כ–20 אלף תלמידים ששבו לבתיהם ביישובי קו העימות לאחר פינוי ממושך פוגשים מערכת שמתמודדת עם פערים פדגוגים, רגשיים וחברתיים עצומים, ומחסור חמור בכוח אדם. בשטח, אנשי החינוך וההורים מביעים תסכול עמוק מהפער בין ההבטחות לבין המציאות היומיומית בכיתות, במקביל לגילויי אלימות שמעולם לא נראתה במערכות החינוך האזוריות. בינתיים הם נדרשים להמתין לסוף החודש, וב"כנס התנעה" חגיגי בנוכחותו של שר החינוך יואב קיש יתבשרו כנראה על היקף המשאבים שיקבלו.
שיקום מבני חינוך בקריית שמונה, פברואר
(צילום: אביהו שפירא)
היישוב שלומי שבגליל המערבי הוא סמל ל"תמונת הניצחון" שבממשלה כל כך התאמצו להציג. 100% עגול מהתושבים חזרו לבתיהם, ולכאורה נדמה כאילו הכל בא על מקומו ביישוב ש-9,000 תושביו פונו ליותר משנה וחצי. אלא שהמציאות טופחת על פניהם של הצוותי החינוכיים בכל בוקר. "אף אחד לא חזר במאה אחוז", מספרת מורה באחד מבתי הספר במועצה המקומית.
היא מתארת כי "למנהל בית הספר יש שעות תקן ומשרות שמחכות, אבל אין מי שימלא אותן. אין לנו מספיק מורים, משחררים כיתות לפני הזמן כי אין מי שילמד. והילדים, הם חזרו שנות דור לאחור, בלי הרגלי למידה ועם אלימות גדולה שמספרת על המצוקה שבה הם נמצאים. יש פה אירוע גדול. זה רק קצה הקרחון". מורה אחרת מספרת על "פנסיונריות מתנדבות שמגיעות לעזור לנו עם הילדים, כי כל כוח העזר שהיה לנו בזמן הפינוי נעלם כשחזרנו הביתה, כי המלחמה נגמרה".
התסכול בקרב התלמידים, ההורים והצוותים החינוכיים, שמתקשים להתמודד עם העומס הגדול, עומד בניגוד מוחלט לתוכניות הגרנדיוזיות שהונחו על שולחן הממשלה. מדובר על החלטת מימון רחבה שהתקבלה בספטמבר, בהיקף של כ–1.4 מיליארד שקלים על פני חמש שנים, שנועדה להפוך את מערכת החינוך בצפון למנוף צמיחה. התוכנית כוללת "סל תנופה" גמיש של מאות מיליונים לרשויות ולבתי הספר, שמיועד לתגבור שעות לימוד, הקטנת כיתות, מתן טיפולים רגשיים, חיזוק לימודי מדעים ועידוד מצוינות.
כמו כן, 100 מיליון שקלים הוקצו לחיזוק ההון האנושי, במטרה למשוך מורים איכותיים לצפון באמצעות תמריצים מיוחדים. אלא שהכסף הגדול הזה, שאמור היה לממן את אותם מטפלים, מורים נוספים ותוכניות העשרה שהצוותים השחוקים בשטח זקוקים להם כמו אוויר לנשימה, עדיין לא הגיע, וגם אם יגיע, לא בטוח שיהיה מהיכן להביא מורים להחייאת המערכת.
בקריית שמונה מתאר רפאל סלאב, סגן ראש העיר והממונה על החינוך, אתגר חינוכי חסר תקדים: "אין מורה במדינת ישראל, ואולי בעולם כולו, שמתמודד עם תלמידים שהפערים החינוכיים, החברתיים, הפדגוגיים והרגשיים שלהם כל כך עצומים", הוא אומר. "גם המורים הטובים ביותר שלנו פשוט קורסים מול האתגר הזה. הבטיחו שיהיה מענה לכל תלמיד, שנוכל לעטוף אותם, אבל בפועל אנחנו לא יכולים להעניק את זה. מנהלות בתי הספר צריכות להתחנן על נפשן בשביל תקציבים".
רפאל הוא הורה לחמישה ילדים במערכת החינוך המקומית, מכיר מקרוב את המציאות ופועל לתקנה. הוא מתאר כי העיכובים בהעברת התקציבים יוצרים תסכול גדול. "אנחנו מקבלים תשובות שהתקציבים יגיעו, אבל איך אף אחד לא מבין שזה מעט מדי ומאוחר מדי? אני מרגיש שאנחנו נמצאים בחדר טיפול נמרץ במצב אנוש ומתחננים לתשומת לב, אבל כל הרופאים מתווכחים מחוץ לחדר. המערכת מלאה בבירוקרטיות מיותרות ובאינטרסים פוליטיים".
