מעטפה בסיווג "סודי ביותר" שהובאה לדיון החסוי של ועדת החוקה של הכנסת ביום שלישי בהעמדתם לדין של פושעי הנוח'בה ב-7 באוקטובר, הפיחה אופטימיות במשתתפי הישיבה. המעטפה הכילה חוות דעת מפורטת מאת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שפירטה את הסטטוס המשפטי (תיעוד וראיות) וכל המידע הרלוונטי לתיקי האישום שכבר הוכנו בפרקליטות מחוז דרום, ניתוח סעיפי האישום האפשריים, לצד ציון סעיפי האישום הבעייתיים וכן ההשלכות במישור הדין הבינלאומי שיכולות להיות להם, ופתרונות לצידן. למעשה העניקה מיארה ליוזמי החקיקה הנדרשת למהלך, יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), אור ירוק להמשיך ביוזמה.
בתום הדיונים השבוע התברר שלראשונה מאז קום המדינה עשויה הפרקליטות להשתמש בכתבי האישום לאו דווקא בעבירה של "השמדת עם" אלא גם בסעיף של "פגיעה בריבונות", המתייחס למי שעשה מעשה בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה. העונש – מיתה או מאסר עולם.
1 צפייה בגלריה
מחבלי נוח'בה בכלא עופר. "החקיקה חייבת להיות בקונצנזוס, לא ייעוץ משפטי נגד ממשלה ולהפך"
(צילום: עמית שאבי)
היתכנות משפטי הנוח'בה
חוות דעתה של מיארה קידמה את היתכנות משפטי הנוח'בה, אבל אנחנו עדיין לא שם. לא רק שהחקיקה הנדרשת לצורך כך תימשך לאורך כל מושב החורף, את ההחלטה "ללכת על זה" תקבל המערכת המדינית – כלומר ראש הממשלה – תוך שקילת היבטים בינלאומיים. נתניהו, בשיתוף גורמי הביטחון, יכריע גם אם לערוך את משפטיהם של 300 המחבלים כמשפטי ראווה, ששכרם עלול לצאת בהפסדם, או בדלתיים סגורות, ובכך לאבד אפקט הסברתי.
עד כה דחו נתניהו וראשי זרועות הביטחון את רגע ההחלטה בנושא בעיקר משתי סיבות – החשש לחיי החטופים והקשיים באיסוף הראיות והעדויות בשטח שהוא אזור מלחמה. אף על פי כן צוותים של המשטרה, השב"כ ופרקליטות מחוז דרום החלו להכין את התיקים להגשה.
השבוע בדיון בוועדה בישר עו"ד ארז פדן, פרקליט מחוז דרום: "מדובר בחקירה חסרת תקדים בהיקפה שלא הייתה כדוגמתה בישראל ודומני בעולם. היא כוללת מספר רב של חשודים שנתפסו בשלוש פעימות – ב-7.10, כמה ימים אחרי – במסגרת טיהור השטח, והפעימה שממשיכה עד היום במהלך התמרון. אנחנו חוקרים עשרות זירות של מוקדי הטבח וההרס". לאחר עבודת המטה המקיפה גובשו טיוטות כתבי אישום נגד המחבלים.
אחת הבעיות העולות היא החשש מפני השפעה לרעה על דימויה של ישראל כמי שאינה מנהלת משפט על פי אמות מידה בינלאומיות. למשל, אין לשכוח שחוק שהועבר לפני למעלה משנה בוועדת החוקה אסר על הסניגוריה הציבורית להעניק למחבלי הנוח'בה הגנה משפטית, מה שפתח אפשרות לעורכי דין זרים שיהפכו את ישראל לאשמה בטבח, שלא לדבר על כך שהמשפט יהפוך גם למשפט נגד הכיבוש הישראלי בשטחים ובעזה.
את רוטמן ומלינובסקי זה לא מעסיק. "אנחנו כמחוקקים חייבים לומר את האמירה הערכית ולא נכניס את עצמנו למסננת שיצר בית המשפט הישראלי או הבינלאומי", אמר רוטמן במהלך הדיונים. ואמנם, עם חזרת החטופים שבו הח"כים לקדם ביתר שאת את ההעמדה לדין. אליהם הצטרף גם שר המשפטים יריב לוין, ויש האומרים שהצטרפותו נובעת ממסר שקיבל מנתניהו ללכת על זה (וגם מהפריימריז שעומדים בפתח). מכיוון שההחלטה הסופית תונח לפתחו של ראש הממשלה, יש הטוענים, ברוח הימים האלה, שייתכן שגם לקטארים, באמצעות ממשל טראמפ, יהיה מה לומר בנידון.
