זה כנראה אחד המקרים הבודדים בהיסטוריה שבו צה"ל יוצא למבצע קרקעי רחב, עם אלפים רבים של חיילינו בתוך שטח אויב ‑ כאשר רוב הציבור ורוב צמרת הצבא מבינים שהוא לא יוביל לשינוי פני המערכה. שגם כיבוש העיר עזה בפעם השנייה, לא יגרום לחמאס להניף דגל לבן, ובטח שלא יגרום להכרעת הארגון.
צה"ל, רק נזכיר, כבר כבש את העיר עזה, המעוז השלטוני של חמאס. זה קרה בסוף חודש אוקטובר 2023, כשאוגדות 162 ו-36 החלו בתמרון נרחב. שתי האוגדות שהו בעיר במשך חודשים, עד ינואר 2024 לערך, ואז התפנו לחאן-יונס ובהמשך לרפיח. הכל כבר נעשה, ובכל זאת ראש הממשלה ואנשיו מבטיחים לנו שהפעם זה יהיה שונה. מדוע? ככה.
הממשלה שכפתה על הדרג הצבאי את מרכבות גדעון ב' (וכנראה תכפה גם את ג' וד'), בונה על הזיכרון הקצר של הציבור הישראלי ובעיקר על התקווה של כולנו, שהנה עוד פעולה אחת וזה נגמר, עוד כמה שבועות של מאמץ צבאי וחמאס ייכנע ונראה את מה שהבטיח לנו נתניהו במשך חודשים רבים כל כך, הניצחון המוחלט. וניצחון שכזה לא יושג ללא תוכנית מדינית, ללא חלופה שלטונית לחמאס. נתניהו ומעריציו יקדשו את המלחמה כמטרה ולא כאמצעי, אך על הציבור להבין שכל עוד ממשלת ישראל מסרבת לדון בחלופה מדינית ריאלית בעזה, ישראל תמשיך לדשדש ברצועה ללא סוף, בטח בשנה הקרובה. ואולי גם זו המטרה - להגיע לבחירות בעוד שנה וחודש כשהמלחמה עדיין מתנהלת ואז להיאחז בה כדי לשנות את שיטת הבחירות או לדחותן.
ומה בכל זאת המבצע הזה יכול להשיג? ראשית, הכרעה צבאית של חטיבת חמאס ופגיעה במחבלים ותשתיות. שנית, ייתכן גם שפעולה שכזו תייצר לחץ מסוים בהנהגת חמאס לחדש את המו"מ על שחרור החטופים. המו"מ שנעצר בעקבות התקיפה הישראלית בדוחא, קטאר. אבל צריך לומר את האמת - כבר כעת ספק אם חטיבת עזה מתפקדת כחטיבה לכל דבר. חמאס כבר עבר מזמן לפעול במתכונת שבה נוח לו לפעול, כארגון גרילה, וניתן לשער שרוב המחבלים מחטיבת עזה נמלטו דרומה, לאזורים שבהם צה"ל אינו נמצא. אנחנו לא נראה לחימה באותם היקפים שראינו בחודשים הראשונים למלחמה, אלא יותר פעולות נקודתיות, כלומר תקיפה מתוך מנהרות או מבתים חצי הרוסים ומיד לאחר מכן חזרה למסתור. הארגון בשלב זה ויתר על עימות צבאי ישיר במובנו הקלאסי וכל מטרתו כעת תהיה לזנב בכוחות צה"ל ולשרוד.
עוד שכונה בעזה תיהרס, בתים ומנהרות יושמדו, אך המציאות שבה חמאס שורד והמלחמה נמשכת לא צפויה להשתנות
ומה באשר לחטופים? כפי שמנסה הרמטכ"ל אייל זמיר לומר, באמירות שמודלפות לתקשורת השכם וערב, מחיר הפעולה צפוי להיות כבד: הסכנה לחיי החטופים תגבר וייתכן שחלקם ייפגעו. במקביל, לצה"ל יהיו אבידות בקרב חייליו וכמובן פלסטינים חפים מפשע ייהרגו. השחיקה של הלוחמים תשבור שיאים, הביקורת הבינלאומית על ישראל תגבר וכך גם בידודה בעולם. עוד שכונה בעזה תיהרס, בתים ומנהרות יושמדו, אך המציאות שבה חמאס שורד והמלחמה נמשכת לא צפויה להשתנות.
הממשל האמריקאי, מצידו, ממשיך כנראה לגבות את ישראל. טראמפ והאחרים נותנים אור ירוק מלא לישראל לפעול בעזה, על אף הביקורת הבינלאומית. השאלה עד מתי. האם בביקור של נתניהו, המתוכנן לעוד כשבועיים, המבצע ימשיך במלוא עוזו תוך סכנה גדולה לחיי חטופים או אירוע של פגיעה נרחבת באזרחים פלסטינים? הצוות של נתניהו הצליח כנראה למכור לטראמפ ולצוותו מבצע מהיר וחד שיוביל לנצחון המיוחל. אולם צריך להבין שהמבצע הזה יכול להימשך גם חודשים, ועדיין לא כל תשתיות הטרור יפורקו ובוודאות לא כל המחבלים יחוסלו. ואז, לא בטוח כלל שהעמדה של טראמפ תמשיך להיות כל כך סלחנית ואוהדת כלפי ישראל.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.09.25
