הפיגוע המי יודע כמה אתמול בצומת גוש עציון, שהסתיים ברצח של אהרון כהן מקריית-ארבע ופציעתם של שלושה בני אדם נוספים, ממחיש עד כמה סכנת ההסלמה רבתי בגדה המערבית ממשיכה לרחף מעל ראשי כולנו. ישראל אולי מעדיפה לטמון ראשה בחול במקרה הטוב על ידי התעלמות מהרשות הפלסטינית והחלשתה, או לתרום פיזית להסלמה באמצעות מתן אור ירוק בשתיקה ובחוסר מניעה של טרור יהודי ביהודה ושומרון, אך בסופו של דבר, אדי הדלק כבר באוויר. צמד המילים "אינתיפאדה שלישית" נכתב ונאמר אינספור פעמים (כולל כאן) מאז סופה של האינתיפאדה השנייה, ובכל זאת, התנאים לסופה המושלמת הולכים ובשלים והממשלה בראשות בנימין נתניהו לא רק שמתעלמת מכך, אלא מקדמת את הפיצוץ.
וזה יישמע אולי מוזר אבל נתחיל באיראן. כן, עדיין איראן היא זו שמנסה לערער את היציבות בגדה המערבית בכל דרך אפשרית. איראן מזרימה כמויות חסרות תקדים של אמצעי לחימה לערים הפלסטיניות, אם דרך גבול ירדן ואם דרך סוריה ולבנון. רק לפני כחודש וחצי דיווחו שב"כ וצה"ל על סיכול הברחה גדולה של אמצעי לחימה שכללו 15 רקטות נגד טנקים, מטולי RPG, רחפנים, 29 מטעני חבלה מתקדמים (כלימגורים) ועוד. התפיסה הזו אינה הראשונה וכנראה שגם אינה האחרונה וניתן רק לשער שאפילו אם שב"כ וצה"ל מצליחים לסכל את רוב ההברחות, עדיין, חלק מניסיונות ההברחה צולחים ובשטחים יש כיום נשק שלא נתקלנו בו בעבר במסגרת האינתיפאדה השנייה ובוודאי שלא בראשונה. ההברחות נעשות בהכוונה של אגף המבצעים המיוחדים במשמרות המהפכה האיראניים, לא פחות. דמויות מפתח בצד האיראני מנסות להדליק את יהודה ושומרון לאחר הפגיעה הקשה כל כך בחיזבאללה בלבנון.
אלא שאמצעי הלחימה המרובים אינם מספיקים כדי לייצר תנאים לסופה מושלמת. לכך צריך להוסיף את השחיקה ההולכת וגוברת בכוחה של הרשות הפלסטינית ובמעמדה. יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן), הגיע רק ביום שבת האחרון לגיל 90 והוא אינו הופך צעיר יותר. היורש המיועד שלו, חוסיין א-שייח', נהנה מאפס פופולריות בגדה המערבית וסובל מתדמית מושחתת במיוחד. הוא אינו צפוי להביא את הישועה. וכאשר בכירי הרשות הפלסטינית הזהירו בעבר כי "אתם עוד תתגעגעו לאבו מאזן", היה משהו בדבריהם. אבו מאזן אולי המשיך להעביר שכר למחבלים בבתי הכלא, ואפילו הכחיש שואה בעבודת הדוקטורט שלו בשנות ה-80 המוקדמות, ועדיין, הרשות בראשותו לקחה חלק פעיל במלחמה נגד חמאס, ג'יהאד אסלאמי ואיראן.
המוטיבציה לפיגועים קיימת כבר, אך הטרור היהודי רק משלהב אותה. הבעיה שגם נקודתית, כל אירוע "קטן" יכול להפוך למארב של מחבלים פלסטינים חמושים
וישנה סיבה טובה מאוד לכך שאפילו ממשלת הימין על מלא-מלא של נתניהו-בן גביר-סמוטריץ', נמנעת מלפרק את הרשות הפלסטינית ולפזרה לכל עבר. נתניהו אמנם לא יודה בכך, אך האינטרס הישראלי המובהק הוא שהרשות ומנגנוני הביטחון שלה ימשיכו להתקיים ולפעול. אם המנגנונים הללו יחדלו מלפעול, ההסלמה תהיה מהירה וקטלנית יותר. הבעיה שנתניהו ושותפיו לא רוצים חלילה לחזק את הרשות הפלסטינית כי אז הדרישה להקמת מדינה פלסטינית תהפוך למוחשית יותר. זה גם היה המקור לתפיסה שהשרישה את אם כל המחדלים של 7 באוקטובר, שאמרה כי "חמאס הוא נכס" והרשות היא נטל. נזכיר שב-2018 היה זה אבו מאזן שהחליט לקצץ דרמטית בתקציבים שמעבירה הרשות הפלסטינית לעזה ולחמאס, וממשלת ישראל בתגובה לכך הייתה זו שפנתה לקטאר בבקשה להעביר סיוע כספי לעזה שבהמשך הגיע לידי חמאס.
אבי יששכרוףצילום: יובל חןוכמובן אי-אפשר להתעלם מהטרור היהודי בשטחים, וכל מילה אחרת תחטא למה שקורה שם. כאן מדובר בטרור בחסות מדינה, בחסות משטרת ישראל, לא פחות. משטרת בן גביר כמדיניות מתעלמת מהתופעה, שב"כ לבדו אינו יכול להתמודד עם התופעה והצבא גם הרים ידיים במובן מסוים. וכך בכל יום כבר נרשמים פוגרומים קטנים שלעיתים גולשים לאלימות קשה, פגיעה ברכוש במקרה הטוב ובבני אדם במקרה הפחות טוב. פעמים רבות מותקפים גם כוחות הביטחון הישראליים או אזרחים ישראלים שמנסים לסייע לפלסטינים במסיק זיתים לדוגמה. הסכנה שטמונה בכל אלה אינה רק בכך שהיא מעוררת מוטיבציה לפיגועים, המוטיבציה הזו קיימת כבר, אך הטרור היהודי רק משלהב אותה. הבעיה שגם נקודתית, אירוע "קטן" לכאורה של "מיני פוגרום", יכול להפוך למארב של מחבלים פלסטינים חמושים שינסו לפגוע בכל יהודי שנכנס לכפר שלהם כדי לפגוע ברכוש או בנפש. ומכאן ועד פיצוץ רבתי, הדרך תהיה קצרה, אפילו קצרה מאוד.
