ערב תשפ"ו, נכנסת ישראל לשנת המלחמה השלישית כשמצבה האסטרטגי השתפר לאין ערוך, בוודאי בהשוואה לשנת המלחמה הראשונה. אבל אף זירה לא נסגרה. כולן פעילות, חלקן נפיצות. הלחץ הבינלאומי גובר, והצבא שמתוח עד הקצה לא מקבל מהדרג המדיני את האוויר לנשימה שהוא זקוק לו כבר שנתיים: חוק גיוס שיגדיל את סדרי הכוחות, ויפחית את העומס מחיילי החובה והמילואים.
בעזה צה"ל מתקדם באיטיות ובזהירות, בשיטות פעולה שתכליתן לצמצם את מספר הנפגעים ובמקביל גם לקנות זמן עד כמה שניתן לדרג המדיני, כדי להשיג עסקת חטופים משופרת. חצי מיליון אזרחים כבר התפנו לדרום הרצועה, ביניהם גם מפקדים זוטרים בחמאס, אבל חטיבת עזה שהייתה עד כה בפיקודו של עז א-דין חדאד נערכה למה שמוגדר קרב הגנה – עם המון מטענים שהטמינה ברחובות, בבתים, במערכות הביוב ובדפנות הקירות. בהתאמה, צה"ל פועל עם נגמ"שי נפץ לפרק את הרחובות, עם רחפנים מיוחדים, צלפים וחיל האוויר. אוגדה 36 משלימה את כניסתה פנימה. על פי גורמי הערכה בצה"ל, רוב המסגרות של חמאס פורקו. המטכ"ל של 7 באוקטובר חוסל כמעט לחלוטין, מלבד חדאד וראא'ד סעד, אבל יש עדיין למעלה מ-20 אלף אוחזי נשק שהתרכזו במחנות המרכז ובעיר עזה, ומעטים נמצאים באזורים שצה"ל השתלט עליהם.
בכלל, יש יותר מדי מחבלי נוח'בה ומעט רקטות, אבל מספיק כדי לשגר שתיים לאשדוד. יש גם הרבה מטענים מאולתרים ורשת מנהרות מסועפת עם מאות פירים. עבור חמאס הקרב על עזה הוא הקרב האחרון, ולכן הוא הכין תוכנית התבצרות. בצה"ל משוכנעים כי את חטיבת חמאס ניתן להכריע ולפרק צבאית, אבל יהיו לזה מחירים בהרוגים ובפצועים. בנוסף, בצבא מסבירים כי את החמאסניק האחרון לא ניתן להרוג: ארגון הטרור לא יניף דגל לבן גם כשיובס, מבחינתם זה לשרוד או למות, ולכן הם יגררו את צה"ל לקרב ארוך ומתיש, בין היתר כי אין לו חלופה בקרב הציבור שתומך בו. "ימותו ולא ייכנעו", אומרים בצה"ל.
במקביל, מתכוון חמאס להשתמש בנשק האסטרטגי שלו: החטופים. לפי הפרסומים והדיווחים שקיבלו המשפחות, הוא הזיז אותם והעלה אותם מעל לקרקע. את חלקם הוא העביר ממחנות המרכז לעיר עזה, והוא מתכוון להשתמש בהם כמגן אנושי. לכן הדבר הנכון שצריך לעשות לפי הרמטכ"ל הוא ללחוץ ולהגיע לעסקת חטופים משופרת, להוציא כמה שיותר חטופים בחיים ולחזור להילחם עד להכרעת חמאס. פעולה שכזו תציל את רוב החטופים ותגביל פחות את פעולות צה"ל, שלא יכול כעת לפעול במרחבים רבים.
רוב הכוחות הסדירים האיכותיים נמצאים בעזה למשימה העיקרית, והאתגר בפיקוד המרכז הוא לא רק ביהודה ושומרון אלא גם בגבול המזרחי עם ירדן
זמיר הדגיש בפני הקבינט שחייבים להכריע את חמאס, ושההפסקה לטובת עסקה היא טקטית בלבד וחשובה לגזרות נוספות: ביהודה ושומרון יש התראות לפיגועים ומעבדת רקטות מוכנות לשיגור. מצטרף לכך גם המצב המדיני, עם רצף ההכרות במדינה פלסטינית. רוב הכוחות הסדירים האיכותיים נמצאים בעזה למשימה העיקרית, והאתגר בפיקוד המרכז הוא לא רק ביהודה ושומרון אלא גם בגבול המזרחי עם ירדן – שם לא רק אירע פיגוע במעבר אלנבי אלא נמשכות הברחות אמצעי לחימה לארגוני הטרור בשטחים. הגזרה הזו מחייבת עוד משאבים וכוח אדם.
הגזרה השלישית, שבקלות ובמהירות עלולה להפוך לעיקרית, היא איראן. שם מגלים עצבנות בשבוע האחרון, ואתמול בבוקר יצאה הודעה חריפה של משמרות המהפכה ולפיה "אם האויב יעשה טעויות, ידה של איראן תהיה על העליונה. היא תתפוס את היוזמה בשדה הקרב ותגיב שוב בצורה קטלנית ומלמדת". סביר להניח שההודעה לא יצאה בכדי, וקיים חשש אמיתי גם למיסקלקולציה. שלושה חודשים אחרי המלחמה המוצלחת, איראן עוסקת במלאכת השיקום ומנסה לפעול בחשאי גם בתחום הגרעין וגם בייצור הטילים. מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד החזרת הסנקציות על איראן שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין ב-2015 – בעקבות הבקשה של גרמניה, בריטניה וצרפת להפעיל את מנגנון ה"סנאפ-בק" בעקבות הפרות ההסכם מצד איראן. על פי ההחלטה, הסנקציות ייכנסו לתוקף החל מ-28 באוקטובר. כרגע אין להם מערכות הגנה אוויריות, והם יודעים שהם עירומים אל מול תקיפות חיל האוויר. אבל בכל מקרה, ישראל עם עין פקוחה לאיראן.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.09.25
