בית החולים סורוקה בבאר שבע מייצג היטב את מצבה של בירת הנגב. על אף שהוא משרת למעלה ממיליון אנשים בכל רחבי הדרום, מאז שנפגע מטיל במלחמה מול איראן, המקום טרם שוקם וחייהם של התושבים בנגב הזקוקים לטיפול רפואי, נמצאים בסכנה תמידית. אלא שההזנחה אינה רק בבית החולים, כי אם בעיר כולה.
1 צפייה בגלריה
בית חולים סורוקה לאחר הפגיעה מהמטח האיראני
בית חולים סורוקה לאחר הפגיעה מהמטח האיראני
לא שוקם. סורוקה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
העשור האחרון היה רע מאוד עבור באר שבע. בשנת 2015 העריך הביטוח הלאומי את מספר התושבים בה ב-203,500 - ואילו כיום הוא מוערך ב-215,796. כך, העיר גדלה בעוד כ-6% תושבים בלבד, כשהתושבים שלה בורחים לערים כמו אופקים ויישובי הלווין בחיפוש אחר איכות חיים.
דוח קרן מיראז השנתי "הדו"ח לזקן", יחד עם המועצה האזורית רמת הנגב, מציג נקודת מבט פסימית. בכל הנוגע לעיר באר שבע, נשאלת השאלה מה קרה? מדוע תושבי העיר בורחים ממנה לערים אחרות? העיר עצמה גדלה והתרחבה מבחינה גיאוגרפית, אבל היא סובלת, עדיין, מתדמית לא טובה. השכונות הישנות עדיין נראות מוזנחות, חרף נוכחות גדולה של אוכלוסיית סטודנטים צעירה והיותה גורם משיכה למי שמבקש להשקיע בנדל"ן. העיר העתיקה עדיין נותרה, ברובה, מוזנחת, ואינה נמצאת בראש סדר העדיפויות הממשלתי, ראו מקרה סורוקה למשל.
אהוד עוזיאל, מ"הצוות הירושלמי" לעיצוב מדיניות, ואחד ממחברי הדוח, הסביר כי הבחירה בנתוני ביטוח לאומי נבעה מהעובדה שלפני עשור החליטו לקחת את נתוני ביטוח לאומי. נתוני ביטוח לאומי הם יותר עכשוויים ומראים מי גר בפועל בעיר ולא רק מי רשום בה. עוזיאל אמר כי "צריך להסתכל על התמונה המלאה של הנגב. יש בנגב צמיחה דמוגרפית מרשימה, הנתונים הדמוגרפיים משקפים את ההתחזקות של הנגב".
קיפאון בבירת הדרום
אז מדוע באר שבע דורכת במקום? "הערים הבינוניות חתמו על הסכמי גג מוקדם יותר, ומחירי הדיור זולים יותר. באופקים אנחנו יודעים שחלק גדול מהאוכלוסיה הם משפרי דיור מבאר שבע. ראש העיר באר שבע היה מהראשונים לדבר על חיזוק איכות החיים. היתר הלכו אחריו. נוצרה תחרות טובה. אני מנחש שגם בבאר שבע נראה גידול משמעותי".
השבוע פרסם ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ' כי העירייה הגישה למשרד האוצר ולראש הממשלה נתניהו חוות דעת שערך עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועמ"ש. בחוות הדעת נטען כי יש להחזיר את הטבות המס לעיר.
בסקר שנערך עבור הדוח עלה כי 52% מתושבי הנגב ציינו כי הם שוקלים לעזוב את הנגב. מדובר בעלייה של 14% לעומת שנה שעברה. אך מחצית מאלה שאמרו שהם שוקלים לעזוב ציינו כי פתרונות כלכליים כמו תעסוקה והטבות מס יסייעו להשאיר אותם באזור. אבל הטבות מס הן לא חזות הכל.
אפרת איבגי (38) היא רכזת הצמיחה הדמוגרפית של עיריית אופקים מזה ארבע שנים, לאחר שלפני כ-6 שנים עזבה את באר שבע כדי להקים משפחה: "לא חשבתי על הטבות המס בזמנו. חשבתי על שיפור איכות החיים. בעלי היה בן המקום והיו הזדמנויות לדיור בר השגה. היינו זוג צעיר ויכולנו להרשות לעצמנו לקנות בית חדש בשכונה צעירה. כ-60% מהאוכלוסייה שמגיעה לאופקים היא מבאר שבע".
אתמול התפרסמו נתוני החינוך, ובאר שבע היא אחת הרשויות הגדולות שמשתרכות מאחור. אם לשתי בנות קטנות שעברה מבאר שבע ליישוב גבעות בר לפני 3 שנים אמרה: "החלטתי לעזוב בגלל החינוך. אולי הייתי נשארת בעיר אם היו מסגרות טובות יותר לילדים".
בעירייה הסבירו אתמול כי "אין סטגנציה. יש גידול איטי". כך או כך, נקודת האור היא מעבר קריית התקשוב והמודיעין לנגב ולבאר שבע, והמעבר של חברות היי-טק לנגב.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.10.25