לסטות מדיני הראיות
השלד המשפטי שגובש בוועדה מציע להקים בית דין מיוחד – טריבונל - בית דין קבוע לעבירות לפי חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם. 15 השופטים שימונו לטריבונל יעסקו רק בתיקים אלה. עוד מוצע כי בית הדין יהיה רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים במשפט פלילי, ושר המשפטים יהיה רשאי לקבוע הוראות נוספות בתקנות. כמו כן יוקם צוות היגוי במטרה לקבוע את מדיניות התביעה בהעמדתם לדין של הנאשמים באירועי 7 באוקטובר, וחבריו יהיו נציגי שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ.
עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה, התייחס לבעיות המשפטיות שאותן יש עדיין ללבן: "הצעת החוק אינה מונעת מהתביעה להעמיד לדין את משתתפי אירועי 7 באוקטובר בבית משפט פלילי רגיל בגין עבירות חמורות כמו רצח, חטיפה ועוד, אך מעצם יצירת ערכאה מיוחדת לכך היא מכוונת להעמדה לדין לפי חוק השמדת עם. שאלת מפתח היא האם מתקיימים התנאים המשפטיים להעמדה לדין בעבירה הזו.
"ייחודה של עבירת השמדת עם הוא בדרישת הכוונה המיוחדת – יש להוכיח כי המעשים הללו נעשו מתוך כוונה להשמיד קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית כולה או חלקה. ממבט אל הזירה הבינלאומית עולה כי קיימת מורכבות בהוכחת יסודות העבירה, ובפרט לעניין ההוכחה של הכוונה המיוחדת הנדרשת לצורך הרשעה".
גם מדברי עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול פשיעה חמורה במשרד המשפטים, עלה שקיימת בעיה משפטית לגבי עבירת השמדת עם. "בחנו לעומק את האפשרות להעמדה לדין בעבירה זו והתייעצנו עם מומחים עולמיים, כולל תובעים שניהלו תיקים בבתי דין בינלאומיים. עמדתנו היא שהעבירה הזו לא משרתת את המטרות שהציגו המציעים. יש קשיים מהותיים וסיכון משפטי. יש עדיפות להעמדה לדין בעבירות אחרות, לגביהן קיימת תשתית ראייתית עם סיכוי סביר להרשעה. הצטברותן מייצגת את המכלול של הפשיעה החמורה שהתרחשה ומאפשרת ענישה מאוד חמורה.
"עבירה של פגיעה בריבונות מתייחסת למי שעשה מעשה בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה. הראיות שאספנו בהחלט מבססות עבירה זו נוכח היקף המתקפה, משכה ותוצאותיה. עד היום לא הועמדו לדין נאשמים בעבירה זו. עבירה נוספת רלוונטית בחוק העונשין היא סיוע לאויב בזמן מלחמה - עבירה התנהגותית עם יסוד נפשי מיוחד, עבירה שנדונה בעבר בבתי המשפט, זכתה לפרשנות ומחבלים הועמדו בה לדין. עבירה נוספת היא מעשה טרור המוני לפי חוק המאבק בטרור. הצירוף של מכלול העבירות לא מייצר נטל ראייתי גדול, אך כל אחת מהן מבטאת פגיעה בערך מוגן, דבר שישליך בסופו של דבר על העונש".
יוזמת החוק, מ"מ היו"ר מלינובסקי, טענה כי יש לו חשיבות ביטחונית, לאומית, מדינית ובהשגת צדק למשפחות. "אין בחוק הזה קואליציה ואופוזיציה", אמרה, "לא ייעוץ משפטי נגד ממשלה ולא ממשלה נגד ייעוץ משפטי או פרקליטות. החוק חייב להיות בקונצנזוס, ונחוקק אותו בהידברות, כי אירועי 7 באוקטובר הם בעלי חשיבות עליונה עבור כולנו. כל מי שיושב בחדר, גם אם הוא חושב אחרת ממני, הוא פטריוט, וברור לכולנו מה צריך לקרות למחבלים שהשתתפו באירועים. יש דדליין לאירוע, אנחנו נחושים לקיים דיונים כל שבוע ולא תהיה פה מריחה".
ד"ר חגי ויניצקי, ראש מכון בגין למשפט וציונות: "אם לא נעמיד לדין בעבירה על השמדת עם זו תהיה טעות היסטורית, כשבהאג מנסים להאשים אותנו, אלה שהותקפו, בפשעים אלו".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.10.25
