הדרמה של מעצר הפצ"רית והאירועים סביבו, הם מיקרוקוסמוס של התנתקות מערכת המשפט וקבוצות נוספות בחברה הישראלית מערך הממלכתיות. האירוע הוא מקרה קיצון הממחיש כמה רחוק מוכנים ללכת גורמים בכירים בשירות המדינה ובארגוני המחאה כדי ליצור ממלכה אלטרנטיבית, הכפופה לנורמות ולחוקים משל עצמה.
פרשיית שדה תימן והתנהלות הפרקליטה הצבאית הראשית בתוכה, אינן יכולות להיתפס כאירוע בודד, נטול הקשר. על אף חריגותה, התנהלות הפצ"רית, על פי הודאתה שלה עצמה, לא הגיעה בחלל הריק. כאשר גורם כה בכיר במערכת אכיפת החוק נוהג בהפרה כה בוטה של החוק, חזקה עליו כי הוא שואב את הלגיטימציה לכך ממקור אחר מאשר החוק.
1 צפייה בגלריה
שופטי העליון. האקטיביזם השיפוטי הביא להפרה של האיזונים הנדרשים בין הרשויות
( | צילום: שלו שלום)
דרך ארוכה עברה מדינת ישראל מאז טבע בן-גוריון את מושג הממלכתיות כעיקרון מכונן של המדינה הצעירה. הממלכתיות לשיטתו חייבה את העברת מרכז הכובד של המדינה לידי הממשלה ומוסדות המדינה ואת פירוקם של כל הארגונים שהחזיקו בכוח צבאי ובסמכויות שונות לפני הקמתה. הממלכתיות הוגדרה גם כנאמנות לחזון הלאומי וההיסטורי של העם היהודי והכרה של האזרחים בחובתם לשרת את המדינה, לכבד את החוק ולפעול במסגרת המוסדות הרשמיים.
אם במשך עשרות שנים התנהל כאן מאבק ציבורי נגד החלק בציבור החרדי והערבי שלא ראה את עצמו מחויב לערך הממלכתיות, מאז בחירת הממשלה הנוכחית החלו קבוצות נוספות ליצור לעצמן ממלכתיות אלטרנטיבית, שאינה נאמנה בהכרח לשלטון החוק, לערכי הדמוקרטיה ולמסורות הנהוגות.
הרפורמה המשפטית, שהממשלה ניסתה להוביל באופן מגושם וללא הצלחה, גרמה לציפוף שורות של מערכת המשפט, אשר חשה כי מעמדה וסמכויותיה עלולים להיפגע. אך לא רק היא. אליה הצטרפו גופים וארגונים שהתנגדו לממשלה, עוד לפני הכרזת הרפורמה על ידי יריב לוין, חלקם מתוך בכירי השירות הציבורי. אלו טענו כי השינויים המתוכננים במערכת המשפט הם מדרון חלקלק, שיוביל לטענתם לקץ הדמוקרטיה הישראלית, טרמינולוגיה שנעשה בה שימוש כנגד כל ממשלות הימין, החל מימי בגין.
הנרטיב הזה נוצר במידה רבה מתוך החשש של מחנה מתנגדי הממשלה, הנשען ברובו על השמאל הישראלי, כי הדמוגרפיה והמגמות בציבור לא יאפשרו לו לזכות בבחירות והרפורמה המתוכננת תביא לאובדן יתר מוקדי הכוח שלו. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנו עדים בשלוש השנים האחרונות למהלך של התנתקות חלקים מהחברה הישראלית מלשון החוק, מהאתוס הציוני, מהסמלים והאירועים שהינם חלק בלתי נפרד מהקולקטיב הישראלי.
מה שהחל בהפגנות לגיטימיות נגד הרפורמה המשפטית, הידרדר לאורך הזמן לאלימות ולשבירת כלים, ששיאן בקריאות לסרב לשרת במילואים שהובלו ונתמכו על ידי ארגוני מחאה ואשר לא זכו למענה פיקודי
מה שהחל בהפגנות לגיטימיות נגד הרפורמה המשפטית, הידרדר לאורך הזמן לאלימות ולשבירת כלים, ששיאן בקריאות לסרב לשרת במילואים שהובלו ונתמכו על ידי ארגוני מחאה ואשר לא זכו למענה פיקודי. הפגיעה האנושה בכשירותו של צה"ל בכלל ושל מערך המילואים בפרט סימנה עוד רוביקון שנחצה והתבסס על התפיסה האומרת: אם הממשלה לא תנהג לפי רצוננו, נהיה מוכנים לבעוט בדלי של הממלכה.
לא בכדי הגענו לפני המלחמה לסיפו של משבר חוקתי, כאשר גורמים אינטרסנטיים שונים ניסו לעמת את מפקדי צה"ל והשב"כ עם השאלה למי יצייתו במקרה של קונפליקט בין הרשויות - וזאת למרות החוק המפורש המכפיף את הגופים הללו לממשלה.
החלוקה ל"אנחנו ואתם" הפכה להיות מטבע לשון מקובל בקרב ארגוני מחאה ואישי ציבור, אשר זכו לכל אורך הדרך לגיבוי תקשורתי נרחב. אחד מביטוייה הקיצוניים ניתן על ידי איש העסקים קובי ריכטר בראיון המפורסם שבו טען, ספק איים, ש"הכוח הביטחוני הוא אנחנו, המוחים, והכוח הכלכלי הוא אנחנו. אנחנו הכלכלה ואנחנו הפתרון של המדינה, לא הממשלה. אין שום דרך בעולם שהם מנצחים אותנו".
