הנה תרגיל מחשבתי: בכל בוקר לפני הנסיעה לעבודה מתגלה שריטה על פח מכוניתכם. לפעמים מקדימה, לעיתים מאחור, לפרקים בצד. השכן מהבניין הסמוך מביט בכם בבושת פנים ומתנצל. הנזק לא דרמטי. בוודאי לא כזה שמחייב ריצה למוסך או איחור לא אופנתי. יש בקרים שאפילו מטלית לחה עוזרת לטשטש את הבעיה. אחרי נשימה עמוקה אתם נכנסים לרכב ומתחיל בשגרת יומכם. למי מאיתנו זה לא קרה? עכשיו דמיינו שזה קורה 215 פעמים בשנתיים. ההבנה שמדובר במעשה מכוון כבר מזמן הייתה מחלחלת. תחינות והסברים היו נזנחים. הייתם עוברים לשלב המעשים. הביטוח היה מופעל ותלונה הייתה מוגשת במשטרה.
זה מה שחוותה מדינת ישראל עם תאגיד השידור הבריטי, ה-BBC, מאז 7 באוקטובר. הארגון שחרט על דגלו "אמירת אמת למען השלום" הפך לפרזנטור של מלחמה. שקרים בוטים, חצאי אמיתות וסילופי עובדות הפכו לשגרת עבודה. 215 התנצלויות הונפקו בשנתיים. השגרירות בלונדון אמנם עבדה נמרצות כדי למגר את ההטיה. נשיא המדינה תרם אף הוא למאמץ. אבל כל זה לא הספיק למדינת ישראל כדי להבין שיש כאן בעיה אסטרטגית. כזו שפוגעת באינטרסים לאומיים. שמשפיעה לרעה על תחושת הביטחון האישי של ישראלים בעולם. שתורמת להצרת חופש הפעולה של צה"ל. כי ה-BBC אינו עוד גוף שידור. הוא סמל לעיתונות חופשית. תו תקן, לכאורה, לדיוק ואמינות. יש שיאמרו שהוא אחד מסמליה של בריטניה. אך מה שישראל חוותה ממנו אינו "אי-דיוק עיתונאי מצטבר". היא הייתה מטרה לקמפיין השפעה מסוכן שתרם להלהטת הרוחות במערב.
מצב שכזה חִייב, בזמן אמת, התייחסות ברמה הלאומית, מעבר לנציגות הישראלית בממלכה. אגד שקרים מגוף שכזה אינו סוגיה לטיפול מקומי בלונדון, אלא נושא לקמפיין מירושלים. כזה שמצריך טיפול רחב ומתואם, מצד גורמים מדינתיים ואזרחיים, כדי להציף את מגמתיות הסיקור. שכולל התבטאויות פומביות אבל גם מחאות מדיניות בחדרים סגורים. שממחיש שלבחירה באג'נדה פוליטית על פני יושרה עיתונאית יש מחיר. שמתנה מעורבות ב"יום שאחרי", בטיפול במחוללי אנטישמיות בריטיים. אבל כל אלו לא נעשו. התגובה למי ששרט לנו את הרכב כל בוקר לא הוחרפה. אף פוליסה לא התייקרה. שום ניידת לא הוזמנה. ראשי ה-BBC התפטרו מסיבה אחרת בכלל. הם פשוט התעסקו עם האדם הלא נכון: דונלד טראמפ. אלמלא אותו סרטון ערוך ב"פנורמה", היינו מתעוררים גם הבוקר לעלילת דם תורנית.
נכון, השמיכה קצרה. אין תקציב, חסר כוח אדם, ואין אפשרות לעסוק בכל הסוגיות כל הזמן. אבל האמת המרה היא שה-BBC הצליח לפעול נגד ישראל לא בגלל הסיבות הללו
נכון, השמיכה קצרה. אין תקציב, חסר כוח אדם, ואין אפשרות לעסוק בכל הסוגיות כל הזמן. אבל האמת המרה היא שה-BBC הצליח לפעול נגד ישראל לא בגלל הסיבות הללו. מה שאיפשר את המצב הנוכחי הוא שישראל אינה רואה בתודעה מרכיב ליבה בתפיסת הביטחון הלאומי שלה. היא אוהבת להלין על פגיעה בתדמיתה אבל פחות אוהבת לפעול למענה.
את הנזק שעשה ה-BBC בשנתיים החולפות קשה לאמוד. החשוב להבין הוא שהתפטרות ראשיו לא תשנה. העיוות שם מגיע מלמטה. זה המצב גם בכלי תקשורת מקבילים. עד שלא נתייחס ברצינות לפגיעות מהסוג הזה, עד שלא נחליט שהמלחמה על שמה של ישראל חשובה כמו זו שבשטח, לקרבות התודעה יישלחו לוחמים אמיצים אך בודדים במספר. גופי שידור אחרים יפנימו גם הם את המסר הבעייתי: מול ישראל עדיף לבקש סליחה מרשות. כדי למנוע זאת מוטב שניזום עבור עצמנו, ולא נחכה שהאויב יפגע ברכב הלא נכון.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.11.25
