השבוע עומד בסימן 30 שנה לרצח רבין, ודומה שלא למדנו דבר מן ההסתה הפרועה שקדמה לו. מחול השדים האלים נגד הפצ"רית ואנשיה שב וממחיש עד כמה מילים יכולות להרוג, ועד כמה יש בינינו מי שאיבדו כל קשר למסריהם, שניכר כי מונעים משיקולים זרים.
לגופם של דברים, הארכת המעצר הראשונית בידי בית משפט השלום מחדדת את הטענה כי פרשת שדה תימן מסתמנת כאירוע שטרם נודע כמותו במערכת אכיפת החוק הצבאית. עומק השבר בארגון מטלטל גם את אלה ששירתו שנים רבות במערך זה בשורת תפקידים רגישים, ובהם כותב שורות אלה. הפרשה הקשה מחדדת, בין היתר, פערים מסוימים בעשיית פרקליטים צבאיים (יועצים משפטיים, תובעים וסנגורים כאחד), שמהווים נגזרת נוספת לפוליטיזציה שהתפשטה בשורות הצבא וסותרת במקרי קיצון את רוח צה"ל ועקרונותיו.
בעניינה של הפרקליטות הצבאית, שמשפיעה על אמון הציבור בצה"ל, מתחדד הצורך בגיבוש קוד אתי, שייגזר מתוך רוח צה"ל (דוגמת ההקפדה על טוהר הנשק, שחייב לחול בשינויים המחויבים גם על הארגון), אך יעמוד בפני עצמו ויגדיר את כללי העשה ואל תעשה בצומת דרכים רגיש וחורץ גורלות. קוד אתי שכזה לא יעסוק רק במחויבות הפרקליטות לדין, כקבוע בחוק השיפוט הצבאי, אלא בפרקטיקות שבין יועץ משפטי לנועץ, לרבות מפקדי הצבא; שבין תובע לסנגור צבאי; במחויבות ובכפיפות של הפרקליטות הצבאית לדין ולייעוץ המשפטי לממשלה; באתיקה ובציפייה המוגברת להפגנת האחריות בשיח עם התקשורת; בזכויות חשודים ובהיצמדות לעקרונות המשפט הצבאי, השואבים, בסופו של יום, מן הפרקטיקה האזרחית ועקרונות השיטה; ועוד.
גם לפני הפרשה העכורה הזו ובעיקר אחריה, הפרקליטות הצבאית הייתה ותיוותר כיפת הברזל הבלעדית של לוחמי ומפקדי צה"ל בהבטחת חופש הפעולה הצבאי והגנה עליהם, באמצעות מתן מעטפת משפטית מלאה ומקצועית לפעילות בשדה הקרב. ברור לכל, כפי שניתן לזהות כבר מהסנטימנט האנטי-דמוקרטי המתחדש של שר המשפטים לוין, כי חובבי ההפיכה המשטרית יתנפלו על פרשייה עכורה זו כמוצאי שלל רב, במטרה להאיץ את שאיפותיהם להחרבת מערכת אכיפת החוק, לרבות באמצעות המאמץ ההרסני לפיצול תפקיד היועמ"שית.
הפרשה מדגימה את הצביעות והסטנדרט הכפול של הממשלה ותומכיה: מחוגים מאד מסוימים עולה הדרישה לעמידה מוחלטת בהוראות החוק, נטילת אחריות אישית וציבורית ומיצוי הדין אחר טעות או מחדל
בהתאם, הפרשה מדגימה את הצביעות והסטנדרט הכפול של הממשלה ותומכיה: מחוגים מאד מסוימים עולה הדרישה לעמידה מוחלטת בהוראות החוק, נטילת אחריות אישית וציבורית ומיצוי הדין אחר טעות או מחדל. זאת בעוד כלפי חברי הממשלה ותומכיה שוררת סלחנות – גם כשאלה מפירים את החוק, מתעללים בעצורים, מתפרעים בגבעות, מקבלים כספים שלא כדין מקטאר, מדליפים מידע רגיש, ממנים מקורבים או מסרבים לשרת. כל זאת תוך המשך אחיזה בקרנות המזבח, למרות המדיניות ההרסנית שהובילה לטבח 7 באוקטובר ולמותם של אלפים – אסון שהממשלה מסרבת בתוקף להידרש אליו באמצעות ועדת חקירה ממלכתית.
אך גם לאוטוקרטים שבינינו צריך להיות ברור, שפגיעה במעמדה ובתפקידה של הפרקליטות הצבאית יפגע בצה"ל ובביטחון ישראל. התיקון נדרש, ונכון שיבוצע ברגישות ובנחישות – אך אל לו לפגוע בייסוד של השיטה, ובראשם הבטחת עצמאותה של מערכת אכיפת החוק.
אבי כאלו כיהן כיועץ המשפטי לפיקוד הדרום
