עומרי גואילי מסרב להשתמש במילה חלל בהקשר של אחיו, רן גואילי, שחטוף בעזה. "גם אם יש סיכוי של 0.0000000001 אחוז שרן חי", הוא אומר, "אז אני שם את כל התקווה שלי על הסיכוי הקטן הזה".
החודש האחרון, מספר עומרי, היה מהקשים שידע. "לא שהשנתיים האחרונות היו רגועות, אבל זה נהיה יותר אינטנסיבי", הוא מספר. "הדופק עולה בשניות. כל רגע אתה מקבל איזה עדכון, לא יכול לישון כל הלילה. מגיע חלל חטוף ושולחים לבדיקות, ועד שלא מעדכנים מי זה, אני לא ישן. חודש קשוח".
1 צפייה בגלריה
"שאלתי את עצמי מה הוא היה אומר לי לעשות". רן ואחיו עומרי
(צילום: דוברות המשטרה, מאיר אבן חיים)
ב-16 באוקטובר עומרי התחתן, מה שרק הוסיף לסערת הרגשות. "ברוך השם, הייתה חתונה מטורפת, מלאה בשמחה", הוא אומר. "לא שכחנו את רני לרגע. הפרחנו בלונים צהובים, הייתה תמונה שלו בכניסה. רני הוא גיבור בכל רמ"ח אבריו. לא רק בלחימה, גם באהבה שלו לאנשים, בעזרה שלו לזולת. הוא המודל שלי. כשאני מדבר עליו החזה שלי מתנפח מגאווה. הוא חסר לי כל מאית שנייה".
הקשר המיוחד בין האחים, ששלוש שנים מפרידות ביניהם, הלך והתחזק ככל שהתבגרו. "רני הוא אחי הקטן, אבל היינו כמו תאומים. האהבה שלנו כל כך גדולה שאין לי מילים להסביר אותה. תמיד הרגשתי אותו והוא אותי. פעם, כשהוא היה בצבא, כל היום הרגשתי שמשהו לא בסדר איתו. בערב התקשרתי לאמא שלי והיא סיפרה לי שרני פתח את הראש".
רני היה שם גם בהחלטה להתחתן. "שאלתי את עצמי מה הוא היה אומר לי לעשות", מספר עומרי. "וידעתי שהוא היה אומר 'יאללה, תתחתן'. אם הוא יחזור הביתה ויראה שלא התקדמתי, הוא יכעס. הוא ארגן לי את ההצעה. הוא ושרון, אשתי, היו החברים הכי טובים. היא הייתה מתקשרת אליו לשאול מתי הוא חוזר הביתה ואיזה אוכל להכין לו. הלב של רני יותר גדול מהשרירים שלו, ויש לו שרירים. אני מאחל לעצמי להיות חצי ממנו".
לצד הכאב והגעגועים, עומרי מנסה להמשיך בחיים כי זה מה שרן היה רוצה. "אני מצליח להחזיק את עצמי מהכוח שהוא נותן לי. מאשתי, מהמשפחה. זה הכי רני להיות אחרון, לוודא שכולם חוזרים קודם. זה האופי שלו. חלמתי שהוא מגיע ואומר שהוא בא מעזה לנוח. הסתכלתי עליו ישן ואז הוא התעורר ואמר 'טוב, אני חוזר לעזה'. הוא אמר לי שהוא לא יכול להיות פה כשהם שם. 'כשהם יחזרו, אני אחזור'. זה רני".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.11.25
