לכל רואי השחורות, לכל הכלכלנים והאיצטגננים שרואים בכוכבים, במזלות ובתיאוריות הכלכליות שמנבאים שחור ועוד שחור ועוד קושי, כדאי להסתכל בעובדות ולא במשאלות הלב הפוליטיות של הכותבים שמדברים פוליטיקה ולא כלכלה. תחזיות מתנפצות מול המציאות – והם ממשיכים בחוצפה ובביטחון מזויף.
למשל צבי אקשטיין, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל, שכתב שבועיים לפני מבצע עם כלביא שבתרחיש של עימות ישיר בין ישראל לאיראן וסנקציות אירופיות, המשק יתכווץ ב-2.5% בשנת 2025. בשפה של מספרים, חוזה הכוכבים מדבר על אובדן תוצר חזוי של כ-50 מיליארד שקל. מהיכן לקוח מספר דמיוני זה, והאם הוא נועד רק כדי להפחיד או לשקר? חודש לפני "מבצע הביפרים" נגד חיזבאללה כתב אותו אקשטיין שמלחמה רב-זירתית עלולה להביא קטסטרופה כלכלית, ירידת תוצר של 5% עם יחס חוב-תוצר של 80% – מהיכן החוצפה והרוע לכתוב דברים כאלו ללא שום ביסוס?
או מכתב שהתפרסם השבוע של 80 כלכלנים בכירים - מעניין, על מכתב הכלכלנים הבכירים הקודם היו חתומים 270 - שמזהירים מפני סיכון חיי החטופים וטוענים שממילא לא נכריע את חמאס. מה לכלכלן מקצועי ולהערכה אם הלחימה מסכנת את חיי החטופים? ומהיכן כלכלן "מקצועי" יודע שכיבוש עזה לא יכריע את חמאס? בנוסף, הכלכלנים כותבים שלפי החוק הבינלאומי נהפוך לריבון בעזה ונספק סיוע הומניטרי, לרבות בריאות וחינוך. עליהם ועל דומיהם כתב ג'ורג' אורוול שיש רעיונות כל כך מופרכים שרק אנשי אקדמיה מסוגלים להאמין בהם.
רוב החותמים על המסמך מלמדים במוסדות חינוך ונסמכים על תקציבי מדינה בעיקר באוניברסיטאות, בבנק ישראל ובפקידות הבכירה. הם מרופדים בפנסיה תקציבית מוגזמת ומשיאים עצות פוליטיות שאין להן קשר למציאות.
מסמך כלכלי חרפתי
למשל הכלכלן פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל-אביב, שהנפיק מסמך כלכלי חרפתי שלפיו אם הרפורמה המשפטית תיושם, מדינת ישראל תאבד עשרות אחוזי תוצר. איך אפשר לסמוך על אנשי "מקצוע" כאלו, שהמניע הפוליטי שלהם מרוקן את התחום המקצועי-כלכלי? ואנשים אלו מנסים ללמד את המקצוע החשוב הזה. לכן, אנחנו ננסה להיצמד לעובדות ולתחזיות כלכליות על פי ניסיון העבר כדי לייצר ניתוח אנליטי לעתיד.
יתרות מט"ח (הרזרבות בבנק ישראל) הן מעל 225 מיליארד דולר, הגבוהות ביותר מאז הקמת המדינה ובמקום השלישי בעולם מול תוצר. כותבים שאנו נהפכים ל"מדינה מצורעת" וזה גם מטפטף להייטק, אבל התחזיות המפחידות הללו החלו לפני הרפורמה המשפטית ולפני המלחמה – וההייטק מהווה כ-20% מהתוצר בישראל ותופס נתח של כ-53% מכלל היצוא, שהוא כ-150 מיליארד דולר לשנה, בין הגבוהים בעולם ביחס יצוא מול תוצר. בפועל, ב-2024 גיוסי ההשקעות להייטק היו גבוהים מאשר ב-2023, ו-2025 מצטיירת כגבוהה עוד יותר. נרשם גם שיא באקזיטים עם היקף של 13.4 מיליארד דולר, ובשנת 2025 היקף המיזוגים והרכישות הוא הגבוה ביותר אי פעם – כמו "וויז" שנמכרה בסכום של 32 מיליארד דולר ו"סייברארק" שנמכרה ב-25 מיליארד דולר. בנוסף, "אנבידיה" - חברה בשווי מעל 4 טריליון דולר – מעוניינת להקים קמפוס ענק בצפון הארץ, וזו הבעת אמון ענקית במדינת ישראל, בחוסנה, בתבונתה ובתעשיית ההייטק שלה.
