להתעלם מהביקורת החריפה שהמטירה על ראש הממשלה נתניהו בכל פורום אפשרי. צורקוב סירבה להשלים עם העובדה שנתניהו הוא מקבל ההחלטות כאן. בראיון מסוים לתקשורת, הפתיעה בהכרזה שאם תיפול בשבי – מה שקרה שנתיים-שלוש אחרי - אין להשקיע מאמצים לשחררה. אבל כשהמציאות הקשה הכתה, משפחתה בצדק דיברה אחרת.
לשעה ארוכה נדמה היה ש"הטרף הגדול", כינוייה של צורקוב בתקשורת העיראקית, הועברה בחשאיות לאיראן. אבל המזל שיחק כאן: איראן לא רצתה להתעסק עם ישראל בעניין הזה, ואליזבט נשארה אי שם בעיראק
אמה, אחותה של אליזבט החיה בארצות-הברית, ואדם בוהלר, שליחו של הנשיא טראמפ - לא ויתרו. הנשיא פוטין, לעומתם, למרות שצורקוב החזיקה בדרכון רוסי, החליט להתעלם. אילו היה מתערב, היו כנראה נחסכים חודשים ארוכים של מאסר. לשעה ארוכה נדמה היה ש"הטרף הגדול", כינוייה של צורקוב בתקשורת העיראקית, הועברה בחשאיות לאיראן. אבל המזל שיחק כאן: איראן לא רצתה להתעסק עם ישראל בעניין הזה, ואליזבט נשארה אי שם בעיראק. חוטפיה מה"כתאא’ב" החליטו לוותר עליה עכשיו, לא ברור עדיין לגמרי באיזה נסיבות, ויצרו קשר עם שגרירות ארצות-הברית בבגדד. המסירה התבצעה מיד.
צחוק הגורל הוא שהשחרור של צורקוב התבצע בדיוק כשיורשי העצר של סעודיה וירדן נערכים לביקור הזדהות בנסיכות קטאר בעקבות המתקפה על בכירי חמאס שם, ולפגישה עם השליט שלה, השייח’ תמים אל-ת'אני. בדרג הבכיר אף מילה לא נאמרה על פרשיית צורקוב. היא עצמה הועברה באותן שעות לשגרירות האמריקאית בבגדד. בישראל תזכה לטיפול רפואי צמוד, זהה לטיפול ולבדיקות שקיבלו החטופים שחזרו מעזה. ראש הממשלה בלע את רוק עלבונותיו וטילפן למשפחתה של צורקוב, עוד לפני שהיא נוחתת בישראל. אלא שצורקוב לא בראש מענייניו. הכישלון המבצעי בקטאר עוד ימשיך להדהד.
נראה מה תחליט צורקוב לספר על תקופת השבי, ובאיזה פורמט. אלה יהיו זיכרונות קשים, עצובים, ומעניין יהיה לשמוע אילו תמורות התחוללו בתפיסות עולמה.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.09.25
