ככל שהוא מבודד ומאבד מדינות בעולם, נחלש ראש הממשלה בנימין נתניהו גם בעיני נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ, שהופך אט-אט לפטרונו. נתניהו על בימת האו"ם אוחז בבריסטולים, מצמיד לדש מעילו קוד QR ושולח את לוחמי צה"ל למבצע "צעקה" להצבת רמקולים ברצועת עזה תוך סיכון חייהם כדי שישמעו אותו. אך גם לאחר כל זה נשארנו עם תוכניתו של טראמפ.
הנשיא האמריקאי מפזר אמירות, והרוח בישראל נעה לפיהן. זה קרה כמובן גם בממשלות קודמות, אך לא באופן כל כך רופס. נתניהו, שהתהדר בנוצות "ליגה אחרת" בכל הקשור ליכולותיו המדיניות, נשאר כעת מרוט, חלומות הריבונות התנפצו להם (לעת עתה), הרשות הפלסטינית פתאום נשקלת "ביום שאחרי", כך שגם עם רמקולים עצומים קולו של נתניהו לא נשמע. וחבל.
כעת נמצאת יהודה ושומרון בצומת מכריע ותחת סימן שאלה, אותו סימן השאלה בנושא החטופים, רצועת עזה והמלחמה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל. השאלה היא מה הלאה? מה יקרה "ביום שאחרי"? התשובות לסימני השאלה הללו לא היו בנאומו של נתניהו
אדלג מעל הגימיקים ורעשי הרקע. ניגש ישירות לעניין, כי הוא חשוב. נתניהו יודע לדבר, אין זה סוד. באנגלית דבריו נשמעים משכנעים ורהוטים, וכנראה שאין בנמצא מנהיג בישראל שיודע להעביר את המסר בצורה טובה יותר. ראש הממשלה הזכיר את הישגיו במהלך המלחמה עד כה. התעכב על שבירת ציר הרשע, פירוק חמאס כארגון וחיסול רוב בכיריו, הפגיעה האנושה בארגון הטרור חיזבאללה וחיסול רוב בכיריו, הפגיעה העוצמתית והכמעט בלתי נתפסת בבכירי משטר האייתוללות, עיכוב תוכנית הגרעין והפגיעה האנושה באיום הרקטי, הפגיעה בשלטון החות'י ובמיליציות בסוריה.
חבל שלא הזכיר את גדיעת הטרור ביהודה ושומרון. צה"ל פגע אנושות בתשתיות הטרור ביו"ש וכבר חודשים ארוכים נמצא פיזית בלב מחנות הפליטים בצפון השומרון, ששינו את פניהם. הכוחות "עיצבו" מחדש את המרחב, שיטחו קילומטרים רבים והפכו את מחנות הפליטים לשכונות. לצד זאת, הממשלה בהובלת השרים סמוטריץ' וסטרוק דוהרים קדימה ומרחיבים את ההתיישבות כמעט בכל פרמטר. מה שקורה בימים אלה ביהודה ושומרון לא קרה מאז 1967. אלו שינויים טקטוניים שספק אם ממשלה כלשהי בעתיד תצליח לשנות. בפועל השטחים נכבשים דונם אחר דונם. נתוני הטרור ביו"ש ירדו למספרים שלא היו 20 שנה. הכל נעשה מבלי להגיע למצב של הפרות סדר המוניות בערים הפלסטיניות, ומבלי חלילה להיגרר לאינתיפאדה.
אלישע בן קימוןכעת נמצאת יהודה ושומרון בצומת מכריע ותחת סימן שאלה, אותו סימן השאלה בנושא החטופים, רצועת עזה והמלחמה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל. השאלה היא מה הלאה? מה יקרה "ביום שאחרי"? התשובות לסימני השאלה הללו לא היו בנאומו של נתניהו. הן נמצאות, כך אנו למדים, בבית הלבן. נתניהו, שהתהדר בצדק בעבר ביכולותיו המדיניות והביא הישגים, נשחק מול הנשיא טראמפ. אמירתו של הנשיא שלפיה "לא יאפשר" להחיל ריבונות, גם אם המהלך מתואם בין המנהיגים, היא עוד שלב בשחיקת יכולתו המדינית של נתניהו. כך גם בתוכניתו של הנשיא לסיום המלחמה, שכוללת שיתוף של הרשות הפלסטינית, אותה גינה נתניהו מעל בימת האו"ם כשהזכיר את העובדה כי אבו-מאזן ממשיך לשלם כספי דמים למחבלים שרצחו יהודים. שחיקת ישראל בעולם מחלישה את נתניהו מול טראמפ ואנשיו. נתניהו הכניס רמקולים לרצועת עזה כי הוא רצה שישמעו אותו, כבר לא משנה לו איפה.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.09.25
