כאשר יתפרסמו הסיכומים הסטטיסטיים של תשפ"ה, מסוף ספטמבר 2024 עד סוף ספטמבר 2025, ייחשף היקף הנסיגה הכלכלית שהתרחשה בה. התוצר האזרחי הריאלי התכווץ לפחות ב-3%, לעומת צמיחה של 3%-4% בשנים שלפני המלחמה. זהו אובדן הכנסה לאומית של כ-120-140 מיליארד שקל רק בשנת מלחמה אחת.
היצוא, הקטר של המשק, במגמת בלימה, והיבוא במגמת עלייה. במרוצת השנה העברית שחלפה הצטמק העודף המסורתי במאזן התשלומים הבינלאומי של ישראל, מקור גאוותנו ומקור עתודות מטבע החוץ הגדולות שלנו. כוח הקנייה הריאלי של שכירים ועצמאים - הכנסה נטו אחרי אינפלציה - נשחק באותה התקופה, ובאחוזים לא מעטים. רמת החיים, כפי שנמדדת על ידי הצריכה הפרטית, קפאה, והצריכה לנפש ירדה. ההגירה מהמדינה זינקה לכ-80 אלף עוזבים, במיוחד צעירות וצעירים. החובות של הממשלה גדלו בעוד 100 מיליארד שקל נטו, ונטל הפירעון שלהם ייפול על הדור הבא, אך תשלומי הריבית המוגדלים כבר מועמסים עלינו. מדדי המניות בבורסה בתל-אביב אמנם עלו במהלך תשפ"ה ב-45%, אבל זהו ה"הישג" היחיד - וגם הוא נמצא בשבועות אחרונים במדרון תלול למטה.
כל זה עוד לפני שכיבוש העיר עזה מתבטא במלוא עוצמתו ההרסנית בסטטיסטיקה כלכלית ובחיי היומיום. עדיין אין ביטוי בנתונים היבשים לרבבות מגויסי המילואים הנגרעים מכוח העבודה, לתחושת התסכול והייאוש המתפשטת בעמוד השדרה של החברה, למהלכים שקטים של חברות זרות המשהות את קשריהן עם חברות ישראליות ולסנקציות אפשריות של האיחוד האירופי. החורים השחורים הללו עדיין מוסתרים מעיני הציבור.
אצל נתניהו ההפחדה הגלויה הייתה מאז ומתמיד מכשיר רטורי עוצמתי שנועד לשכנע את הבוחרים לתת את קולותיהם למנהיג האחד והיחיד המסוגל - לדבריו - למנוע ולסכל את מימוש מלוא תרחיש האימה שמפניו הוא מזהיר בגלוי את הציבור
לא מעיני נתניהו, מסתבר. בנאום סופר-ספרטה בפני בכירי האוצר לדורותיהם הוא בחר, לשם שינוי, לבשר לשומעיו את האמת: תשפ"ו מצטיירת כעת כשנה כלכלית קשה בהרבה מהשנה שהסתיימה, והיא תחייב הידוק חגורה כואב. מכאן התהייה: מה הניע אותו להישמע כה פסימי בפרהסיה, דווקא בפרוס שנת בחירות? פוליטיקאי האוחז במושכות השלטון הרי לא נוהג להבטיח לעמו בנאום בחירות (האמורות להתקיים כדין בעוד כשנה) נפילה לבור כלכלי עמוק, סופר-בור.
אלא שאצל נתניהו ההפחדה הגלויה הייתה מאז ומתמיד מכשיר רטורי עוצמתי שנועד לשכנע את הבוחרים לתת את קולותיהם למנהיג האחד והיחיד המסוגל - לדבריו - למנוע ולסכל את מימוש מלוא תרחיש האימה שמפניו הוא מזהיר בגלוי את הציבור. ציבור שאינו רוצה כאן ספרטה ואתונה, אלא מנהטן וריביירה.
סבר פלוצקרצילום: יאיר שגיאנתניהו אמנם מנותק מרוב העם, אך הוא מחובר חזק למיעוט משמעותי. הוא יודע כיצד לקנות גם עכשיו את ליבו ותמיכתו. הוא למד והפנים שלמנהיג פוליטי המשמיע תחזיות אימה - כלכליות בדרך כלל, אבל לא רק - ומתחייב למנוע את מלוא מימושן ולעצור את המפולת המוחלטת, יש סיכוי סביר לגרוף תמיכה אלקטורלית מתמשכת. גם אם הוא נושא באחראיות להידרדרות המתרחשת בפועל - העיקר שהגרוע מכל לא יקרה. המסר שלו בנאום הפחדה היה איפוא ברור מאוד: אני, ורק אני, כראש הממשלה הבא, יכול לבלום את ההרעה הכלכלית המסיבית הצפויה בתשפ"ו, ולגרום לכם, אחיי הישראלים, לסבול פחות מנזקי המלחמה הקשים - מלחמה שלא אסכים להפסיק אותה. אני איש הביטחון ואיש הכלכלה שלכם. רק אני ואפסי עוד. אז הודו נא למנהיגכם הדגול, ונתראה ליד הקלפיות עם הפתק הנכון. אם בכלל הן ייפתחו.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.09.25
