שום דבר לא חדש ביחסים בין האו"ם לבין סוגיות של יהודים ופליטים. כבר ב-1935 התפטר ג'יימס מקדונלד מתפקידו כנציב האו"ם לפליטים. מכתב ההתפטרות שלו, שנשלח למזכ"ל חבר הלאומים, ג'וזף אוונול, הוא כתב אישום לא רק נגד הנאצים, שרדפו יהודים, אלא גם נגד האדישות של המדינות הדמוקרטיות לבעיית הפליטים היהודים.
עברו 90 שנה. הנציבות ההיא עברה גלגולים, ובמקומה הוקמה נציבות האו"ם (UNHCR) שמטפלת בכל הפליטים בעולם. באותו זמן הוקמה גם סוכנות אונר"א (UNRWA), שמטפלת בפליטים הפלסטינים בלבד. לא היה שום צורך, מלכתחילה, להקים סוכנות נפרדת לפלסטינים. אבל הפוליטיקה אז, כמו היום, הייתה שיקול מכריע. נציבות האו"ם טיפלה בקרוב ל-50 מיליון פליטים, והם לא פליטים יותר. אונר"א פעלה בכיוון ההפוך. לא רק שבעיית הפליטים לא נפתרה, אלא שהיא הלכה והחמירה. מכ-711 אלף הם צמחו לקרוב לשישה מיליון, שהם צאצאי הפליטים. האבסורד הזה נמשך. והמערב משלם – כ-40 מיליארד דולר מאז הקמת אונר"א – לא כדי לפתור את הבעיה, אלא כדי להחמיר אותה. הרי זה היה, לפי הצהרות עוד ועוד מנהיגים ערבים, מכשיר חשוב לצורך טיפוח זכות השיבה במטרה להוביל לחיסולה של ישראל.
רוב התקציב של אונר"א מוקדש לחינוך. לפי המחקר הרציני ביותר בנושא, מנובמבר 2023, של מכון IMPACT-se, "ספרי הלימוד נותרו אנטישמיים בגלוי וממשיכים לעודד אלימות, ג'יהאד ומות קדושים בעוד שלום אינו נלמד כעדיף או אפילו אפשרי". דא עקא, שכל ממשלות ישראל בחרו במדיניות של "שקט תעשייתי".
שנים של שטיפת מוח, שנים של הסתה, בחסות ה"חינוך" של אונר"א, באו לידי ביטוי ב-7 באוקטובר. לא כל אנשי אונר"א היו חברים בחמאס. אבל כל הנוח'בות הם בוגרי מערכת החינוך של אונר"א. אחרי שנים של ביקורת – כולל החלטות של פרלמנט האיחוד האירופי לעכב תקציבים עד להפסקת ההסתה – שום דבר לא השתנה. וצריך להיות פתי מדופלם כדי להאמין שמשהו עומד להשתנות.
ישראל החליטה, קצת באיחור, להפסיק את שיתוף הפעולה עם אונר"א. מדובר בצעד שהיה חייב להתבצע כבר לפני הרבה שנים. בעקבות ההחלטה של ישראל, החליטה עצרת האו"ם לבקש חוות דעת מבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ). בתגובת ישראל לבקשה נכתב: "כפי שאישר האו"ם עצמו, עובדי אונר"א השתתפו באופן פעיל בפיגוע הנורא של 7 באוקטובר 2023 על שטח ישראל. הם רצחו וחטפו אזרחים ישראלים, חטפו גופות ובזזו רכוש. מתקני אונר"א שימשו כמרכזי פיקוד ושליטה צבאיים של חמאס, מקומות מסתור ומתקני אחסון נשק; הם גם שימשו את מערכת מנהרות הטרור התת-קרקעית הנרחבת של חמאס... כישלונה של אונר"א לעמוד במנדט שלה ולקיים את עקרונות היסוד של ניטרליות, אובייקטיביות ועצמאות, אשר האו"ם הודה זה מכבר כי הם חיוניים למתן סיוע הומניטרי, הוא חמור ובלתי ניתן לערעור".
חוות הדעת, שפורסמה בשבוע שעבר, הייתה צפויה. היא קובעת שישראל חייבת לאפשר לאונר"א לפעול. תשעים שנה בדיוק עברו מאז מכתב ההתפטרות של מקדונלד, על הפקרת הפליטים היהודים. בעיית צאצאי הפליטים הפלסטינים הייתה צריכה לעבור מן העולם, לוּ רק הקהילה הבינלאומית הייתה מעניקה להם בדיוק אותו טיפול כמו לכל פליטי כל העולם. אבל כמו כמעט כל החלטה בנושא, גם החלטת ה-ICJ לא עוזרת לפלסטינים. היא רק מבטיחה שלא יהיה שום שינוי. הפלסטינים ישלמו את המחיר. בחסות החלטות האו"ם וה-ICJ יצמח עוד דור של ג'יהאדיסטים. חלקם, כדאי לשים לב, יגיע למדינות המערב. וגם הן ישלמו את המחיר. העיקר שהתקבלה עוד החלטה בינלאומית נגד ישראל.