הפערים בתוך הכיתות עצמן, מתאר סלאב, הם עצומים. "בכיתה ד' למשל, עם 25-30 חבר'ה, יש ילדים שיודעים לקרוא ויש ילדים שלא יודעים לקרוא בכלל. ילד שלמד במהלך הפינוי חזר לאותה כיתה עם ילד שרק עכשיו לומד אותיות, ומורה אחד צריך לתת מענה לשניהם", הוא מדגיש.
3 צפייה בגלריה
"ניצחון מוחלט לא מסתכם רק בניצחון צבאי, חייבים ניצחון אזרחי". סגן ראש העיר ק"ש
(צילום: אביהו שפירא )
סלאב מוסיף כי המעטפת המשפחתית והקהילתית נסדקה גם היא ומשפיעה על המציאות בבתי הספר. "אנחנו מדברים על ילדים שהוריהם התגרשו, משפחות שההורים לא מוצאים עבודה. שההורים איבדו את הסמכות ההורית. אנחנו זקוקים לעוד כוח אדם אבל אין שום מנגנון עידוד אמיתי להביא לפה מורים. למה לשדרות ועוטף עזה יש הנחות במעונות היום שמעודדות הגירה של זוגות צעירים ואצלנו אין? אנחנו צריכים את משרד החינוך בעשייה אמיתית, עם הבנה של גודל האירוע".
לדבריו, "אנחנו לא מתבכיינים ולא מחפשים שיתייחסו אלינו כאל מסכנים, אבל הכל לא בסדר כאן. אנחנו צריכים את משרד החינוך, כמו את שאר משרדי הממשלה, בעשייה אמיתית ללא פוליטיקות קטנות ועם הבנה של גודל האסון שיתרחש אם לא יתעוררו כולם וישימו את האתגרים האלו במרכז. 'ניצחון מוחלט' לא מסתכם רק בניצחון צבאי, חייבים ניצחון אזרחי. חייבים שגבול הצפון, ובראשו קריית שמונה, יתפתח ויישא את דגל ההתיישבות בעוז וברוח גדולה".
גולן בוכריס, יו"ר ועד ההורים בעיר, מפרט על התקציבים המעוכבים: "לבתי הספר המפונים הובטחה תוספת של 'גפ"ן תנופה' למימון עובדים סוציאליים, טיפולים ועוד. הכסף הזה עוד לא הועבר. במשרד החינוך הבטיחו שהוא יעבור עד סוף החודש. זה ביזיון! עברו חודשיים וחצי מתחילת השנה, ובתי הספר לא יכלו להתקדם במילימטר ולדאוג למענים לילדים". בוכריס מזהיר שהעיכובים שוחקים את אמון התושבים. "האווירה בעיר היא אווירת נכאים. חייב להיות גורם שמתכלל את האירוע הזה, אחרת אנחנו הולכים לתהום".
3 צפייה בגלריה
גולן בוכריס: "חייב להיות גורם שמתכלל את האירוע הזה. אנחנו הולכים לתהום"
(צילום: אביהו שפירא )
ראש המועצה האזורית גליל עליון, אסף לנגלבן, מציין כי גם בקיבוצי הגליל העליון שותפים לאותה מציאות מורכבת. "זה לא סוד שהחלטת הממשלה לתקציב חינוך בסך 1.4 מיליארד שקלים לא הופשרה עדיין", הוא אומר. גם תקציבי בינוי שמשרד החינוך היה אמור להעביר בשנה שעברה, בסך מיליוני שקלים שיצאו מקופת המועצה, טרם הושבו: "התחלנו את השנה בלי התקציבים, והובטח לנו כעת שבסוף החודש נקבל אותם".
במשרד החינוך טוענים מנגד כי הכל פועל "על פי הספר", ועם השלמת ועדות ההקצאות ומסלולי הבירוקרטיה התקציבית יקבלו התלמידים את שהתחייבו להעניק להם. מנהלת מחוז הצפון, ד"ר אורנה שמחון, אמרה ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "כספי החלטת הממשלה לרשויות המקומיות ובתי הספר יעברו על פי התכנון בדיוק ולפי הכללים. יש לנו לוח גאנט מסודר, והכל יעבוד כמו שעון. ב–27 בחודש נקיים כנס עם שר החינוך ומנכ"לית 'תנופה' ונשקף בפני הרשויות את כל הנהלים, אחרי עבודה מאוד קשה ומאומצת. כל דבר יבוא בעיתו".
היא מציינת כי "החלטת הממשלה הייתה צריכה לעבור כבר באפריל כדי שבספטמבר נעביר את הכספים לרשויות ולבתי הספר, אבל עברה רק בסוכות. אין משרד ממשלתי שעובד במהירות שבה אנחנו עובדים כדי לממש את התקציבים ולאשר אותם מול כל הגורמים המעורבים".