כמו כן, פרמיית הסיכון של ישראל (CDS) ירדה ונמצאת ברמות הנמוכות מאז תחילת המלחמה. רואי השחורות גם חזו עלייה דרמטית באבטלה על רקע המלחמה, אך לא רק שהיא לא קרתה – אלא שהיא ירדה לרמתה הנמוכה אי פעם ולמעשה אחת הנמוכות בעולם. בנוסף, הוצאות המלחמה אמנם חצו את רף ה-300 מיליארד שקל – הוצאה גדולה מאוד – אך ההערכה הסבירה היא שעלות המשכה לא תעבור את ה-50 מיליארד שקל - האם תוספת של 20% תמוטט את המשק? היכן למדו חוזי השחורות הללו חשבון אלמנטרי? שלא לדבר על כך שהמדינה הצליחה להעלות את ההכנסות ממסים ב-14% מתחילת המלחמה.
מהיכן הפאניקה שמנסים לפזר "המומחים"?
ישראל גם היא החזקה והעוצמתית ביותר בין המדינות המפותחות בדמוגרפיה – עם שלושה ילדים לאישה בממוצע, לעומת ממוצע של 1.6 במדינות ה-OECD. בנוגע ליחס חוב-תוצר, ממוצע ה-OECD עומד על 84%, ובשעה שבארה"ב הוא 120%, בצרפת מעל 120%, באיטליה 140% וביפן מעל 250% – בישראל, לאחר מלחמה קשה וארוכה וגירעון גדול, אנו מתקרבים ל-70%. אז מהיכן הפאניקה שמנסים לפזר "המומחים"?
אז מהיכן התחזיות הקודרות והשחורות? זה מה שנשאר לכם, רק פוליטיקה ערומה, מרמור והוצאת דיבתה של מדינת ישראל?
המשק יצמח השנה בסביבות 3%, עם ציפייה לשנת צמיחה של כ-5% ב-2026. על כמה מצמיחת התוצר הייתם מוכנים לוותר כדי לחסל את תוכנית הגרעין האיראנית – 1%? 2%? מן הסתם הרבה יותר. וזו בדיוק הסוגיה המרכזית שגורמת לנו מצד אחד לפגיעה כלכלית כעת, ומצד שני ליתרונות אסטרטגיים אדירים בטווח ארוך. למעשה, האיומים הגאו-אסטרטגיים על ישראל ירדו בארבע רמות: איראן מובסת ומלקקת את פצעיה, חיזבאללה מובס והרוס, הציר השיעי בסוריה מחוסל וחמאס הצבאי הרוס. זהו "הדיבידנד הגאו-אסטרטגי" שמסביר מדוע בורסת ת"א עלתה בשיעור מדהים של 96% מאז 7 באוקטובר:
המשקיעים הזרים מתחרים בישראלים מי יקנה יותר. המוח הקולקטיבי הזה שם את מיטב כספו מתוך אמונה ואופטימיות בעתיד במשק הישראלי. גם הדולר, שמייצג את מדדי העצבנות או האופטימיות ביחס לעתיד המשק, ירד מרמת שיא של 4.06 שקל ל-3.34 שקל – משמע השקל התחזק ב-18%.
בכל הנוגע לתעשיות הביטחוניות, הקנצלר הגרמני מרץ העלה את ההוצאה הביטחונית של ארצו ל-5% תוצר, מתוכם 3.5% תוצר ילך לרכש ביטחוני – כשכל אחוז משמעו כ-45 מיליארד יורו, וחלק מזה יזרום לתעשיות הביטחוניות שלנו. האיחוד האירופי השיק תוכנית בסך 800 מיליארד יורו לצורכי התחמשות והשיק תוכנית להגדלה של ההוצאה הביטחונית של 3.5 טריליון יורו למשך עשור – וגם חלק מזה יזרום בוודאות לתעשיות הביטחוניות המצוינות והמתקדמות שלנו, לפי חלק מהתחזיות כחצי טריליון יורו למשך עשור. זה, כמובן, מחולל תעסוקה עצום למהנדסים ולטכנאים ומסייע להגדלת רזרבות המט"ח.
אז מהיכן התחזיות הקודרות והשחורות? זה מה שנשאר לכם, רק פוליטיקה ערומה, מרמור והוצאת דיבתה של מדינת ישראל?
שמואל סלבין הוא איש עסקים, יו"ר סלע קפיטל ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר; אדם רויטר הוא בעלים ויו"ר "חיסונים פיננסים" ויו"ר "הדג'וויז"