התערבות בניחוח פוליטי
תרבות ה"אנחנו ואתם" חילחלה לפעילותם של ארגונים שונים גם ביחס לטקסים הלאומיים המרכזיים. את טקס הדלקת המשואות הממלכתי בהר הרצל החליפו חלקם ב"טקס כיבוי המשואות והדלקת התקווה". אחת מתנועות המחאה הוסיפה את הסיסמה שלה - "חופשי בארצנו" - לדגל המדינה ובכך הפכה בעיניי גם את משמעות מילות ההמנון "להיות עם חופשי בארצנו" מתקווה לאומית ממלכתית, לקידוש זכויות האינדיבידואל.
גם בית המשפט העליון תרם את חלקו לפגיעה המתמשכת בערך הממלכתיות. האקטיביזם השיפוטי מבית מדרשו של אהרן ברק, אשר העצים בשנים האחרונות, הביא להפרה של האיזונים הנדרשים בין הרשויות ולהתערבות בית המשפט כמעט בכל נושא של מדיניות, כולל בסוגיות ביטחוניות. התערבות זו, שהיה לה ניחוח פוליטי במקרים רבים, הביאה לפגיעה מתמשכת באמון הציבור במערכת המשפט. לשיא הגיעו הדברים בפרשנות המרחיבה שנתן בית המשפט לאפשרותו לבטל חוקים, בכך שביטל חוק יסוד של הכנסת, ללא חוק מפורש שמסמיך אותו לעשות כן, תוך שחלק מהשופטים מצדיקים את החלטתם בערכי מגילת העצמאות.
חומרת האירוע היא בעיקר שהפצ"רית ובכירים נוספים פעלו מתוך המערכת, נגד המערכת. הם יכלו לעשות זאת רק באווירה שבה הגדרת הנורמות הנכונות אינה חייבת ליישר קו עם הוראות הדין, אלא עם הפרשנות שניתנת על ידי "האנשים הנכונים"
מתוך תחושת שיכרון הכוח הרשה לעצמו ראש השב"כ הקודם להיאחז בקרנות המזבח ונמנע מלפנות את מקומו על אף פיטוריו, תוך שהוא פונה לבית המשפט בנימוקים פרוצדורליים. מתוך ההיבריס שפשט במערכת המשפט הרשתה לעצמה היועמ"שית להימנע מאכיפת הסדר הציבורי כאשר הדברים נעשים ל"תכלית ראויה" ולפעול במה שנראה על פניו כניגוד עניינים מובהק בעיסוקה בענייני הפצ"רית, בפיטורי ראש השב"כ ואף כפי שפורסם, במקרה התמוה, על פיו לכאורה גנב בנה של היועמ"שית וסט קרמי מחייל אחר באירוע שלא הגיע לכדי מיצוי חקירתי ומשפטי.
באווירה הזאת שבה מערכת המשפט עצמה מתנתקת מהכפיפות לשלטון החוק ולסמליו נוצר פתח מסוכן ביותר לאכיפה בררנית של החוק, כאשר הפרמטר המרכזי כבר אינו מה העבירה שנעברה, אלא מי הוא זה אשר ביצע אותה ולאיזו תכלית. הסרטון משדה תימן שעבר עריכה על ידי גורם כלשהו הודלף לערוץ 12 על ידי הפצ"רית באופן שנסיבותיו ונזקיו חסרי תקדים, על אף ניסיונם של אנשי תקשורת ואישי ציבור לגמדו. לא רק בשל נזקו האדיר למעמדה של ישראל בעולם. לא רק בשל הכתמתם של לוחמי כוח-100 כאנסים, טענה שלא נכללה בכתב האישום. חומרת האירוע היא בעיקר בכך שהפרקליטה הצבאית הראשית, יחד עם בכירים נוספים, פעלה מתוך המערכת, נגד המערכת. החומרה העיקרית בפעולותיה היו טיוח העובדות והשקרים שעליהם הצהירה לבג"ץ וקשר השתיקה שרקמה בתוך המערכת עליה פיקדה. הם יכלו לעשות זאת רק באווירה שבה הגדרת הנורמות הנכונות אינה חייבת ליישר קו עם הוראות הדין, אלא עם הפרשנות שניתנת לו על ידי "האנשים הנכונים" ועם הנורמות שנקבעות על ידי הממלכה האלטרנטיבית.
את המורסה שהתפוצצה סביב פרשת הפצ"רית חייבים לרפא באופן יסודי. אסור להניח לזה כעת. זה לא קשור לפוליטיקה או לפוזיציה. הגדרה מחודשת של הכללים והסמכויות חייבת להתבצע ביסודיות ובמהירות, במטרה להשיב את האיזונים הנכונים בין הרשויות ובין חלקי העם.
במשטר דמוקרטי יש חוק אחד שחייב להיאכף באופן שוויוני ויש ממלכה אחת שמכילה את כל הקבוצות בעם. יפים לעניין זה דברי הנשיא לינקולן בנאום גטיסברג המפורסם שבו דרש כי "ממשל של העם, בידי העם, למען העם, לא יכלה מן הארץ".
תא"ל (מיל') דני ון בירן, יו"ר תנועת "נקראים לדגל", לשעבר קצין מילואים ראשי
פורסם לראשונה: 00:00, 07.11.25
