קולות שהיו עד עכשיו ברקע הולכים ומתגברים. זה לקח זמן, אבל ראשי רשויות ביהודה ושומרון וגורמים נוספים מתוך ההתיישבות אומרים די לאירועי הפשיעה הלאומנית, די להתפרעות של אותו נוער שוליים אנרכיסטי, די לפגיעה בהתיישבות ולהכתמת ציבור שלם. לא כולם אומרים זאת, לא כולם בטון מספיק תקיף, אבל זה מתחיל.
האירוע החמור ביום שלישי בלילה, שבו שוב הותקפו חיילי צה"ל על ידי עשרות אנרכיסטים יהודים בשומרון, גרם לראשי ההתיישבות להביע שאט נפש וסלידה מאותם פורעים ולהסביר כי יש לעשות הכל כדי לעצור את התופעה ולמצות איתם את הדין. מה זה הכל? בשיחות סגורות התחלתי לפתע לשמוע דברים שלא שמעתי קודם, כמו "תציבו ניידת משטרה עם כוחות מג"ב וחיילים מחוץ למאחזים ותבקשו תעודות זהות", "תכריזו על שטח צבאי סגור בשטחים מסוימים", "תפעלו באגרסיביות". בימים האחרונים דובר גם על חידוש הצווים המינהליים, כלי שאני אישית מתנגד לו. הוא אנטי-דמוקרטי וגם לא יפתור את הבעיה לעומק.
הקומץ הפורע לא מבדיל בין פלסטיני, שוטר, חייל או מתיישב. רק לפני כמה ימים שוב הותקף תושב אחד היישובים בבנימין בגז בפניו, בגלל שהעז להתעמת עם אותם פורעים יהודים. הרוחות פנימה סוערות, כמו שלא היו הרבה זמן. ראשי המועצות נמצאים בפלונטר אלקטורלי ואישי, והם מקבלים הודעות שמבהירות להם כי אם לא יישרו קו, הם ישלמו מחיר. רוח גבית מאנשים שיודעים ללחוץ נכון על נבחרי הציבור עוזרת לפורעים, תקשורתית, לטשטש את האמת - כי היא מורכבת מעבר לקו הירוק - ולצבור תמיכה גם אצל ציבור שפשוט לא מכיר את הפרטים.
כרזה שקישטה את כבישי יו"ש בשבוע שעבר הראתה באיזו יעילות וחדות עובדת המכונה. הופיעה עליה תמונתו של אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט כשמאחוריה תמונתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ, לצד הכיתוב: "ישראל כ"ץ, בלוט לא סופר אותך". הכי קולע, מפלג וחד שיש. הקרב הכי גדול בימין הוא של נבחר ציבור מול פקידות, וזה מה שיוצרת הכרזה: שר ביטחון שנמצא בהכנות לפריימריז וצריך את קולות המתיישבים, למול אלוף פיקוד במדים שלכאורה לא סופר את הדרג מדיני. לכאורה, הבעת דעת לגיטימית, אך יש מאחוריה מלאכת מחשבת שאומרת לאלוף "תן לנו לעשות מה שאנחנו רוצים ולא תקבל נבוט מלמעלה".
ברשתות, אגב, הפורעים מכנים את עצמם "גדודי דוד המלך", ומציגים לראווה את ההצתות והתקיפות לצד תפילות לשחרור העצורים.
הפרופיל
מעט מורכב לתת בהם סימנים ספציפים, אך אלו לא נערי גבעות שבאים לעשות התיישבות (הכי קל זה להכתים מאות נערי גבעות). אלו נערים שמגיעים לתא שטח שבו הם מרגישים שהכל מותר, הם מגבשים לעצמם דפוס פעולה עברייני שאיתו הם פועלים באזורי האנרכיה, שעליהם הם תפסו בעלות מכוח עצמם. את הדפוס העברייני והאנרכיה הם מניחים על תשתית של "גאולת הארץ" ומושגי חלוציות אחרים, ודוהרים קדימה למטרה הבאה.
הגרעין הקשה מונה עשרות בודדות, פחות מ-40, ועוד כמה עשרות מצטרפים כ"מתגברים" באירועים שונים. הם בגילים צעירים, חלקם לא מיו"ש, והם לרוב עזבו את מסגרות החינוך או נפלטו מהן
הגרעין הקשה מונה עשרות בודדות, פחות מ-40, ועוד כמה עשרות מצטרפים כ"מתגברים" באירועים שונים. הם בגילים צעירים, חלקם לא מיו"ש, והם לרוב עזבו את מסגרות החינוך או נפלטו מהן. רובם מוכרים למערכת, חלקם מורחק ונעצר אך שב לפעול.
