בנסיבות שאליהן נקלעה ישראל מאז 7 באוקטובר – הסכם גרוע עדיף על המשך ההידרדרות. אבל ההסכם פורסם. וזה הסכם מצוין. כל כך מצוין, שהוא מציב סימני שאלה. זה אמיתי? חמאס יסכים? לפחות לפי הצגת הדברים של טראמפ – מדובר בהרבה יותר מהסכם. מדובר בפתיחה של פרק חדש במזרח התיכון.
הבעיה היא שאנחנו במזרח התיכון. וזה לא כל כך פשוט. נניח להתנגדויות הצפויות בתוך הקואליציה הנוכחית. הן השפיעו בעבר. לא הפעם. הבעיה הייתה ונותרה ארגון הטרור חמאס, שהגיע בשנתיים האחרונות להישגים חסרי תקדים. המטרה של חמאס לא הייתה להגיע להפסקת אש. המטרה הראשונה הייתה להוביל את ישראל למפולת מדינית. המטרה הושגה. המטרה הנוספת היא להעביר את ישראל ממפולת מדינית לקריסה מדינית. ועדיין לא ברור, למרות האופטימיות, אם חמאס יוותר על הנשק הבלתי קונבנציונלי שיש לו ביד.
הקונספציה הקבועה של ממשלת ישראל, ולא רק, היא ש"הלחץ הצבאי יאלץ את חמאס לסגת מעמדותיו". מעניין מה עוד צריך לקרות כדי שיהיה ברור שקונספציית ההפחדה, ההרתעה והחורבן – נחלה כישלון חרוץ. זו קונספציה מערבית, רציונלית, שגורסת שאיום בחורבן, או חורבן של ממש, מובילים את הצד הנפגע לוויתורים ולפשרות. אלא שזה לא ההיגיון הג'יהדיסטי. להפך. החורבן ברצועה הוא הנשק היעיל ביותר במערכה נגד ישראל. ההפסד בקרב הוא הניצחון במערכה.
לא היה ואין ג'נוסייד. לא הייתה ואין הרעבה. אבל גם אם היו ג'נוסייד והרעבה – זה הדבר האחרון שמטריד את חמאס. משום שהקמפיינים הללו הם ההצלחה של חמאס, בסיוע אינספור אידיוטים שימושיים ברחבי העולם החופשי. הקמפיינים הללו העלו את מפלס השנאה לישראל. הקמפיינים הללו כבר גורמים לסנקציות כלכליות. הקמפיינים הללו הם הנשק שאולי, כך מקווה חמאס, יעבירו את ישראל ממפולת לקריסה. בניינים הרוסים? עוד גופות של ילדים הרוגים? מצוין. זה הנשק נגד ישראל. ועם הנשק הזה ישראל מאיימת על חמאס? כן. זו הקונספציה.
אולי אנחנו בנקודת מפנה
יש שינוי. בימים האחרונים זה לחץ ערבי מסיבי על חמאס. כך שאולי אנחנו בנקודת מפנה. כדאי רק להזכיר שבסוף שנת 2000 הציג ביל קלינטון את מתווה השלום הקרוי על שמו. הפלסטינים קיבלו מדינה על 96% משטחי יהודה ושומרון, את כל רצועת עזה, את חלוקת ירושלים וקרן שפע נדיבה, בינלאומית, לפתרון בעיית הפליטים. המדינות הערביות המובילות תמכו במתווה. שגריר סעודיה בארה"ב, בנדר בן סולטן, הפעיל לחץ על ערפאת, דקות לפני שהוא יצא לבית הלבן. "אם תסרב זו לא תהיה טרגדיה. זה יהיה פשע", הוא אמר לו. זה עזר? ערפאת נסע לבית הלבן וביצע גם פשע וגם טרגדיה. האינתיפאדה השנייה רק התגברה. המחבלים זרעו מוות בישראל, ומוות גדול הרבה יותר בקרב הפלסטינים עצמם.
טראמפ כבר משוכנע שיהיה הסכם. אלא שהוא יצרן של בשורות שווא. גם לפני פסגת אלסקה עם פוטין, באוגוסט, פיזר טראמפ ניחוחות של אופטימיות. מאז מלחמת רוסיה-אוקראינה רק החריפה
אחרי שערפאת ציפצף על לחץ כלל-ערבי, אין ודאות שדווקא חמאס ייכנע ללחץ. משום שהמטרה העיקרית של חמאס הייתה ונותרה ערעור מעמדה של ישראל. לא צבאית. אסטרטגית. ולמרות זאת, מכל הלחצים כולם – הלחץ הערבי הוא החשוב ביותר. למדינות ערב יש שיתופי פעולה אדירים עם ארה"ב. ומבין כלל המדינות הלוחצות – ההשפעה של מדינות האחים המוסלמים, קטאר וטורקיה, קצת יותר משמעותית. כך שהלחץ הישראלי לא מרתיע את חמאס. אין צורך באשליות.
טראמפ כבר משוכנע שיהיה הסכם. הלוואי. אלא שטראמפ הוא יצרן בלתי נלאה של בשורות שווא. גם לפני פסגת אלסקה עם פוטין, בחודש אוגוסט, פיזר טראמפ ניחוחות של אופטימיות. מאז אותה פסגה מלחמת רוסיה באוקראינה רק החריפה. זה טראמפ. לא תמיד הוא מחובר לחלוטין למציאות. כך שלצורך אופטימיות יש צורך בסימן אחר.
נדמה שדווקא שיחת נתניהו עם אמיר קטאר מצביעה על כך שאולי בכל זאת הפעם זה רציני. הרי זו התנצלות תמוהה. זו התנצלות שכבר זוכה לאינספור תגובות שליליות מצד ימין. סמוטריץ' כבר הרחיק עד הסכם מינכן. אבל איך אמרו במערכון של הגשש החיוור: "תהיה גבר. תשפיל את עצמך". בנסיבות שנוצרו, ההתנצלות היא הדבר הנכון, בתנאי שהיא מקדמת או אפילו מובילה להסכם.
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזיאחרי שנתיים כל כך קשות, אנחנו עם שמחכה לבשורה. אתמול קיבלנו אותה מפיו של נשיא ארה"ב. פה ושם היא נשמעה מוזרה, מבולבלת, אבל כשמפרידים בין המוץ לתבן – היו שם, בנוסף להסכם עצמו, הרבה מאוד דברים חיוביים ומעוררי תקווה. גם אם רק השלבים הראשונים יתגשמו, זו הדרך שבה ישראל יכולה לצאת מהמלכודת של חמאס. אבל הכדור אצל חמאס, כך שסימני השאלה עומדים בעינם. אלא שהפעם לשם שינוי – יש גם תקוות לעצירת המפולת. אינשאללה.
