שלושה ימים לפני מלחמת ששת הימים, כשישראל הקטנה הייתה מוקפת בצבאות הענק של מדינות ערב שהבטיחו לזרוק את היהודים לים, דווקא אז הטיל עליה נשיא צרפת, שארל דה גול, אמברגו נשק. צרפת, שהייתה ספקית הנשק העיקרית של ישראל, נטשה אותה ברגע הכי מסוכן, דבר שהעלה את ההימור הישראלי ביציאה למלחמה ובמכת הפתיחה הדרמטית. חודשים ספורים לאחר הניצחון נתן דה גול גט כריתות לישראל בנאום טראומטי: "רבים שאלו את עצמם, כולל יהודים רבים, אם התיישבות הקהילה הזאת על אדמות שלא תמיד נקנו בנסיבות מוצדקות, בתוך עמים ערביים עוינים לה, לא תגרור עימותים וסכסוכים בלתי פוסקים? היו גם מי שחששו מכך שהיהודים - שהיו עד כה בגלות, אך תמיד נשארו עם אליטיסטי, בטוח בעצמו ושתלטן - יתקבצו עכשיו במקומות שהיו תפארתם העתיקה ויהפכו את משאלת ליבם ששיננו דורות - 'בשנה הבאה בירושלים' - לשפה של כיבוש".
דה גול הצליח לכלול במשפט אחד את כל החרדות הדתיות, הקנאה, הצביעות והתיעוב האירופי ליהודים. בריטניה, במקביל, תרמה את חלקה לבידוד ההרמטי שנתיים אחר כך, בעצירת אספקת טנקי צ'יפטיין לישראל.
מלחמת יום כיפור החלה במתקפת פתע נגד ישראל והתחוללה בשטחים פתוחים הרחק בסיני ובגולן, ללא כל הקשר ל"טבח ולהרעבת אוכלוסייה פלסטינית". כשארה"ב החלה באיחור מדמם להציל את ישראל ברכבת אווירית של נשק, צדיקי אירופה סירבו לאפשר למטוסיה לטוס או לתדלק בשטחם, למרות התלות שלהם בארה"ב בעיצומה של המלחמה הקרה. ארה"ב תידלקה את מטוסיה באיים האזוריים מבלי לבקש את רשותה של פורטוגל (שהאיים בריבונותה), וטסה רק מעל הים התיכון, ממש בתוואי המנודה שבו טס כעת נתניהו לארה"ב.
הפלסטינים עושים כיום את חיי האנטישמים לנוחים בהרבה. ב-67' וב-73' הם לא היו בשיח, וגם לא המילים "הרעבה" ו"ג'נוסייד", אך אירופה הסתדרה היטב בלי התירוצים הללו כשניסתה לנתק את ישראל מאספקה חיונית להצלתה.
בשעה הקשה ביותר לעם היהודי, גרמניה הנאצית נהנתה משיתוף פעולה נרחב באירופה, בריטניה ששלטה בארץ ישראל סגרה את הגבולות לעלייה, ותחינותיהם של ויצמן ושרת להפציץ את מסילות הרכבות מהונגריה לבירקנאו הועברו הלאה (לאמריקאים, שסירבו), אוקראינים סייעו בהתלהבות לרצח יותר ממיליון יהודים וההולנדים תרמו את חלקם בהסגרת כ-80 אחוז מיהודי ארצם. הדנים, ובמידה פחותה יותר גם האיטלקים, שחסו על יהודי ארצם, היו מיעוט קטן. וכל זה בהמשך לרשימה לא-נגמרת של גזירות, גירושים, המרות דת, עלילות דם ופוגרומים שבוצעו ביהודים לאורך אלף שנה.
אובססיה אנטישמית מתאפיינת במוכנות של עמים לפגוע בעצמם ובלבד לפגוע ביהודים. בסוף מלחמת העולם העדיף היטלר להקצות רכבות להשמדה על חשבון המאמץ המלחמתי
אובססיה אנטישמית מתאפיינת במוכנות של עמים לפגוע בעצמם ובלבד לפגוע ביהודים. בסוף מלחמת העולם העדיף היטלר להקצות רכבות להשמדה על חשבון המאמץ המלחמתי. ספרד, שכלכלתה נפגעה קשות בעקבות גירוש היהודים ב-1492, מוותרת היום על נשק ישראלי שאין לו תחליף באיכות ובמחיר.
