לא במקרה בחר נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, בנאומו הקבוע מדי שנה בטקס סיום מחזור באקדמיה לשוטרים, כדי לשגר הזמנה לנשיא טראמפ להגיע למעמד החתימה על העסקה שנידונה כעת במו"מ בשארם א-שייח'. השוטרים המצרים, נגדים וקצינים, מעורבים עמוק בשמירה על נקודות התורפה בסיני. הם הכי קרובים פיזית לרצועת עזה, יותר מאנשי זרועות כוחות ביטחון אחרים. הם גם בעלי המשכורות הנמוכות מבין כוחות הביטחון, וחלקם עושים "עבודות מהצד", והם אלה שספגו את האבידות הקשות מידי ארגוני הטרור. והכי חשוב, הם אלה שפיקחו על השמדת המנהרות בעזה, אלה שהובילו נשק וציוד צבאי מתוך הרצועה ואליה.
א-סיסי מפקח על השיחות בשארם א-שייח' מארמונו בקהיר. בבת אחת מצרים מחזירה לעצמה את המעמד הבכיר שאיבדה בשנים האחרונות לטובת יורש העצר בן סלמאן בסעודיה. אם היורש זכה אצל טראמפ לתואר "הפיקח", וארה"ב נערכת להשקעות סעודיות גדולות, א-סיסי נאלץ להסתפק בתואר "הגנרל" אצל טראמפ, כשניכר היה שהבית הלבן והעומד בראשו לא ממש מחבבים את נשיא מצרים.
מצרים מכירה היטב את כמיהתו העצומה של טראמפ לזכות בפרס נובל לשלום. כשא-סיסי מזמין אותו כבר עכשיו להשתתף בטקס החתימה על ההסכם הצפוי, אם אמנם יושג בין ישראל לחמאס, הוא יודע שעין גדולה של טראמפ פוזלת לוועדת הפרס באוסלו והשעון מתקתק. יום שישי הוא היום שנקבע להכרזה על הזוכה בפרס נובל לשלום, וא-סיסי דאג להזמין את הנשיא האמריקאי במועד המדויק. סביר להניח שהמועד הזה יילקח בחשבונות המורכבים של חברי ועדת פרס נובל.
כדאי לשים לב לנדבך נוסף בנאומו של א-סיסי באקדמיה המצרית לשוטרים: הוא דיבר על המצב הכלכלי הקשה במדינות האזור, ועל מצבה הקשה במיוחד של מצרים בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, ספקיות החיטה למצרים. מאז המלחמה המצב הידרדר עוד יותר ומצרים נאלצה למכור נתחים משטחה לסעודיה ולאבו-דאבי. גם קטאר, איך לא, הצליחה להשתלט על שטחים במצרים והזרימה כספי סיוע.
מצרים מכירה היטב את כמיהתו העצומה של טראמפ לזכות בפרס נובל לשלום. כשא-סיסי מזמין אותו כבר עכשיו להשתתף בטקס החתימה על ההסכם הצפוי, הוא יודע שעין גדולה של טראמפ פוזלת לוועדת הפרס והשעון מתקתק
ועניין נוסף שהנשיא א-סיסי הסתפק ברמיזות עבות לגביו נוגע בכבוד המצרי, ומרפרף על מסע הרכש הצבאי שביצעה מצרים המרוששת. אין סיבה לדאגה, הבהיר אתמול הנשיא המצרי, אף אחד לא יפיל שערה אחת מראשנו ולא יאיים על ביטחוננו.
טראמפ, נכון לאמש, עוד לא השיב להזמנת א-סיסי, שאחריה דלפו ידיעות על אפשרות שהנשיא האמריקאי יבקר גם בישראל. למעשה, כבר אתמול הכל היה ערוך ומוכן: שליחי הבית הלבן כבר הבהירו שלא יעזבו את שארם א-שייח' בלי הסכם, וא-סיסי כבר קודח מהתלהבות ומבהיר ש"אני מקבל דיווחים מעודדים מאוד מהשיחות לסיום המלחמה בעזה".
מה לגבי ישראל? מעניין יהיה לעקוב אחרי מערכת היחסים בין א-סיסי לראש הממשלה בנימין נתניהו אם יושג ההסכם. היחסים צפויים להתחמם כלפי חוץ: נתניהו יטלפן לארמון הנשיאות או להפך, וייתכן כי בשיחה ההיא נתניהו יוזמן לפגישה עם הנשיא המצרי. הם מכירים אחד את השני לגמרי לא רע. שיחות טלפון, פגישות וניירת מודיעינית. אבל הממד האישי חסר. שאלה מעניינת לא פחות היא מה יעשה ההסכם למערכת היחסים בין אזרחי שתי המדינות. נתניהו אדיש, א-סיסי עוד לא דואג להשתיק את הקולות הנוראיים במצרים. הוא נערך, אני שומעת, לארח קבוצה של משפיענים ישראלים צעירים במצרים ולהפגיש אותם עם מקביליהם המצרים. זה העתיד, א-סיסי מתעקש.
פורסם לראשונה: 00:00, 09.10.25
