הטקס בארמון הנשיאות המרהיב היה מרשים ומוקפד: 23 שגרירים חדשים בקהיר הגישו את כתבי האמנה שלהם לנשיא א-סיסי. זאת הפעם השנייה בתוך שנה שהנשיא המצרי מקיים "טקס קבוצתי" כדי להצטלם עם עשרות דיפלומטים מכל רחבי העולם, וביום שני השבוע סגר את המכסה. מי לא היה שם? ניחשתם נכון: שגריר ישראל החדש, אורי רוטמן, שלא הצליח אפילו לעבור את השלב הראשון של הגשת כתב מינויו, לפי הפרוטוקול, למשרד החוץ בקהיר.
כבר יותר משנה, מאז שהשגרירה אמירה אורון סיימה כהונה בת ארבע שנים, המשרה לא מאוישת ולשכת השגריר ריקה. רוטמן, ששירת קודם בשגרירות ישראל בירדן, מנהל בשלט רחוק את צוות הדיפלומטים והפקידים הישראלי-מצרי, כשהוא בירושלים והם ברובע מעאדי. בימים אלה מציינים 46 שנים לחתימה על הסכמי השלום בין ישראל למצרים. השגריר בתל-אביב ח'אלד עזמי כבר בדרכו לגמלאות, והשגרירות מתנהלת ביד רמה על ידי הקונסול.
תמונת המצב בשגרירות ישראל בירדן עגומה עוד יותר: שורת הבניינים המשמשים למשרדים ולמגורי הדיפלומטים הישראלים סגורה יותר משנתיים. כוחות המשטרה המקומיים מבטיחים שלא יפרצו, אבל מפעם לפעם נערכות הפגנות נגד "האויב הציוני". המלך עבדאללה השני הפסיק לתקוף את ראש הממשלה נתניהו "כי נמאס", אבל רעייתו, המלכה ראניה, שמוצאה פלסטיני, מותחת ביקורת קשה לאוזניים ישראליות. אין יותר טיסות מתל-אביב לעמאן, אבל גשרי המעבר בבית-שאן ובאילת פתוחים. מי שרוצה, שיעבור על אחריותו. רק 100 הפועלים הירדנים שעובדים בבתי המלון באילת חוצים את הגבול בעקבה.
תיירים מצרים לא מגיעים לישראל. אזרח מצרי יוכל להגיע רק בדרכון זר, ממדינה שלישית. לירדנים קל יותר: הם יוצאים לגדה המערבית ומתגנבים, אם החשש מתגובה קשה לא משאיר אותם בבית. משלוש מדינות ערביות דווקא מותר להגיע – מרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות, מדינות שלא חתמו על הסכם שלום וששגרירי ישראל לא ברחו מהן.
שאלתי השבוע קבוצת בכירים בצד המצרי ובצד הירדני מתי תסתמן ההפשרה. בצד הירדני מבהירים שרק אחרי שנתניהו יירד מהשלטון. בצד המצרי פירטו באוזניי שלא תהיה כניסת תיירים, אבל תהיה התקרבות מסוימת
שאלתי השבוע קבוצת בכירים בצד המצרי ובצד הירדני מתי תסתמן ההפשרה. בצד הירדני מבהירים שרק אחרי שנתניהו יירד מהשלטון. בצד המצרי פירטו באוזניי שלא תהיה כניסת תיירים, אבל תהיה התקרבות מסוימת. כשהתעקשתי לשאול מדוע סורבה כניסתו של השגריר הישראלי לטקס בארמון השיבו לי בפשטות שהסיכון גדול מדי: השגריר הוא הסמל. יותר מדי גופים נערכים להתנקש בחייו.
המהלכים מתנהלים עכשיו בדרג הגבוה ביותר. מצרים, שרחובותיה סוערים נגד ישראל, אוסרת הפגנות ומסתפקת במאמרים נשכניים בתקשורת. עבד אל-פתאח א-סיסי, "הגנרל", כפי שהגדיר אותו בזלזול הנשיא טראמפ, תופס פיקוד על הובלת מצרים בדרך למעמד הבכורה בעולם הערבי ומשגר את ראש המודיעין המצרי החדש, חסן רשאד, לביירות. על הפרק, לא תאמינו, עתיד יחסי ישראל עם לבנון.
רשאד אמנם בורח מהתקשורת, אבל נשיא לבנון ג'וזף עאון לא מסתיר את סעיפי "התוכנית הגדולה": למחוץ את חיזבאללה (הצבא הלבנוני לא מצליח) ולעשות הסכם "פתוח" עם ישראל, שילך ויתרחב עד להסכם שלום. כי מה יש ללבנונים, אומרים אנשי האקדמיה הבכירים בביירות, נגד ישראל?
