לחיוכים האלה טליה ברמן, אמא של גלי וזיו ברמן, התאומים החטופים מכפר עזה, חיכתה. לפני שבוע וחצי זה סוף-סוף קרה והיא עדיין לפעמים לא מאמינה. כל רגע קטן של שפיות, כמו קפה על המרפסת או שיחת טלפון של בן לאמא, הוא גלולה מזוקקת של אושר.
"738 ימים של פחד, של חוסר אונים ושל מלחמה עם עצמי בין ליפול ולהישבר לבין לקום כל בוקר מהמיטה", היא אמרה השבוע ל"7 ימים". "המהירות והטלטלה בין 'אין כלום' לבין זה שבוקר בהיר אחד בשעה 8:00 הם כאן, על הרכב של הצלב האדום, בלתי נתפסות. גלי וזיוי שלי בבית! הטלפון מצלצל ופתאום על הצג גלי או זיו. זה מהמם.
החלום הגדול שלי, לשבת במרפסת ולראות אותם יושבים ושותים קפה של בוקר, התגשם. אני צריכה לצבוט את עצמי שאני לא חולמת, הולכת עשרות פעמים ביום לגעת בהם, לחבק אותם, לתת נשיקה על הראש. עכשיו זה זמן שיקום, זמן טיפול בהם ובעצמנו. לפעמים חלומות מתגשמים".
רק בשביל לקבל חיבוק
חיבוק אמיץ מחבר בכניסה לבית החדש. ככה נראים הימים האלה: עוד חיבוק, עוד נשיקה, עוד אחיזה בחיים ומרפא לגעגוע הכבד שנמשך שנתיים שלמות. ברקע: האם טליה.
יוצאים לדרך חדשה
התאומים עוזבים את מחלקת השבים בבית החולים שיבא בתל השומר ביום ראשון השבוע, אחרי שעברו סדרת בדיקות שאיפשרו את היציאה לביתם החדש בבית גוברין. בין הציוד בלט מה שכבר הפך למזוהה איתם - הכדורגל.
מחוברים
האחים ברמן שוב בהרכב מלא: התאומים גלי וזיו והאחים הגדולים שלהם, עידן ולירן, שלא הפסיקו להילחם למען שחרורם ביחד עם האם טליה.
לב צהוב
עוד לפני הכניסה לביתם החדש בבית גוברין לתאומים ברמן היה טקס קריטי לעשות: חבר הגיע עם מברגה והם תלו דגל של הקבוצה שלהם - מכבי תל אביב. רק אחרי שהוא התנוסס על המרפסת הם יכלו באמת להרגיש בבית.
האחות הלא-רשמית
אמילי דמארי, ששוחררה אחרי 471 יום בשבי, הצהירה מהרגע הראשון שעד ששני חבריה הטובים משכונת דור צעיר בכפר עזה לא ישוחררו גם הם, היא לא תוכל להשתקם. מאז נלחמה ונאבקה כדי להגיע לרגע הזה: חיבוק משותף איתם. ב-7 באוקטובר, כשמתקפת חמאס החלה, אמילי סימסה לגלי: "אני מפחדת", והוא מיד התייצב אצלה. הם נחטפו יחד לעזה. השבוע חשפה אמילי כי ב-40 הימים הראשונים לשבי היא הוחזקה עם זיו. "אני נזכרת בלילות הארוכים, איך החזקנו האחד את השני, בשיחות הנפש שאפילו בדור צעיר לא דיברנו אף פעם", שחזרה.
השבוע היא הגיעה אליהם כדי לצפות ביחד בדרבי התל־אביבי בין מכבי - הקבוצה שאותה הם אוהדים - להפועל. הדרבי פוצץ, המשחק לא קרה, אבל העיקר שהם יכלו שוב לשבת ביחד. מזל שיש להם גם את ליגת האלופות. "ניצחנו, שרדנו, אתם קולטים? אנחנו פה ביחד!" כתבה להם השבוע, "הלב שלי מתמלא בכל נשימה שלכם. בכל חיוך. מהיום לא נפרדים יותר".
פורסם לראשונה: 00:00, 24.10.25
