היום מתכנסת ועדת ההכנה לפסגה הערבית-איסלאמית שתתקיים מחר בדוחא. מהמדינה שהייתה צריכה להיות הדחויה ביותר, הופכת קטאר למדינה שיותר מדי מדינות משחרות לפִּתחה. הניסיון לחסל את צמרת חמאס בדוחא לא פגע בקטאר. להפך. ימים בודדים אחרי האירוע - והמדינה הננסית הזאת, מדינת האחים המוסלמים שהייתה אמורה להיות בזויה ודחויה, זכתה לשדרוג שאף מבצע יחסי ציבור - והיא שלחה זרועות חובקות עולם בעלות של מיליארדים - לא היה משיג. התודות לנתניהו. כל מה שלא עשו עוזריו המוכשרים - עשה הוא בהתקפה כושלת.
אין ויכוח על כך שראשי חמאס הם בני מוות. בדיוק כמו שאריות חמאס בתוככי העיר עזה. העניין הוא שלנתניהו יש את הכישרון לדבר גבוהה-גבוהה על המטרה הצודקת ביותר ולהוציא אותה לפועל בדרך הגרועה ביותר. אין אדם אחד בצמרת הביטחונית של ישראל שמתנגד לחיסול חמאס, ברצועה ומחוץ לרצועה. אבל נדמה שכל מי שהיה בסוד העניינים אמר לנתניהו: זו לא הדרך. לא עכשיו. זה רק יסבך את ישראל. אבל כבר קרוב לשנתיים שלנתניהו יש אסטרטגיה שהתוצאה המעשית שלה היא "עד הכישלון המוחלט". אלה לא כישלונות צבאיים. שם דווקא יש הישגים, לא רק מול חיזבאללה ואיראן, אלא גם מול חמאס ברצועה. הכישלון הגדול הוא בחזית הבינלאומית. אין ספק שמדובר במנהיג עקשן. הכישלונות לא מרתיעים אותו. המפולת המדינית לא מזיזה לו. כלום. הוא בשלו.
1 צפייה בגלריה
טראמפ ונתניהו על רקע אתר התקיפה הישראלית בדוחא, קטאר
(צילום: AFP, REUTERS/Ronen Zvulun, REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa)
פסגת החירום שתתקיים מחר היא עוד כישלון מפואר לאסטרטגיה הישראלית. נתניהו לא הקשיב לאף אחד. התוצאה היא שמחר נקבל חזית אחידה שמחברת בין סעודיה לאיראן, בין טורקיה למצרים, ובין סוריה לאינדונזיה. ישראל צריכה להתפלל שזה יישאר רק ברמת ההצהרות והפגנת האחדות, גם אם מזויפת. משום שעל הפרק נמצאת דרישה, כלפי מדינות הסכמי אברהם, לנקוט פעולות ממשיות נגד ישראל. לא יהיה ניתוק קשרים דיפלומטיים. אבל המתחים כבר שם. ואלה לא רק מתחים. יש גם מעשים. בדובאי מתקיים בימים אלה אחד הסלונים האוויריים החשובים בעולם. שעות בודדות לאחר ניסיון החיסול בדוחא קיבלו החברות הישראליות הודעה שהן לא יוכלו להשתתף. איחוד האמירויות היא המדינה עם מפלס הנורמליזציה הגבוה ביותר בינה לבין ישראל. צריך לקוות שזה יהיה הצעד היחידי.
הניסיון שנכשל לחיסול הנהגת חמאס בדוחא עלול להיות רק הקדימון לניסיון חיסול חמאס בעיר עזה. משום שהתוצאות עלולות להיות דומות. חמאס לא יחוסל, אבל ישראל תשלם מחיר בינלאומי איום ונורא. אפשר לספוג הדחה מהאירוויזיון. אפשר לספוג ביטול הזמנה של הפילהרמונית של מינכן, רק משום שהמנצח שלה ישראלי. אבל זו עדיין לא פגיעה אסטרטגית. היא עלולה להגיע. זה נהדר שהיצוא הביטחוני הישראלי זוכה לביקוש אדיר, שמציל את ישראל מהחרם הכלכלי הלא-מוצהר, שכבר התחיל. אבל כדאי לשים לב שדנמרק העדיפה לאחרונה מערכת יירוט טילים אמריקאית, הרבה יותר יקרה ופחות יעילה - רק כדי לא לקנות נשק מישראל. זה עלול להתרחב.
ההתקפה בדוחא הייתה הימור מסוכן. העובדה שלמהמר יש כוונה להרוויח סכום ענק לא הופכת את ההימור ראוי להבנה. במקרה דנן, מלכתחילה היה ברור שמדובר בהימור מסוכן
ההתקפה בדוחא הייתה הימור מסוכן. העובדה שלמהמר יש כוונה להרוויח סכום ענק לא הופכת את ההימור ראוי להבנה. במקרה דנן, מלכתחילה היה ברור שמדובר בהימור מסוכן. זה בדיוק מה שטענו גורמי המקצוע. כשהדברים הללו נכתבים, יש דיווחים על כך שמצרים החליטה לצמצם את התיאום עם ישראל. זו יריית פתיחה לקראת הוועידה. ומה שחמור יותר - ישראל עלולה לאבד את מקור התמיכה החשוב ביותר. אנחנו בעיצומו של תהליך מסוכן שבו אנחנו מאבדים את תמיכת דעת הקהל בארה"ב. עכשיו גם הממשל האוהד ביותר מסתייג מניסיון החיסול בדוחא.
לישראל אין הנהגה. לישראל אין קבינט. לישראל אין פורומים שבהם מתייעצים, לוקחים בחשבון אופציות שונות - ואז מקבלים החלטות מושכלות. בישראל יש אדם אחד שמחליט, אין לצידו יועצים רציניים, אין עבודת מטה. אין כלום. יש אסטרטגיה כושלת. המצב כל כך חמור, שידידי ישראל עושים הפרדה בין האיש המחליט לבין המדינה. הם מבינים שמשהו השתבש. נתניהו לא משלם שום מחיר. ישראל משלמת מחיר גבוה.