הם מכתימים לא רק את ההתיישבות, אלא גם את נערי ואנשי הגבעות שמתנערים מהם. בשנים האחרונות פרסה ידיים תנועת החוות החקלאיות וכיום יש מעל 120 כאלה ברחבי יו"ש. מטרתה העיקרית היא להתיישב באדמות מדינה ולבלום את הבנייה הבלתי חוקית הפלסטינית. גם שם סובלים מאותה קבוצה אנרכיסטית. בחוות יש תהליך מבורך מאוד בשיתוף הצבא: מובאים לשם נערים שעוסקים בחקלאות ורעיית צאן, בחסות משפחות ממלכתיות מתוך ההתיישבות. אבל האזרח הפשוט לא יודע לעשות את ההבדל. זה המקום להפריד.
הכאוס
לאורך השנים, ובגלל היעדר לקיחת אחריות מסודרת של הממשלה, הטיפול בתופעה נופל בין הכיסאות ומייצר מתיחות בין המשטרה, שב"כ וצה"ל. שלושת הגופים הללו עברו לאורך השנים טלטלות, ומערכות היחסים ביניהם בנושא הפשיעה לאומנית מורכב מאוד. בסוף זה עניין של אנשים. ראש החטיבה היהודית נמדד בסיכול ומניעת האירועים. אלוף פיקוד המרכז, כמחליף הריבון, רוצה שקט כדי שחייליו יתמקדו בבלימת הטרור ולא יתעמתו עם יהודים. ומפקד המחוז במשטרה נמדד במיצוי ההליכים הפליליים והגשת כתבי אישום.
אלא שכל אחד מהם מביט על השני ומרגיש שהוא לא מקבל ממנו את מה שהוא צריך. הקצין מבקש התראות ומעצרים, השוטר מבקש ראיות שיעזרו לו לגבש כתב אישום והרכז רוצה מודיעין ומעצרים. כל אחד תלוי בשני
אלא שכל אחד מהם מביט על השני ומרגיש שהוא לא מקבל ממנו את מה שהוא צריך. הקצין מבקש התראות ומעצרים, השוטר מבקש ראיות שיעזרו לו לגבש כתב אישום והרכז רוצה מודיעין ומעצרים. כל אחד תלוי בשני. בשלושת הארגונים יש אנשי מקצוע ערכיים שנחושים לטפל בבעיה, אך הם עדיין לא הצליחו לפצח ביניהם את השיטה הנכונה - וכשיש אירועים והביקורת מגיעה, מגיעות גם האשמות. על שולחן הממשלה, וגם על שולחנו של נתניהו, הונחו במהלך השנים עשרות פרויקטים המשלבים חינוך ורווחה לטיפול ומיגור התופעה, כולל הצעה שהונחה רק בקיץ האחרון. מה קרה איתם? כלום. הממשלה לא נכנסת לעובי הקורה, משרדי החינוך והרווחה באופסייד גמור לפעולה וכיסי האנרכיה מתפרצים.
ההכתמה
השר בצלאל סמוטריץ' עושה ביו"ש מהפכה שאיש לא דמיין. פיקוד המרכז מקדם את מדיניות הממשלה ולא מערים קשיים, וכך גם אנשי המינהל האזרחי. המציאות שנרקמת בשלוש השנים האחרונות היא פנטזיה מבחינת אנשי ההתיישבות הערכיים שכל חייהם תרמו למדינה. אך כל אלו סופגים מכה תדמיתית קשה בכל פעם שאירועי הפשיעה הלאומנית מתרחשים. המתגייסים שהקריבו את חייהם מעותניאל, כפר עציון, עלי, יצהר ועוד, מוכתמים בימים אלה על ידי אותם צעירים אנרכיסטים. תושבי השומרון הופכים מושא להתקפות בגלל אנרכיסט בגבעות שאין להם שום קשר אליו.
ומילה לגבי הצבועים באולפנים. מי שלא טרח להגיע לחומש בזמן שהתושבים שם התמודדו עם רצף פיגועי מטען, או לעלי כשהתמודדו שם עם פיגועי טרור וידויי אבנים, שלא יטיף מוסר למתיישבים איך לפעול מול האנרכיסטים.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.11.25