מעצמות אירופה טובעות היום בצרות. לנשיא צרפת, מקרון, אין למעשה ממשלה, המשבר הכלכלי עצום, והמדינה מוצפת מהגרים מוסלמים שהזניקו את הפשיעה והקריסו את הסדר הציבורי והחברתי, גרמניה במשבר כלכלי וחברתי והממשלה הבריטית מחריבה את הכלכלה על ידי מסים ומציפה את המדינה במהגרים, שרובם מוסלמים. שרת הפנים החדשה, שבאנה מחמוד, האחראית כעת על ההגירה, ביטחון הפנים, המשטרה והמודיעין, תעשה כנראה וידוא הריגה ל"בריטניה הגדולה".
לצד כל אלה, אירופה נמצאת בשפל ילודה היסטורי (1.38 ילדים לאישה בממוצע), המעיד על חברה פסימית. היבשת שלאחר מלחמת העולם הייתה גן עדן הופכת לגיהינום.
בד בבד, ההפגנות בעד חמאס לא פוסקות. מבחינת ישראל הן צעקות לא נעימות, מבחינת האירופאים, הם אלה שנשארים עם תומכי הטרור הללו אצלם בבית כשההפגנה מסתיימת. מפלגות המתנגדות להגירה מוקעות כגזעניות, בחלק מהמדינות אסור לדבר נגד הגירה ולמארין לה פן נראה שנתפר תיק אלגנטי שעלול למנוע ממנה לרוץ.
באירופה כזאת אין עתיד ליהודים, אך בניגוד לאירופאים האומללים, להם יש מפלט - ישראל. נוצר מעגל שלפיו האנטישמים והמהגרים הנוהרים דוחקים את היהודים לישראל, ובכך מחזקים אותה ומחלישים את אירופה עוד יותר
באירופה כזאת אין עתיד ליהודים, אך בניגוד לאירופאים האומללים, להם יש מפלט - ישראל. נוצר מעגל שלפיו האנטישמים והמהגרים הנוהרים דוחקים את היהודים לישראל, ובכך מחזקים אותה ומחלישים את אירופה עוד יותר. באותו הזמן נשמעות אצלנו טענות כאילו אנחנו האשמים באובדן האהדה שהייתה כלפינו מיד לאחר הטבח. זהו ניסיון נוח להאשים את הממשלה כששוכחים שאת היהודים אוהבים באירופה כשהם על הצלב, ואילו יהודי שיורד מהצלב ומתחיל להחטיף לרודפיו בניגוד למצופה ממנו (ובעוצמה המעוררת קנאה מצד אלו שכבר לא מסוגלים להתגונן), זה כבר בלתי נסבל. ההלקאה העצמית מלווה באמירות על כמה רע כאן וכמה טוב שם, והמסקנה היא רילוקיישן למקומות "שפויים" כמו ברלין או פריז. על זה נאמר: עכשיו באים? בדיוק במסיבת הסיום?
אירופה הנמצאת במצב נואש פיתחה אובססיה לפלסטינים ומנסה להקים להם מדינה. באותה אירופה שבה הונף הצלב כסמל האנטישמיות הדתית, ולאחר מכן התנוסס בה צלב הקרס כסמל האנטישמיות הגזעית, מורם כעת הדגל הפלסטיני, סמל האנטישמיות הלאומית, שבאמצעותו מנסים להרוס את ישראל.
אנו עדים לתמונה מתוך מעשייה אירופית טיפוסית כשעל ערש דווי שולחת המכשפה את ידה אל העלמה שנואת נפשה ומנסה לגרור אותה עימה אֱלֵי קבר. וכדברי קרל מרקס, "ההיסטוריה חוזרת על עצמה, קודם כטרגדיה ואחר כך פארסה" - האנטישמיות לדורותיה נגד היהודים שחיו באירופה הייתה טרגדיה איומה. האנטישמיות האירופית כיום, כשהיבשת גוססת והיהודים מוגנים במדינתם המשגשגת, החזקה והאופטימית, זו פארסה.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.10.25
