פרשת הפצ"רית פגשה את מערכת הייעוץ המשפטי לממשלה באחד מרגעיה הקשים. ולא שחסרים כאלה. לו זו בלבד שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינה נהנית מאמון צמרת הממשלה שהדיחה אותה ורק בג"ץ שומר עליה בינתיים. הכנסת נכנסה למושב החורף שלה עם שלל דברי חקיקה שחלקם מפיחים חיים ב"מהפכה המשפטית".
הידיעה שהפריימריז והבחירות קרובים מקדמת הצעות ויוזמות, חלקן הזויות, אבל הן מתקדמות. החל מהטלת עונש מוות למחבלים, עבור בחוק התאגיד הציבורי, המאיים על חופש העיתונות, וכלה ביוזמה המתקדמת לפיצול מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה.
היועצת בסיוע צוותה מגלגלים מדי בוקר את האבן במעלה ההר רק כדי לגלות שהיא ממתינה כעבור כמה שעות להרמה מחדש. לכן מחול השדים המתחולל מאז נחשפה פרשת הפצ"רית לא רק פגע בראש של המערכת המשפטית, אלא פוגע גם בלב שלה.
עם כל ההבדלים שבין הייעוץ והתביעה האזרחית לבין אלו הצבאיים, היחס מאז ומתמיד אל "האחות" הצבאית היה יחס חם ומכבד. הקשר הזה שגם ממוסד, למשל בתחום ייזום החקיקה הצבאית, תמיד בליווי מחלקת החקיקה של משרד המשפטים, המשיך גם בייצוג המתמיד של המערכת הצבאית בפני בג"ץ. הקשר הזה היה מצוין גם לאורך המלחמה בעזה.
הפצ"רית תומר-ירושלמי והיועמ"שית בהרב-מיארה שילבו ידיים כדי לעזור מעל ומעבר לצבא בהגשמת יעדיו המבצעיים תוך התגמשות משפטית מופלגת. שלא לדבר על ההגנה המשותפת על חיילי ומפקדי צה"ל ועל הדרג המדיני מפני פורומים בינלאומיים.
התדהמה שאחזה במשרד המשפטים הייתה מוחלטת כשהתבררה מעורבותה לכאורה, לכאורה – של הפצ"רית בפגיעה באחד העקרונות המובילים של כיבוד החוק ועשיית הצדק – הטיית האמת
לכן התדהמה שאחזה במשרד המשפטים הייתה מוחלטת כשהתבררה מעורבותה לכאורה, לכאורה – של הפצ"רית בפגיעה באחד העקרונות המובילים של כיבוד החוק ועשיית הצדק – הטיית האמת, שקר למוסדות החוק ושומרי הסף החל מהמשטרה הצבאית החוקרת את הפרשה, הרמטכ"לים, מחלקת הבג"צים, ובראשה היועצת המשפטית לממשלה.
התחושה הקשה איננה רק תחושה של נבגדות. כל בכירי משרד המשפטים בייעוץ ובפרקליטות הבינו שהוטלה פצצה על הקריה בתל-אביב, שהנשורת הגרעינית שלה עלולה לכסות את כל המרחב האווירי של הייעוץ המשפטי לממשלה.
נכון להיום, אין כל אינדיקציה שמישהו במשרד המשפטים ידע על מעשי הפצ"רית. את התשובות לבג"צים שהוגשו נגד הפצ"רית, הגוררת רגליים בפיענוח מקור ההדלפה, הנפיקו היועמ"שית ומחלקת הבג"צים מתוך אמונה בת שנים שאומרים להם אמת.
בהרב-מיארה, לפי דרכה, התעשתה מהר מאוד. היא הבינה מיד את השלכות הפרשה. למרות אי-הנוחות הקשה, העלבון הצורב ממעשי הפרקליטה הצבאית אינו תוכנית פעולה. מיארה סגרה מיד את הלשכה להסברים ציבוריים ועיתונאים. היא התמקדה בתכנון חקירת המשטרה כדי להגיע כמה שיותר מהר לחקר האמת.
אבל תגובה אחת כן נמסרה לציבור. בתשובה לדרישת שר המשפטים יריב לוין להוציא את החקירה לגוף ייעודי שיוקם, בטיעון שהיועצת מצויה בניגוד עניינים בשל מעורבותה בתיק, שוגר לשר מכתב השולל לחלוטין עמדה זו. גם אם יש הטוענים שלמען ניקיון הדעת עדיף שהפרשה תיחקר בליווי של פרקליט אחר, מיארה מבינה לאן זה הולך. היועץ המשפטי לממשלה הוא עצמאי בהחלטותיו, הוא מייצג את שלטון החוק בשלטון אלא אם בית המשפט העליון החליט אחרת.
בימים רגילים אולי ניתן היה לשלב צעד שיבנה יותר אמון, אבל בימים שמנסים לפרק את המוסד הזה, ויתור הכי קטן יהווה פתח לוויתורים טריטוריאליים, בחקירות ובתיקים נוספים. גלי בהרב-מיארה לא תיתן לזה לקרות.
