בתקופת הרפורמה המונח "שומר סף" הפך למטבע לשון שגור. כל בעל תפקיד שהיה גם בעל תפיסה לעומתית כלפי הממשלה הפך ל"שומר הסף של הדמוקרטיה". תחת הכותרת הזאת, כשברקע אווירת מלחמה, לא מול חמאס בעזה אלא מול אזרחי ישראל והממשלה, הפכו שומרי הסף החדשים של מדינת ישראל – כפי שהמחאה הכתירה אותם – לכל יכולים.
כך למשל בתקופת המחאה "מצא עצמו" ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, בתפקיד חדש שהוא לא נרתע לקבל: במקום להיות האוטוריטה במקצוע שלשמו נבחר – ביטחון ישראל, הוא הפך ל"שומר סף" שאמור להגן על הדמוקרטיה הישראלית. כמותו הרמטכ"ל לשעבר הלוי והמפכ"ל לשעבר אלשיך. דוגמה טובה היא מפקד מחוז תל-אביב לשעבר, עמי אשד, שזנח את תפקידו כשוטר שאמור לדאוג לסדר הציבורי והפך ליקיר המחאה באבחת הפגנה, כשהראה שהוא פוטנציאל להפוך ל"שומר סף". "שומרי סף" נוספים הם כמובן היועצים המשפטיים, פרקליטי המדינה ושופטי העליון – רבים מהם זנחו את תפקידם המקצועי של השמירה על החוק והצדק ואימצו לחיקם את המחשבה שהם המגן האחרון בשמירה על הדמוקרטיה הישראלית.
זה בדיוק מה שקרה ליפעת תומר-ירושלמי, הפצ"רית המודחת. תומר-ירושלמי לא התבלבלה, היא פשוט כבר לא ראתה את עצמה מחויבת לתפקידה המקצועי המשפטי, אלא לתפקידה החדש כ"שומרת סף". וככזו, היא כנראה לא הצליחה להבין איך הציבור לא מקבל את הגרסה שלה ביחס לחיילי כוח 100, אז היא הדליפה סרטון, טייחה, זייפה וניהלה חקירה בידיעה שהיא משקרת. היה מצופה שתבין את טעותה, אבל לא – כעת, על פי החשדות, היא ניסתה לשבש חקירה כשהעלימה את הסלולרי שלה וכל זה משום שבראייתה היא שומרת סף שעושה את הדבר הנכון ב"הגנה על הדמוקרטיה הישראלית".
אותו דבר קורה עכשיו ליועמ"שית. שומרת סף אמיתית הייתה יוצאת לתקשורת עם פרסום הפרשה ואומרת שכדי לשמור על טוהר המידות ומתוך הבנה של חומרת המעשים והאמון שנשבר, היא מסירה ידיה מהחקירה ומעבירה אותם לגורם אחר עד להגעה לחקר האמת. אלא שבעוד הציבור מצפה ממנה כשומרת סף להיות שומרת החוק והצדק, היא רואה את עצמה כשומרת הסף של הדמוקרטיה הישראלית – שלתפיסתה אינה בטוחה בידי הציבור הרחב. כי יש ציבור אחר, "טוב יותר" שעם עולם הערכים שלו בהרב-מיארה, תומר-ירושלמי, גיל לימון ואחרים מזדהים.
הרי "ההגנה על הדמוקרטיה הישראלית" היא סיסמה להגנה מפני הציבור הישראלי שלא חולק אותן עמדות עם שקמה ברסלר, אחים לנשק, השפחות בגלימות ועוד, אבל עדיין מנצח בכל מערכת בחירות
הרי "ההגנה על הדמוקרטיה הישראלית" היא סיסמה להגנה מפני הציבור הישראלי שלא חולק אותן עמדות עם שקמה ברסלר, אחים לנשק, השפחות בגלימות ועוד, אבל עדיין מנצח בכל מערכת בחירות. ציבור שמסמן מי הם "שומרי הסף" שהוא מבקש לעצמו באמצעות הקלפי. "שומרי הסף" שהוכתרו כך במחאה זנחו את תפקידם עד שכל מה שהם יכולים "להתגאות בו" אלה כישלונות מקצועיים: טבח 7 באוקטובר; פרשת שדה תימן; התנגדות היועמ"שית למינוי זיני; והאזנות סתר ששימשו לניסיון לסכל את מינויו. בשבוע שעבר חשף משה שטיינמץ בחדשות i24News (כותבת שורות אלה עובדת ב-i24News) שבבוקר הטבח היו בשב"כ מי שעסקו ב"טרור יהודי". להגנתם יוכלו אותו נציג שב"כ, הפצ"רית, היועמ"שית, רונן בר והרצי הלוי להגיד שהם היו בטוחים שהם שומרי הסף של הדמוקרטיה – לא של חיילי צה"ל וגבולות ישראל.
