אם למישהו נדרשה הוכחה נוספת לרמת הפסיכוזה ההמונית שפשתה בחלק מהציבור, הגיעה ה"אזהרה" הרשמית של רה"מ לשעבר נפתלי בנט בדבר כוונתה של ממשלת נתניהו לדחות או לבטל את הבחירות הבאות - וסיפקה אותה מלוא החופן. אנשים שאמורים להיות שכלתנים בוחרים להאמין שממשלה שנכשלה כמעט בכל צעדיה עד כה - לא הצליחה לפטר יועמ"שית לעומתית, לא להדיח ראש שב"כ שכשל ב-7 באוקטובר, ואפילו לא למנות נציב שירות מדינה כשהיא ממלאת קלה כחמורה אחרי מצוות הדין הקיים - תצליח לבטל את הבחירות במועדן. אלוהים אדירים, במבחן אספקת מדפסת משומשת למשרד ההסברה הממשלה הזו נכשלה, אז היא תצליח לגייס 80 חברי כנסת כדי לדחות בחירות בשל "מצב חירום" שנמשך כבר שנתיים? נו, באמת.
אין דבר קל יותר בימינו מאשר להפיץ אמונות קונספירטיביות. ידוע שבתקופות מלחמה - במיוחד מלחמה קיומית קשה וארוכה כמו חרבות ברזל - אנשים מחפשים פורקן לחרדות האישיות שאוחזות בהם, בין השאר באמצעות אימוץ פחדים לא רציונליים שלהם שותפים גם "אחרים". בדרך זאת נוצרת "מציאות משותפת" עם הסביבה, וזה מקל על החרד - שהרי אם "כולם" בסביבתו מאמינים באותו דבר, אזי הוא לא לבד עם החרדות. כך הופכת החרדה מנטל שגורם לבדידות לנכס שמייצר חִברות. במלחמה קשה זה נדרש פי כמה: מי רוצה להישאר היחיד שער בלילה?
גם הרשתות החברתיות מקילות על החרד באמצעות הפצת פחדים כאלה, כשהן משתמשות באלגוריתמים שמנצלים את ההטיות הקוגניטיביות שלנו (למשל שאדם נוטה להאמין לסיפורים דרמטיים יותר מאשר לעובדות שקטות) כדי לשווק את הבדיות ולייצר "קהילות" של מאמינים סביבן. עוד סיבה להתפשטותן בתקופתנו (בניגוד למה שהיה עד לפני כעשור) היא העובדה שהן נשמעות מגורמים שנתפסים בציבוריות כבעלי סמכות, בעלי תפקידים לשעבר ש"לא מדברים סתם" - דוגמת אנשי ממשל לשעבר, עיתונאים "רציניים" להבדיל מצייצנים וכו'. האחרונים כמובן ישווקו זאת באריזה מלאת אזהרות והסתייגויות, אבל להמונים זה לא ישנה - הזרעים ניטעו והחרדה ההמונית כבר תדאג להשקותם במים רבים.
"לא נאפשר לאף אחד לדחות או לשבש את הבחירות". מי רצה?
בנט יודע את כל זה. הוא גם יודע שתמיד יהיה מי שינצל את הבדיות הללו כדי להצדיק פעולה אנטי-דמוקרטית, ואף אלימה ומיליטנטית, כחלק מהמאבק שלכאורה מכוון נגד "ביטול הדמוקרטיה". למרות זאת, הוא הגדיל לעשות, ואת האזהרה ש"לא נאפשר לאף אחד לדחות או לשבש את הבחירות" מיען ישירות לעובדי המדינה ומערכות הביטחון, ואף הוסיף: "אל תפחדו. בקרוב הממשלה הנוכחית תוחלף", וגם "אתם נושאים באחריות למעשיכם. יש מחר".
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי אזהרות אלה משתלבות היטב בידיעות שפורסמו על כנס שנערך לאחרונה במכון הישראלי לדמוקרטיה (כן, לדמוקרטיה), שבו נדונו על השולחן פעולות שחשוב לעשות במסגרת הממשלה שתקום לאחר שממשלת נתניהו תודח. במסגרתן, למשל, הוצע לעשות גל טיהורים במערכות הציבוריות כדי להביא ל"ניקוי אורוות", למשל מ"קצינים שהתאכזרו למפגינים" (כך במקור - מעניין אם הכוונה היא למפגינים החרדים שמתנגדים לגיוס, למפגינים הפלסטינים נגד חיילי צה"ל, או שמא רק למפגיני קפלן), ועוד כהנה וכהנה הפרות חוקים מתוך תפיסה ש"ההיצמדות לחוק בכל תנאי היא הדרך לגיהינום". סטאלין לא יכול היה לנסח את ההצעות הללו טוב יותר. מבחינה דמוקרטית, כמובן.
הנעת אנשים באמצעות חרדות מדומיינות מספקת למנהיגות שמשתמשת בה הישגים בטווח הקצר, אבל משיתה על החברה נזקים כבדים בטווח הארוך: הן ברמה הפרטנית (האמון והביטחון האישיים נפגעים כשמתברר שהאמנתי באמונת שווא) והן ברמה הלאומית (החברה מתפרקת כשחוסר האמון במוסדות ובמנהיגות נפוץ). רק מי שמעדיף את האינטרסים הצרים שלו על אלה של עמו ומדינתו יעשה בכך שימוש. מנהיגות אמיתית וראויה חייבת לכן, למרות הפיתוי העז, להימנע מכך. לתשומת לב המחנה שמבקש לייצר אלטרנטיבה לשלטון נתניהו.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.09.25
