משלחת סורית המורכבת מדיפלומטים ופקידים בכירים במשרד החוץ בדמשק נחתה לפני יומיים בעיר הגרמנית בון. על סדר היום: דיון על החזרת מיליון הפליטים הסורים בגרמניה למולדתם. אלא שרובם המוחלט מתעקש להישאר. חלקם הגדול מותחים ביקורת גלויה לא רק על משטר אסד אלא גם על המשטר החדש, של אחמד א-שארע (אל ג'ולאני). רבים מהם כבר קיבלו אשרות שהייה ממושכת, חלק גדול השתלבו במעגלי העבודה. בגרמניה מנסים לפעול להגירה בהסכמה, אבל בינתיים המספרים מאכזבים.
במקביל נחת בגרמניה הקונסול הסורי שערק בפתאומית מנציגות ארצו בדובאי. זיאד זהר אלדין, בן העדה הדרוזית התמנה למשרה הנחשקת בעיר הנוצצת לפני שנתיים, בעידן הנשיא הנמלט אסד. הקונסול שלח לפני שלושה חודשים את בתו ללימודים באחת האוניברסיטאות בגרמניה, וצירף אליה את רעייתו ושני ילדיו. ביום ראשון הודיע בראיון שהוקלט מראש שהוא עוזב את משרד החוץ הסורי, "בגלל מעשי האכזריות של השלטון החדש נגד בני העדה הדרוזית ותושבי מחוז סווידא בדרום סוריה". ההודעה נחתה בצלצול מחריש אוזניים. משרד החוץ בדמשק הזדרז לשלוף מסמך הטוען כי הקונסול נקרא לחזור לארצו כבר בחודש שעבר בשל "היותו אחד מתומכי המשטר הישן". לא ברור מתי יצאה ההודעה ומדוע כל הדיפלומטים הסורים שהתמנו בעידן הקודם לא נדרשו גם הם להתפטר. עורכת דין סורית המתגוררת בגרמניה כבר הגישה תביעה נגדו, בטענה שגנב אוצרות יקרי ערך מבניין הקונסוליה בדרכו לגרמניה.
איך כל המהומה הדיפלומטית מתחברת לישראל? בהופעתו מול המצלמות הודיע הקונסול לשעבר, שהוא תומך באיש הדת הדרוזי חכמת אל-היג'רי שקורא להעניק לדרוזים מעמד אוטונומי, במיוחד אחרי הטבח הנורא שביצעו כוחות המשטר הסורי החדש לפני שלושה חודשים. מאות הרוגים, אלפי פצועים, ועוד אלפי נמלטים תקועים. אל-היג'רי קשור חזק לישראל. מאות דרוזים סורים, ביקרו השנה בישראל , ודרוזים ישראלים הצליחו להיכנס לשטח סוריה. "הקשר ביננו הדוק", הסביר אל-היג'רי בתקשורת הסורית. וראש הממשלה נתניהו הפתיע בהודעות לפיהן ישראל לא תסבול כל פגיעה בבני העדה הדרוזית בסוריה. ישראל העבירה סיוע במיליוני דולרים לדרוזים בדרום סוריה בעוד השר רון דרמר נועד ארבע פעמים מאז, באירופה, עם שר החוץ אסעד א-שיבאני.
בינתיים דובאי החליטה לא להגיב. גם גרמניה שותקת לפי שעה. לא ברור האם בסופו של דבר יידרש הקונסול הסורר לוותר על מעמד הפליט ולחזור לארצו
חזרה למהומה הדיפלומטית: בינתיים דובאי החליטה לא להגיב. גם גרמניה שותקת לפי שעה. לא ברור האם בסופו של דבר יידרש הקונסול הסורר לוותר על מעמד הפליט ולחזור לארצו. הפרשה הזאת, שעוד לא הסתיימה, מעוררת עניין גם אצלנו. ישראל מתנהלת בשני מישורים מול סוריה - מצד אחד הקשרים שצפויים להימשך בין דרמר (וימשיכו גם אחרי פרישתו המתוכננת מהממשלה) לשר החוץ שיבאני. ובמסלול המקביל, הקשרים שהתהדקו בחודשים האחרונים בין בני העדה הדרוזית אצלנו לאחיהם בסוריה, בעידוד ישראלי מלא. אל-היג'רי, בהחלטה מפוכחת, ממעט כרגע להתבטא. חשוב עכשיו לעקוב אחרי התחרות הלא רשמית, הלא מוכרזת בין סוריה ללבנון: מי תתקרב ראשונה לישראל. האם נשיא לבנון וראש ממשלתו יצליחו להתגבר על המוקשים מול חיזבאללה? או שמא א-שארע יקדים אותם כי בסופו של התהליך ילך לשיתופי פעולה כלכליים עם ישראל. התחרות בעיצומה. סורים ולבנונים שפגשתי לאחרונה, ביניהם פקידי ממשלה, מסרו ש"משהו מרתק מתבשל על אש קטנה".
