ההתקדמות במשא ומתן הישיר בין ישראל לסוריה, לצד הדרישה הסורית שצה”ל ייסוג מהמוצבים שבשטח סוריה — מעוררת דאגה גוברת במערכת הביטחון. בעוד דמשק מדברת על “תהליך שלום היסטורי” ועל שיקום יחסי האמון עם המערב, בישראל מזהים סכנה שמהלך מדיני מואץ יפגע באחד ממרכיבי הביטחון המרכזיים בצפון: הנוכחות הישראלית במרחבי ההתרעה שמעבר לגדר בגולן, בחגורת הביטחון בסוריה - ומכניסת טורקיה לסוריה.
הדרישה הסורית הוצגה בפגישה ההיסטורית בין נשיא סוריה לנשיא ארצות הברית. שני המנהיגים דנו בהסדרים אזוריים רחבים בתיווך אמריקאי, אלא שמבחינת ירושלים – מדובר בסימן אזהרה ברור. “הסורים מבקשים להחזיר לעצמם ריבונות, אבל מבחינתנו זו ריבונות על חשבון ביטחון”, אומר גורם ישראלי בכיר. “אסור שהשיח על פיוס אזורי יטשטש את העובדה שצה”ל פועל שם כדי למנוע חדירה, לא כדי להתבסס.”
יתרה מכך, זיהו בתקופה האחרונה בצה״ל עלייה בקצב ההברחות מסוריה ללבנון דרך הגבול היבשתי, ולטענת הצבא אל-ג'ולאני מתאמץ פחות לסכל את ההברחות, כפי שעשה בחודשים האחרונים.
צעד סמלי לשיקום ריבונות
מבחינת דמשק, הדרישה היא צעד סמלי לשיקום ריבונותה שנפגעה מאז שנות הלחימה הארוכות. בעיני ישראל, זה אינטרס ביטחוני מובהק. אותם המוצבים - נקודות תצפית, תחנות מודיעין ומרחבי פעולה חשאיים - משמשים קו הגנה ראשון מפני התבססות כוחות פרו-איראניים וחוליות חיזבאללה. “זה לא מאחזים מדיניים”, מדגיש גורם ביטחוני, “אלא מערכת התרעה שמגנה על היישובים ועל האזרחים. אם נצא משם – נצטרך להגן מהגדר, וזה בדיוק מה שאסור שיקרה".
בצה”ל מזכירים כי לפני שמדברים על הסדרים מדיניים, חייבים שולי ביטחון רחבים ומרחבי אבטחה יציבים. “זו לא רק שגרה מבצעית,” אומר קצין בצפון, ביחס למוצבים בשטח סוריה, “זה לקח של ה–7 באוקטובר. אסור להגן מהגדר אלא בשטח האויב ולפני האזרחים״.
לדברי הגורמים, פעילות צה”ל שם היא יומיומית ואינטנסיבית. לעיתים בתוך כפרים סוריים. “בזכות הנוכחות הזו אנחנו עולים על פרשיות וגורמים עויינים עוד לפני שהם מגיעים לגבול", אומר אחד הקצינים. הלקח מ-7 באוקטובר, לדבריהם, ברור: "מי שלא נמצא בעומק – מגיב מאוחר מדי”.
עם זאת, במערכת הביטחון מדגישים כי המשטר הסורי עצמו כרגע איננו האיום הישיר, אלא הארגונים הפועלים סביבו: מיליציות איראניות, גורמים ג’יהאדיסטיים וארגונים גלובליים הרואים גם במשטר וגם בישראל אויבים משותפים. לכן, היציאה מהמוצבים, ולו באופן חלקי, תערער את האיזון השברירי שנוצר בצפון.
יוסי יהושועבפגישה ההיסטורית שנערכה בין טראמפ לנשיא סוריה, דנו השניים בדרכים לייצוב הכלכלה הסורית ולחיזוק מעמדה הבינלאומי. טראמפ הציג את המהלך כשלב ראשון ל“תהליך שלום אזורי חדש”, שיכלול גם את ישראל. נשיא סוריה, מצדו, הצהיר כי “השלום עם ישראל אפשרי – אך רק עם יציאת כוחותיה מכל שטחי סוריה”. לדבריו, מתקיימת התקדמות ממשית במו״מ, הכוללת דיון על ביטחון הגבולות, הסדרי מים ונורמליזציה הדרגתית ביחסים. “אסור למהר להסדרים לפני שמתקיים ביטחון אמיתי בשטח", מסכם גורם ביטחוני בכיר מסכם. הנוכחות שלנו שם מונעת כאוס – לא יוצרת אותו".
