שבוע הבטיחות בדרכים שציינו בישראל בשבוע שעבר נחתם בסוף השבוע עם 404 הרוגים מתחילת השנה - אחרי שהלילה נהרג גבר בהתהפכות רכב ליד רמלה. היום (ראשון) תובא לשולחן ישיבת הממשלה הצעת מחליטים באשר לתקצוב התוכנית הרב-שנתית שגיבשו ברלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), שעלולה לעורר התנגדות בקרב השרים - שככל הנראה יידרשו לקצץ בתקציב משרדיהם - ולעימות בין שרת התחבורה מירי רגב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
לפי ההצעה, לשנת 2025 כבר הוקצו 50 מיליון שקל לתוכנית חירום לתגבור האכיפה המשטרתית, כולל מחקר, הסברה ובקרת ביצוע. אך מרבית התקציב הדרוש שמור לשנים הבאות: משרד התחבורה דורש תקצוב של 350 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2026 עד 2028, סכום המצטבר למעל מיליארד שקל בחומש. מטרת התוכנית היא להפחית את מספר ההרוגים בכבישים ב-25 אחוז תוך חמש שנים, וב-50 אחוז תוך עשר שנים.
שרת התחבורה רגב דורשת משר האוצר סמוטריץ' להציג תוך שבוע מקור תקציבי בפני הממשלה לתוספת הרב-שנתית של 350 מיליון שקל לשנה. לשם הפרופורציה, כלל תקציב משרד התחבורה לשנת 2025 עמד על כ-618 מיליון שקל, וכעת מבקשת רגב להגדיל תקציב זה בכ-50 אחוז לטובת התוכנית הלאומית של הרלב"ד.
לפי ההחלטה, אם לא יימצא מקור תקציבי, השר יהיה חייב להציג תוכנית מימון חלופית - או להביא לאישור הממשלה הצעה תקציבית אחרת. המשמעות היא שהאחריות לאיתור התקציב ולגיבוש המנגנון העתידי מוטלת ישירות על שר האוצר, ולא על כלל הממשלה או על משרד התחבורה - מה שנראה כמו המחלוקת הבאה בין השרים רגב וסמוטריץ'.
במשרד האוצר מסרו כי "החלטה להביא קיצוץ רוחבי בשירותי הממשלה לציבור בעת הזאת נתונה להחלטת ראש הממשלה". אולם גורמים המעורים בפרטים אמרו ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "רגב מגלגלת את האחריות לאוצר. זה אומר שבשלוש השנים הבאות יהיה פחות כסף למשרדי החינוך, הרווחה ואחרים".
בשבוע שעבר ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בהתקדמות התוכנית של הרלב"ד, ושם נציג אגף התקציבים באוצר, דניאל שוורץ, אמר: "אנחנו רוצים לוודא שהתוכנית הזו אפקטיבית ונעשתה עבודת מטה מסודרת שמציעה מענים אמיתיים לבעיות. נשקול הגדלת התקציב ל-2026 אם התוכנית תצליח". הוא הזכיר כי בתקציב 2023-2022 הועברו 200 מיליון שקלים לבטיחות בדרכים, ורק 80 מיליון נוצלו. "הנזק הכלכלי פחות מטריד אותי אישית, יותר מטרידים מאות הרוגים ואלפי פצועים", אמר.
בהצעת המחליטים מוצג מתווה יישום מקיף לתוכנית הלאומית של הרלב"ד, שמבקש לרתום שורה ארוכה של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים לפעולה מתואמת. התוכנית מחייבת את משרד התחבורה, המשטרה, משרד החינוך, משרד המשפטים, משרד הבריאות, משרד הרווחה והרשויות המקומיות לבצע צעדים רחבים - החל מהרחבת האכיפה המשטרתית והטמעת מערך אכיפה דיגיטלי חדש במשטרה, דרך שדרוג תשתיות עירוניות ובין-עירוניות, ועד עיצוב מחדש של תוכניות לימוד נהיגה והרחבת פעולות חינוך והסברה לאוכלוסיות בסיכון - נהגים צעירים, רוכבי אופנוע, נהגי רכב כבד והחברה הערבית.
ההצעה מבקשת לעגן תוכנית רב-שנתית מחייבת עם יעדים ברורים, תקצוב קבוע ומנגנון ביצוע שמלווה במחקר, מדידה ובקרה שוטפת. במסגרת זו, נקבע כי כל משרד יידרש לדווח אחת לשנה על פעילותו בתחום הבטיחות בדרכים, והרלב"ד תשמש גוף מרכזי לתיאום, ניהול מידע וגיבוש פעולות לאומיות המבוססות על נתונים. בנוסף, יוקם צוות משותף למשרד המשפטים, המשטרה, משרד הביטחון הלאומי והרלב"ד שיקדם חקיקה חיונית, כולל חזקת אמינות לאמצעי אכיפה חדשים והסרת חסמים רגולטוריים.
לצד זאת, ההצעה מצביעה על אתגרים כבדי משקל שעלולים לצוץ לאורך הדרך. משרדי הממשלה נדרשים לשינוי ארגוני ותפעולי רחב, הכולל הקמת מערכי עבודה חדשים, הכשרת כוח אדם ייעודי והרחבת שיתופי פעולה בין-ארגוניים - תהליכים שאינם פשוטים ליישום. הרשויות המקומיות, למשל, יצטרכו ליישם את מודל "עיר בטוחה" שאושר כבר לפני חמש שנים, הדורש השקעה ניכרת בתשתיות, הורדת מהירות ל-30 קמ"ש באזורים מרכזיים, טיפול במוקדי סיכון והטמעת תרבות בטיחותית. במקביל, המשטרה ניצבת בפני הצורך לשדרג ציוד, להכשיר מפעילים ולהחליף בהדרגה מערכי אכיפה מיושנים.
בסופו של דבר, יישום התוכנית מחייב השקעות מתמשכות בחמש שנים, בעוד התקציב נתון לשינויים שנתיים ועלול להיפגע אם לא יאושר מראש. כל אלה עשויים להשפיע על יכולת התוכנית להפוך מתוכנית תיאורטית למהלך לאומי אפקטיבי ומציל חיים בפועל, אך כל זה תלוי באם הממשלה תאשר את התקציב, וחובת ההוכחה כעת היא על שרת התחבורה רגב, שספגה ביקורת רבה על היעדר הטיפול שלה בנושא שמשרדה נושא את שמו - בטיחות בדרכים - האם היא תביא את הבשורה שהבטיחה, או לא.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.11.25
