יחסי האהבה שנאה בין נשיא החורבן לראש ממשלת ההרס יספקו מן הסתם הרבה רעש תקשורתי מחר בבית הלבן, אבל עד שדונלד טראמפ לא יחליט שהוא מוכן לדפוק על השולחן, להרים את קולו ולהסביר לנתניהו כי עליו להפסיק את המלחמה כאן ועכשיו - מה שהיה הוא שיהיה.
טראמפ הביא עד כה חורבן על המעצמה הדמוקרטית הגדולה, כשהפך אותה למדינה המנוהלת עם סממנים הולכים וגדלים של פאשיזם: הוא נלחם אישית בכל מי שלא בא לו טוב בעיניים, בכל מי שהוא מגדיר כאויב אישי שלו. לא מדיניות, לא תכנון לטווח ארוך - פעולות מהבטן משולבות באינסטינקטים של נדלניסט בניו-יורק המביט על כל התרחשות אנושית כעל עסקת פרצלציה. הוא כתש את יחסי הסחר של ארצות-הברית עם העולם, וכמו מגלומן מצוי הוא דואג לעצמו ולעסקי משפחתו. למרות שאין לו כתר על הראש, הוא סיגל לעצמו גינונים של מלך כל יכול. הוא רוצה אמריקה בדמותו: רדודה, מצופה בזהב חסר טעם, ששפתה שפת ביבים והיא מתנהלת לא בתבונה אלא רק בכוח. גם נתניהו הביא על ארצו חושך על פני תהום, בהפיכה משטרית שבדרך, בריסוק בתי המשפט והאמון בהם, במלחמה שהוא מסרב להפסיק בעזה. הוא הפך אותה למצורעת, כזו שמתוכה מהגרים הטובים והמשכילים, כזו שמדינות העולם לא רוצות שיח ושיג עימה.
צפויה מחר פסגה שבמהלכה יקרצו טראמפ ונתניהו זה לזה, כמו שני גנבי סוסים. נתניהו יאמר שהוא מקבל חלקים מהתוכנית וילך לדרכו. טראמפ יאמר שזה בנפשו להשיג שלום, אבל כשלא תהיה התקדמות, הוא פשוט יסובב את הגב
לטראמפ נמאס מנתניהו, אבל באותה מידה, הוא גם מעריץ ואוהב אותו: הוא מקנא בידענותו ובכישורי המניפולציה שלו, והוא אוהב להאזין לו ולניתוחיו הפוליטיים - כי הוא לא מסוגל לנתח בעצמו או להעמיק בחשיבה. מחר ייפגשו השניים כדי לדון בתוכנית האמריקאית לסיום המלחמה. שעות ספורות לפני הפסגה חזר טראמפ על קביעתו הנחרצת: לא אתן לישראל לספח את הגדה או את רצועת עזה. זה לא יקרה. "מספיק זה מספיק". אלא שטראמפ מצטיין בהפרחת אמירות, ולאחר מכן עשיית היפוכן: לזלנסקי אמר רק לפני כמה חודשים שעליו לתת שטחים לרוסיה, ולפני שבוע אמר לו שאוקראינה דווקא כן צריכה להחזיק בשטחים ששייכים לרוסיה, ואף אישר למדינות חברות בנאט"ו להפציץ מטוסים רוסיים החולפים בשטחן. המילה של טראמפ שווה לרגע שבו היא נאמרה, או עד שמישהו ירגיז אותו יותר.
אורלי אזולאינתניהו ייתן לטראמפ מלוא החופן מחמאות על מנהיגותו ועל האומץ המדיני שלו. טראמפ אוהב לשמוע כמה הוא נערץ ודגול מרבבה. נתניהו יודע לשחק על זה. הוא לא יכול לסגת מעזה ולהתחייב למדינה פלסטינית אפילו בעתיד הרחוק - כי אז לא תהיה לו ממשלה. כל המעורבים בדבר, מרמאללה ועד ריאד, מירושלים ועד וושינגטון, מבינים שיש רק פתרון אחד: זה שמונח עכשיו על השולחן בחדר הסגלגל ומוביל בסופו של דבר להקמה מדינה פלסטינית. רק שאין מנהיג אמיץ שיניף סוף-סוף את דגל הנורמליזציה בדרך לשלום.
על כן צפויה מחר פסגה שבמהלכה יקרצו טראמפ ונתניהו זה לזה, כמו שני גנבי סוסים. נתניהו יאמר שהוא מקבל חלקים מהתוכנית וילך לדרכו. טראמפ יאמר שזה בנפשו להשיג שלום, אבל כשלא תהיה התקדמות, הוא פשוט יסובב את הגב ויאמר שנמאס לו. רק טראמפ יכול להביא לסיום המלחמה הארורה הזאת, ובינתיים לא נראה שהוא ממש רוצה.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.09.25
